השאלות הכי נפוצות במסחר באופציות

זיו פניני, מנהל תחום נגזרים וסיכונים פיננסיים ב-IBI שירותי בורסה

שאלו אותי מהם חמשת הנושאים שהכי מעניינים סוחרים וסוחרות באופציות.

הממ…זה תלוי, אמרתי.

תלוי במה? שאלו.

זה שוק גדול של מסחר בסיכונים ותלוי מי המשקיע, האם הוא מגדר, ספקולנט, סוחר, ארביטרז’ר? זה גם תלוי האם הוא סוחר לטווח קצר והוא ממונף או שהוא משקיע לטווח ארוך ופועל באמצעות אופציות כדי להוריד את הסיכון בתיק ההשקעות שלו?

ובכלל…האם הוא אנושי? אולי הוא מכונה. ואם הוא באמת מכונה, האם זו מכונת ציטוטים ידידותית או מכונת HFT אכזרית?

אז, מתחילים.

זה ארוך, אז אם את/ה סוחר/ת באופציות, ולא בא לך לקרוא 1,700 מילים, נסה/י פשוט למצוא את האפיון שמתאים לך ולרוץ משם.

שוק הנגזרים הוא מפגש בין שחקנים רבים בעלי רצונות, דעות וצרכים שונים. ככלל, הוא מרכז את המסחר בסיכונים והוא יכול להפגיש שחקנים שונים ומשונים, ביניהם כאלה המעוניינים לקבע שער עתידי של מטבע כדי לתקצב את הקניות שלהם, או מחיר רצפה לתיק ההשקעות שלהם. הוא יכול להפגיש מכונה המחליפה החזקה של תעודת סל מול אופציה עם מכונה המעוניינת להחליף החזקה באופציה אחת עם אופציה אחרת. בצידו האחד יכול לעמוד אדם ספקולנט המאמין בתנודת מחיר מסוימת, ובצידו השני, גוף מוסדי סולידי המעוניין לגדר גבולות גזרה לשווי החזקותיו בנכס מסוים.

שוק זה סוחר בפרמיות ביטוח לטווחים שונים, במחירים עתידיים, בהתפלגות של תנודתיות ומאפשר ליצור מגוון רחב של תיקי סיכון ותנודתיות. שוק הנגזרים מאפשר לקבע גבולות מחיר לשערים עתידיים הנסחרים בצורה רנדומלית ואינם ניתנים לחיזוי.

אז מהם באמת חמשת הנושאים שמעניינים את המשקיע?

משקיע זה מחזיק מניות ערך באופן מפוזר (אך לא מדי) לטווח הארוך ומשתמש בשוק הנגזרים כדי לגדר את סיכון השוק השיטתי. לעיתים הוא גם נחשף למדד מניות פסיבית באמצעות שוק הנגזרים.

חמשת הנקודות שלו:

1. רצפה – האם כדאי למשקיע להיחשף בצורה מלאה לנכס הבסיס (חוזה סינטטי) או להיחשף עם מחיר רצפה (stop loss). כלומר, האם אנו יוצרים תעודת סל סינטטית יעילה דרך האופציות באופן סטנדרטי לחלוטין, או שמחברים אליה, תמורת פרמיה, סטופ לוס מובנה להפסדים באותה השקעה, כלומר מחיר רצפה ממנו לא נפסיד עוד, בעצם מעין ביטוח שער.

2. מינוף – האם להחזיק יחידת אופציה אחת מול כל שווי נכס בסיס גלום ולדמות מסחר בתעודה סטנדרטית, או אולי להחזיק מספר גדול יותר של אופציות ולקבל מינוף מסוים להשקעה.
למה? כי מצד אחד, מכשירים אלו מאוד שמרניים ומאפשרים להיכנס להשקעה גדולה ומגודרת תמורת סכום סיכון נמוך, אבל מצד שני, יש את “הקלות הבלתי נתפסת” של קבלת מינוף, מה שמאפשר השקעות מאוד מסוכנות. בקיצור, צריך לזכור להיזהר שם בחוץ.

3. תנודתיות – האם כשאנו מודדים את התנודתיות ההיסטורית של הנכסים, אנו נמצאים סטטיסטית מעל התנודתיות המאופיינת באוכלוסייה הנמדדת או מתחתיה, והאם יש לצפות בהמשך לתנודה גדולה וכדאי לקנות אופצייתCALL כחשיפה? או שאולי אנו צפויים לתנודה קטנה ועדיף למכור אופציית PUT כחשיפה. כלומר, חשוב מאוד לשחקן בשוק להעריך את פוטנציאל התנודה העתידי, כמה כבר יכול השוק להתרחק בחודש הקרוב ממחירו כעת.

4. פרמיה – האם סטיות התקן הגלומות באופציות גבוהות יחסית לממוצע וכדאי למכור COVERED- CALL או שהן נמוכות וכדאי להמתין או אף לקנות אופציית protective-PUT? ואם כן, היכן כדאי למקם את ה-take PROFIT (מחיר תקרה ממנו לא נרוויח יותר) – קרוב לכסף או רחוק? באופן זה, המשקיע יהנה מהשקעות בעלות מתאם שלילי להחזקותיו בשוק הספוט, אולם חשוב לו להעריך עד כמה יקרות האופציות והאם כדאי לו למכור מראש ולקבע את הרווח העתידי תמורת פרמיה הוגנת? במלים אחרות, בוא ניתן גם לאחרים להרוויח אם יעלה חזק, רק שישלמו על זה. ומראש!

5. ביטוח – האם בתקופות מסוימות כדאי למשקיע לקנות ביטוח על תיק השקעותיו, ואם כן, לכמה זמן? בנוסף, האם תמורת הפוליסה הראשית שקנה, כדאי גם למכור פוליסה משנית לצד ג’ כדי להוזיל את עלות הביטוח? האם לממן אותה באמצעות מכירת רווח עתידי מסעיף קודם? קצת מורכב אבל הכרחי.

משקיע זה מנתח את מחיר הנכס, כיוונים, מחירי רצפה תקרה, מספר עסקאות גדול, מחזור גדול מהממוצע, מתנדים טכניים של הנכס וניתוחים גרפיים ומתמטיים. כשיש לו דעה מוצקה לאן ינוע המחיר בטווח הקצר, הוא פועל!

הנקודות שלו:

1. מהו המינוף של האופציה וכמה חשיפה היא נותנת במונחי נכס בסיס? כלומר, כמה היא תעלה כשנכס הבסיס יעלה וכמה היא תפסיד כשיעבור יום או כשתרד רמת הביקוש לאופציה (סטייה גלומה). חשוב שתיק האופציות ישקף נאמנה את תחושותיו ורצונותיו של המשקיע. “אוף…עוד פעם צדקתי בהערכתי אבל הפסדתי כסף…”

2. עירום או מגודר – האם הערכת הסוחר היא לטווח מאוד קצר וניתן לפעול בצורה עירומה, כלומר לקנות אופציה CALL או PUT ולחכות לתנודה מיידית בשווקים, או שכדאי לבצע אסטרטגיות קומבינציה של מספר אופציות (מרווחים), לגדר את החשיפות ואז למתן את אפקט ההתכלות של האופציה- החשיפה לזמן ולשינויים בביקוש לאופציה?(סטייה גלומה).

3. מאניה או דיפרסיה – האם השוק פסימי, מחיר החוזה נגרר אחרי ה-BID? יחסP/C גבוה מאוד, סטיית התקן הגלומה גבוהה יחסית לתקופה האחרונה, מחיר הריסק גבוה? או שזה להיפך? כלומר, האם השוק משדר פאניקה וחשש מירידות או ביטחון גבוה לעתיד הקרוב? מה ניתן ללמוד מממוצע הדעות של השחקנים השונים?

4. מומנטום – האם השוק במומנטום גבוה וכדאי להחזיק אסטרטגיות גאמא חיוביות שיאיצו את הרווחים אם יצדק בהערכתו? אסטרטגיות אלו בעלות נגזרת רווח חיובית ומרוויחות יותר ויותר ככל שצודק המשקיע ומפסידות פחות ככול שטעה בהערכתו.

5. שחיקה – האם האופציות משקפות מחירי תנודה גדולים והפרמיות שלהן יקרות אך השוק צפוי לדשדש? אז אולי כדאי לבצע אסטרטגיות גאמא שלילית ולחכות להתכלות פרמיית האופציה עם הזמן וירידה בסטיות התקן?

סוחר זה יכול להיות את/ה או מכונה. הוא מודד מחירים, מחשב יחסים בין אופציות, מבצע עסקאות ארביטראז’ בין מספר שווקים או שיטות מסחר לנכס הבסיס, הוא פועל במינוף תוך ניצול עיוותי מחיר קטנים בשווקים.

הנקודות שלו:

1. מה בעתיד – האם מחיר החוזה באופציות גבוה או נמוך מהמחיר בשוק הספוט- שוק המסירה המיידית-פיסית? האם ניתן לקנות בשוק אחד ולמכור בשני בהפרשי מחיר קטנים לטובתו ולמנף זאת? האם הפער נשאר ואפשר לעשות זאת שוב? ושוב? ושוב? עדיין נשאר?

2. מגוון דעות – האם המחיר בחוזה סינטטי אחד שונה מהמחיר בחוזה סינטטי אחר? האם יש הבדלים בין החוזים הגלומים בזמני מימוש שונים? האם יש בשוק סוחר הקונה בנייר אחד או בזמן לפקיעה אחד וסוחר אחר מוכר בשני? האם אפשר לתווך ביניהם ברווח קטן וממונף?

3. רציפות – האם יש אופציות שנסחרות בסטייה גלומה מעל או מתחת לעקום סטיות התקן הרציף? כלומר, האם ניתן להחליף זוג אופציות בעלות מאפיינים דומים ולאזן עיוות רגעי זה? ובכלל…האם אני מספיק מהיר כדי לתפוס עיוות זה? זו שאלה מאוד רלוונטית בעידן המכונות.

4. קפיצות ומרווחים – האם הסטייה הגלומה בכסף משקפת את פוטנציאל התנודה ליום הבא (או לכל יחידת זמן נבחרת)? האם ניתן לקנות בשוק האופציות תנודה קטנה יותר מאשר זו הצפויה סטטיסטית להיות בפועל, או להיפך? האם כדאי לחזור על פעילות זו פעמים רבות כדי לקבל את הממוצע הסטטיסטי של חוק המספרים הגדולים?

5. פרמיות – האם פרמיית הגידור לשוק יורד גבוהה או שווה לפרמיית הגידור לשוק עולה, והאם הסתברות זו הגיונית? האם כדאי לקנות פרמיה אחת ולמכור את השנייה בצורה מגודרת ולחכות לאיזון במחירים? האם יש הסבר אחר לפערים אלו?

מכונות ציטוט מצטטות מחיר קניה ומכירה סביב המחיר התאורטי בשווקים פחות סחירים, ומתכסות בשווקים הסחירים יותר. הן נהנות מההפרש בין מחיר הקניה והמכירה וחשוב להן לפעול במהירות ובעלויות חיכוך נמוכות במיוחד. ריבוי מכונות אלה חשוב לשווקים כי הן מנזילות את השווקים ודואגות לספר פקודות עמוק ואיכותי.

הנקודות שלה:

1. צדק – מהו המחיר הנכון של נכס הבסיס/תעודה וכמה רחוק להניח את ציטוט הקניה או מכירה תכלס, מהו הפער BID-ASK היעיל?

2. התפלגות – האם עקום סטיות התקן שלי נכון? האם הוא לא השתנה בזמן האחרון וכמה פער צריך המחיר לסטות ממנו להיות כדי לפעול? האם מישהו לא מנצל את התמחור השגוי שלי?

3. נזילות – כמה כמות יחידות כדאי לצטט בפקודות הקניה והמכירה והאם לצטט סימטרי סביב המחיר התיאורטי הנכון? מה יותר קל היום, לקנות או למכור?

4. מלאי – האם הצטבר לי מלאי גדול באחד הנכסים? האם כדאי לאור הפוזיציה והמלאים שלי לשנות את הציטוטים שאני שולח לשוק? האם אני צוברת פוזיציות לכיוון מסוים יותר מדי וללא הבחנה?

5. מה אצל השכן – האם יש ציטוטי מכונות צפופים וקרובים למחיר אמצע משלי? האם יש מכונת ציטוט מהירה אן עם מחירי חיכוך נמוכים משלי? האם יש מכונת HFT הסוחרת מולי…ושאר דאגות יומיות על פחד משינוי בתעשייה דינמית זו.

מכונות אלו מחשבות חישובים רבים, מכניסות פרמטרים רבים לאלגוריתם ומקבלות החלטה כיצד עתיד להשתנות מחירם של נכסים על פני יחידת זמן קבועה או משתנה.

מכונות אלו אינן מצטטות והן נכנסות לעסקה תוך חטיפת עסקאות ונזילות מן השווקים כדי להקדים סוחרים אנושיים או מכונות אחרות ולבצע עסקאות רבות מאוד בפרקי זמן קצרים מאוד. מהירות וקרבה למחשב הבורסה הכרחית כאן וכל אלפית שניה חשובה.

הנקודות של מכונות אלו:

1. עוצמת שוק – האם ספר הפקודות מאוזן, האם יש יותר קונים או מוכרים, האם גודל העסקאות גדול מהרגיל, האם קונים מהאסק או מוכרים לביד יותר מהממוצע?

2. תנודתיות – האם התנודה במחיר הנכסים גדולה מהממוצע, האם סטיית התקן של התנודה גדלה פתאום, האם יש גאפ גדול במחיר?

3. חבילות או בודד – האם יש קניות גדולות של מספר חבילות בשוק האופציות? האם המחזור בשוק זה קפץ? ואם כן באופציית CALL או PUT?

4. שעונים – האם שעון תנודה מעלה-מטה השתנה ברציפות? האם סטיית התקן החלה לעלות בשוק האופציות?

5. פריצה – האם מחיר החוזה החל להיסחר בכיוון שונה משוק הספוט, האם הוא פרץ טווח מחירים שבו שהוא שהה בתקופת הזמן מתחילת היום והאם מתפתחת מגמה לכיוון מסוים?

חמש נקודות שמעניינות את כל הסוחרים בשוק ההון, גם אם הם לא סוחרים באופציות בכלל…

1. מדד VIX – סוחרים רבים התרגלו להסתכל על הסטייה הגלומה באופציות בשווקים ואף הפכו אותה למדד סיכון תוך חיפוש אחר התנודה אותה צופים סוחרי אופציות מתוחכמים. תכלס, האם “מדד הפחד” VIX בעלייה? חשובות להם התחושות של סוחרי האופציות.

2. ריסק – האם תמחור הסיכון באופציות (מס פוזיציות, סטיות גלומות, ריסק, פער שוק/חוזה, מחזורי מסחר ומרוחי BID-ASK) מעידים על עליה במפלס הפחד? האם יש תמחור חסר של הסיכון בשווקים? למעשה, כאן אנו נכנסים לפרמטרים מורכבים יותר מ”מדד הפחד” הבסיסי.

3. רציפות – סוחרים מסתכלים על מדדי הנכסים הגלומים באופציות גם בשעות בהן אין מסחר, בהפסקות מסחר, בשעות הקדמה או איחור. זאת מכיוון ששוק הנגזרים נסחר באופן רציף יותר משוקי הספוט ולכן עיניים רבות נשואות למחירים של סחורות אלו.

4. פוזיציות פתוחות – האם יש פתיחה מעניינת של פוזיציות פתוחות בשוק האופציות, הן בכמות וביחס בין CALL ל-PUT והן במחירי מימוש קטנים? האם מישהו נכנס לפוזיציה גדולה? האם יש מחיר מעניין שבו כותבים השחקנים הגדולים לקראת סוף שבוע או פקיעת אופציות?

5. עדכונים טכניים – האם בעקבות שוק האופציות יש גידול או קיטון משמעותי בכמות השורטים בנכסים עצמם? ועל מה יכול להעיד שינוי זה לגבי כיוון ומחיר של נכס הבסיס? האם יש עדכון מדדים בקרוב שיצור ביקוש?

לסיכום, כן, אופציות הן נושא מורכב והמסחר בהן תלוי בכובע ובמשקפיים אותם אתה חובש ומרכיב. שוק זה מעניק פתרונות לשחקנים שונים עם מטרות ורצונות שונים, מאפשר לשלוט במחירים עתידיים ולהוריד אי ודאות. הוא מאפשר גם לבצע השקעות בעלות מתאם שלילי להשקעות מסורתיות ואפילו נותן במה לספקולנטים ומהמרים הפועלים בשווקים נזילים ומשוכללים וגם מגדילים את הנזילות בשוקי הספוט הכה חשובים.