2020 – לאן הולך שוק המניות האמריקאי, ואיפה זה פוגש את ישראל?

בעוד כחודשיים תסתיים שנת 2019 שהיתה גדושה בהתפתחויות כלכליות מעניינות, חלקן אפילו ממש מרתקות.

למשל:

מדדי המניות בארה”ב ממשיכים לקבוע שיאים (מישהו אמר מיתון?).

הריבית במדינות המפותחות המשיכה לרדת. בין היתר, זה גרם לכך שתשואות איגרות החוב טסו לחלל. (גם בישראל).

“מלחמת סחר” הוא ביטוי שכולנו למדנו להכיר (גם לכם נמאס לשמוע אותו?)

ולא יאמן, אבל סאגת הברקזיט של בריטניה מהאיחוד האירופי עדיין איתנו.

בשכונה הקטנה שלנו, כאן בישראל:

השקל המשיך להיות ביריון. הוא התחזק מול סל המטבעות בכ-9% מתחילת השנה, ובכ-6% מול הדולר.

הריבית נמצאת ברמה מאוד נמוכה (0.25%) ויש אפילו רמזים לכך שהיא תרד.

ויש גם את הכאוס הפוליטי בו מצויה ישראל.

כדי לקבל את התמונה המלאה, וגם לנסות להבין בזהירות מה צפוי הלאה, ישבנו לשיחה עם רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות.

רפי, בוא נתחיל במה שקורה בעולם. איך משפיעה מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין על העולם ואיפה אנחנו עומדים היום?

אנחנו שומעים על מלחמת הסחר כבר כשנה, אבל המצב היום שונה ביחס למה שהיה לפני שנה.

עד עכשיו, עיקר ההשפעה היתה על ענפי התעשייה, ועכשיו, ככל שהיא מתארכת, היא מתחילה לתת את אותותיה גם על ענפי השירותים. זה משמעותי כי ענפי השירותים הם ליבת הפעילות הכלכלית של העולם המפותח. עד עכשיו, ענפי השירותים החזיקו מעמד מעל המים, ולכן גם לא ראינו פגיעה בתחום התעסוקה. עכשיו, חברות בעולם מתחילות להשהות השקעות, מעדיפות לא לקבל החלטות ועשויות לעצור גיוסי עובדים.

אנחנו רואים גם שסקרי הציפיות בארה”ב ובאירופה החלו להדרדר. זה אומר שאם לא יהיה מפנה מהיר במלחמת הסחר, יש סיכוי גובר לכך שהעולם ידרדר להאטה חריפה או אפילו לכיוון מיתון. בשתי מילים: דגל אדום.

אוקי, אבל אנחנו רואים שמדדי המניות המובילים ממשיכים להיות חזקים, ולא מתרחקים הרבה מהשיא שלהם. איך אפשר להסביר את זה?

המחירים של נכסי הסיכון – כלומר מניות ואיגרות חוב קונצרניות – משקפים את ההערכה שהורדת ריבית בארה”ב תצליח לפתור את כל הבעיות שהזכרנו. וגם, בכל פעם שההידרדרות בשווקים הייתה מהירה יחסית, טראמפ סיפק גם מסרים מרגיעים בנוגע למלחמת הסחר.

ומה דעתך על זה?

אני חושב שברגע שמלחמת הסחר מגיעה להאטה גם בענפי השירותים, לריבית יש יכולת מוגבלת לטפל בזה. הייתי אומר אפילו שזה לא סביר. לכן, כשיתגברו העדויות להאטה, סביר שהשווקים יתמחרו את עצמם סביב צמיחה עולמית מתונה יותר. זה ילווה בירידה ברמת המכפילים, כלומר, נסיגה לאחור של מחירי נכסי הסיכון.

מה עם שוק איגרות החוב הממשלתיות?

שוק איגרות החוב האמריקאיות עבר שינוי דרמטי בשנה האחרונה – ממצב של תוואי ריבית עולה עד סוף 2018 (ל-2.25%-2.5%) למצב של סדרת הפחתות ל-1.5%-1.75% השנה. התנודתיות הגבוהה בשוק, בפרט בחודשים האחרונים, שיקפה הערכות שנעו בין האטה לבין מיתון בשנה הקרובה. כיום, התמחור משקף יותר את תרחיש ההאטה, עם ציפייה להפחתת ריבית נוספת בשנה הבאה. צריך לזכור שהשינויים בהיבט הזה מאוד מהירים, ותלויים באופן בו תתפתח מלחמת הסחר. ההסתברות הגבוהה יותר היא להמשך תוואי הפחתות ריבית בשנה הבאה.

אז… מיתון או לא מיתון?

הסיכוי למיתון קיים אבל, זה עדיין לא תרחיש מרכזי בגלל ש-2020 היא שנת בחירות בארה”ב, וסביר שטראמפ יעשה ככל יכולתו למנוע הידרדרות משמעותית בכלכלה. המשק האמריקאי צמח בשנה האחרונה בכ-2%-3%, וסביר שבשנה הקרובה הקצב יהיה קרוב יותר ל- 1%-1.5%.

בוא נדבר קצת על ישראל. איפה אנחנו בכל הדבר הזה?

עד עכשיו, ישראל שמרה על קצב צמיחה גבוה יחסית כי המשק הישראלי מוטה לתחומי הטכנולוגיה והשירותים, כך שהכלכלה שלנו פחות חשופה להאטה העולמית בתעשייה. אבל, ככל שההאטה בעולם תחריף, גם אנחנו ניפגע.

אפשר לראות, למשל, שקרן המטבע העולמית הורידה את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2019 ולשנה הבאה, במקביל לזה שהיא חתכה את תחזית הצמיחה העולמית פעם חמישית ברציפות. הם צופים שאנחנו נצמח השנה ב-3.1%, לעומת תחזית קודמת ל-3.3%.

ואיך משפיע הסיחרור הפוליטי אצלנו על הכלכלה?

המצב הפוליטי אצלנו מקשה על יישום מהלכים שעשויים לסייע בהתמודדות עם המצב. הכל משותק כרגע, ואנחנו עדיין לא רואים ממשלה חדשה. גם כשהיא תקום, יקח לה זמן לבנות תקציב או תוכנית כלכלית. כל זה אומר שהנטל נמצא על כתפי בנק ישראל.

כן, מה שמוביל לעניין הבא: הריבית בישראל עומדת על 0.25%. יש סיכוי שהיא תרד? לאן?

בהחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל הוא פיזר איתותים על הפחתת ריבית אפשרית בתקופה הקרובה. יש לזה תמיכה בקרב חברי הוועדה המוניטארית, והיא צברה תאוצה לאחרונה. לכן, יש הסתברות גבוהה להפחתת הריבית בחזרה ל-0.1%.

בנק ישראל מוטרד משלושה דברים:

שקל חזק, שמקשה על רווחיות היצואנים, וגם לוחץ את האינפלציה כלפי מטה.

האטה גלובלית.

אי-ודאות פוליטית ביחס למדיניות הכלכלית של ישראל.

באירופה, ראינו שהבנק המרכזי החיל באחרונה ריבית שלילית של 0.5% על פיקדונות, אבל בישראל לא נראה שהריבית תגיע לרמה שלילית. זה מסוג הצעדים שבנק ישראל שומר לזמנים קשים וכרגע המצב שלנו לא כזה גרוע, מה גם שהניסיון העולמי עם ריבית שלילית לא מלהיב במיוחד.

אי אפשר לסיים את השיחה בלי לשאול על הנדל”ן בישראל. האם לדעתך מחירי הדיור יוסיפו לעלות?

אם מסתכלים על התמונה הכוללת, הירידה בריבית תומכת בעליות מחירים, אבל מצד שני, ההיצעים הגדולים בשוק הדיור מייצבים את המחירים. השוק נמצא כעת במקום שונה מזה שהוא היה בו לפני כמה שנים: יש עלייה בהתחלות הבנייה ולכן אין בעיית היצע, וגם הביקושים נחלשים בגלל יציאה של משקיעים. האם נראה מיסוי על משקיעי נדל”ן, שידחוף אותם עוד החוצה מהשוק? אפשר לומר שזה עשוי להיות אחד האמצעים לטיפול בגירעון התופח של ישראל. נחכה לממשלה…