ניתוח טכני
המאמר סוקר את שיטת הניתוח הטכני המשמשת לניתוח תנועות של ניירות ערך שונים. תוכל/י לקרוא על מושגי יסוד בשיטה זו והשימוש בהם במסחר יומיומי.
ניתוח טכני – מהו?
ניתוח טכני הוא אחת השיטות לניתוח תנועות ניירות ערך. שיטה זו מאפשרת לבחון את ההסתברות לכיוון עתידי של נייר ערך או מדד. כמובן שלא מדובר במדע מדויק, אך מבדיקות שבוצעו על אלפי מניות נראה כי מסחר אנושי בשוק ההון היה ונותר פעילות שיטתית בעלת מאפיינים הניתנים לניתוח.
מסתבר כי השוק מאופיין בהיבטים פסיכולוגיים הבאים לביטוי בגרף המניה או נייר ערך אחר. על פי שיטת הניתוח הטכני, המשקיע בוחן את נייר הערך או המדד על פי הגרף שלהם, תוך התייחסות לפרמטרים שונים. זאת כדי לתכנן את הפוזיציה על נייר הערך, כלומר, מתי להיכנס לפוזיציה (לקנות את הנייר) ומתי לצאת (למכור).
ניתוח טכני – מדוע?
מטרת הניתוח הטכני היא לנטרל החלטות סובייקטיביות ורגשיות ולבסס פעולות בשוק ההון על “שחור או לבן”, כלומר, האם כדאי להיכנס לפוזיציה או לצאת, על סמך בדיקה שיטתית של גרף נייר הערך. אנו אוהבים לחשוב על עצמנו כיצורים רציונליים, אולם מחקרים בכלכלה התנהגותית מראים כי אנו מערבים בעת קבלת החלטות, גם בשוק ההון, רגשות רבים, המונעים מאתנו להגיע לשיטת השקעות מסודרת ומובנה. כל אלו משפיעים גם על מידת ההצלחה שלנו.
יתרון נוסף בניתוח טכני הוא האפשרות לדעת מה פוטנציאל הרווח והסיכון בכל עסקה ועסקה. ללא ניתוח טכני ההפסד יקבע על פי “יכולת סבילות הכאב” – כלומר עד שהמשקיע יחליט כי אינו מוכן לספוג יותר הפסד באותה השקעה. באמצעות ניתוח טכני, ההחלטה למכור נייר ערך תתקבל משיקולים אובייקטיבים המתקבלים באמצעות גרף המניה.
למרות כל האמור לעיל, חשוב לציין שוב כי גם בניתוח טכני אין ודאות של 100% וכי זהו כלי עזר בלבד לקבלת החלטות.
קיימים מספר פרמטרים מרכזיים לניתוח טכני של נייר ערך:
נרות יפניים. גרף נרות יפניים הינו הגרף המקובל בשיטת ניתוח טכני. תצורת הנרות מראה לנו את אופי המסחר בפרק זמן מסוים – יום/שבוע/חודש/רבעון. כשמחברים את כל הנרות יחדיו, מקבלים תמונת מצב לגבי המשך הדרך. בתוך הנרות קיימות תבניות רבות, חלקן אמינות מאוד וחלקן לא, כך שזיהוין והבחנה ביניהן יהיו חשובות לאורך הדרך.
רמות תמיכה והתנגדות. כדי לתמחר את הנייר אותו אנו בוחנים יש לזהות תחילה רמות תמיכה והתנגדות. רמות אלו יגדירו מתי כדאי לרכוש את הנייר, כלומר באיזה מחיר, ומתי למכור. את רמות התמיכה וההתנגדות יוצרים באמצעות מתיחת קוים אופקיים על גבי הגרף. ככל שנראה מספר רב יותר של נגיעות באותם מחירים, בטווחי זמן שונים, כך נוכל לבסס רמת התנגדות או תמיכה באמינות גבוהה יותר. סוחרים רבים משתמשים ברמות תמיכה והתנגדות כדי לתזמן כניסה לעסקה. תוכלו למצוא בקלות רמות תמיכה והתנגדות באמצעות שימוש בתוכנת ניתוח טכני.
מחזורי מסחר. בחינת מחזורי המסחר עוזרת לנו להבין את רמת הפעילות בנייר ערך מסוים. ככל שמחזורי המסחר יהיו גבוהים יותר כך ניתן יהיה לבצע ניתוח טכני יעיל וביתר קלות. למחזור יש משמעות כי הוא מאשר את העוצמה והאמינות של אותה תבנית.
קו מגמה עולה ויורד. אחד הכלים לניתוח טכני הינו יצירת קווי מגמה. כאשר מסתכלים על גרף של נייר ערך או מדד, ניתן לקבוע מספר נקודות המייצגות שינויים בתנודות. בעזרת קווי מגמה המחברים בין נקודות אלו, נוכל לקבוע את המגמה הכללית, המשנית והמינורית עבור נייר הערך אותו אנו בודקים. קו מגמה עולה יחבר לפחות בין שני “שפלים עולים” וקו מגמה יורד יחבר לפחות בין שני “שיאים יורדים”. ככל שיש יותר נקודות המחברות את הקו, אמינותו גבוהה יותר. פעמים רבות נתזמן עסקה בחציית קו מגמה יורד כלפי מעלה, מהסיבה שחציית קו זה מאשרת אפשרות של מהלך עליות חדש בנייר הערך.
סרגל פיבונאצ’י. באמצעות סרגל פיבונאצ’י אנו קובעים האם מהלך של ירידות או עליות בנייר ערך מסוים הסתיים, או שיש עדיין מקום לירידה או עליה. את הסרגל נמצא בקלות באמצעות מערכת הניתוח הטכני. הוא מורכב משלושה שלבים: הראשון ברמה של 38.2% השני ב- 50% והשלישי ב- 61.8%. כדי למקם את הסרגל נכון, נמתח אותו בין שפל אחרון לשיא אחרון. ניתן לזהות האם מהלך ירידות הסתיים כשהתיקון לנייר נמצא בתוך הטווחים הנ”ל. כל עוד הוא בין השלב הראשון לשני, התיקון הוא אמיתי ולעתים אף מתבקש. אבל, אם הנייר עליו אנו מסתכלים חוצה את השלב השלישי כלפי מטה אז כבר לא מדובר בתיקון אלא ב”זריקת סחורה” לשוק או המשך מהלך ירידות.
ממוצע נע. ממוצע נע הוא כלי סטטיסטי העוקב אחרי תנועת נייר הערך. הוא מאפשר לדעת מהי המגמה הראשית, האם כדאי להיכנס או האם כדאי דווקא לצאת מפוזיציה. החיסרון המהותי של הממוצע הנע בניתוח טכני הוא ה”פיגור” שלו אחרי השוק, כלומר, יקח לו זמן עד שהוא יגיב וישנה את מגמתו. לכן פותח גם ממוצע נע מתקדם יותר, הנקרא ממוצע נע אקספוננציאלי – (EMA (Exponential Moving Average.