אין עשן בלי אש: סקטור הקנאביס בצמיחה
הפערים בשוק הקנאביס קיימים כמובן, לא רק בישראל, אבל בעוד שאצלנו קשה לדמיין ממשלה שתוכל לתקן את הרגולציה ולשמור על היתרון היחסי של התעשייה המקומית, בארה”ב מסתמנות התפתחויות משמעותיות בתחום.
ברמה הפדרלית, יש לא מעט מגבלות חוקיות על תעשיית הקנאביס, אבל גם אלו לא מצליחות לשנות את העובדה שבפועל התעשייה הזו מגלגלת מיליארדים. למרות החוק שמונע מתן שירותי בנקאות לתעשייה הקנאביס או העובדה שזהו עדיין מוגדר כסם מסוכן ואסור, הקנאביס אושר לשימוש רפואי ב- 38 מדינות בארה”ב וב- 15 מדינות השימוש בו מאושר לכל שימוש של בגירים. ההערכות הן כי העיוותים הללו יתוקנו בשנה או בשנתיים הקרובות ולא צריך להיות כלכלן או סטלן כדי להבין את הפוטנציאל העסקי הגלום בשוק הזה.
זה לא שהאמריקאים צפויים לחזור לעשן. מרבית האנליסטים מעריכים כי צריכה של קנאביס תהיה מאוד מגוונת ומרבית הציבור לא יחזור לצרוך סיגריות. כבר היום התפתחו משקאות, מאכלים, שמנים ומשאפים מיוחדים על בסיס הקנאביס, הנפוצים במדינות בהן השימוש בו מאושר. זוהי תעשייה בתוך תעשייה שכבר היום מניבה עסקאות מיזוג ורכישה כגון רכישת Sweet Water Brewing Company מאטלנטה על ידי Aphria בנובמבר 2020
בדצמבר 2020 ארגון האומות המאוחדות מצא זמן להצביע בעד הוצאת קנאביס מרשימת הסמים המסוכנים. המשמעות היא כמובן סימבולית בלבד, אבל גם ההכרה ההצהרתית הזו של המדינות החברות באו”ם תורמת לליבוי המאמצים ללגליזציה באירופה, המהווה שוק יעד חשוב לחברות הישראליות. פורטוגל ומלטה מסתמנות כאתרי הייצור המועדפים ליצרנים גלובליים המחפשים שער נוח לאירופה.
בדצמבר 2020 השיקה הבורסה לניירות ערך מדד העוקב אחר 9 חברות קנאביס הרשומות בארץ למסחר. מחברת אינטרקיור הנסחרת בשווי של 717 מיליון שקל ועד חברות קנאשור תראפיוטיקס ויוניבו תעשיות פרמצבטיות הנעות סביב שווי של כ- 70 מיליון שקל – תעשייה קטנה אבל גדלה. אחרי הטלטלה שיצרה הרגולציה ב- 2019 ועל אף הקורונה עושה רושם שהשוק מתבגר ומתייצב.
לתעשייה בישראל יש מרכיבים שונים, ולחברות שונות ישנם שילובים שונים של הפעילויות הללו: גידול, מפעלי הפקה ואריזה, ייבוא, ייצוא, מו”פ ובתי מרקחת. החברות הגדולות שולטות בכל שרשרת הערך ומחזיקות בכל הפעילויות הללו, בעוד שהחברות הקטנות ברובן מתמחות בגידול או במו”פ – שני קצוות הערך.
הפוטנציאל לחברות הישראליות בתחום נשען על שלוש רגליים: השוק המקומי, ייצוא לאירופה, פיתוח מוצרים רפואיים וטכנולוגיות שילוב במזון, שיאפשרו לחברות הישראליות לשמור על מובילות טכנולוגית ויקנו להן יתרון תחרותי בשווקים הגלובליים, לצד היכולת למכור את מוצריהן בפרימיום. בעוד שפיתוח השוק המקומי והיצוא תלויים ברגולטורים, תהליכי הפיתוח צפויים להתקדם ותלויים כמו כל מו”פ ביכולות הצוות וקורטוב של מזל.
https://www.themarker.com/podcasts/.premium-PODCAST-1.9729407
האמור בכתבה זו אינו מהווה הצעה לרכישת יחידות בקרן ואינו מתיימר לכלול את כל המידע שמשקיע פוטנציאלי עשוי להידרש לו בשקילת רכישת יחידות הקרן ואינו מהווה ייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל משקיע. אין להסתמך על חומרי הכתבה בעת קבלת החלטות השקעה כלשהן לגבי הקרן או החלטות השקעה אחרות. האמור בכתבה זו מתבסס על מידע פומבי אשר פורסם לציבור ועשוי לכלול מידע צופה פני עתיד, לרבות תחזיות, הערכות ואומדנים אשר אפשר שיתבררו כלא מדויקים ו/או לא נכונים. אין באמור להחליף קבלת ייעוץ ו/או שיווק השקעות על ידי בעל רישיון כדין המותאם לצרכיו ולמאפייניו האישיים והייחודיים של כל לקוח. אין באמור כדי להוות הצעה לרכישת יחידות, רכישת יחידות תיעשה עפ”י תשקיף בתוקף בלבד. אין בתשואת הקרן בעבר כדי להעיד על תשואת הקרן בעתיד. אין באמור כדי להבטיח השגת תשואה ו/או תשואה עודפת. מנהל הקרן אי.בי.אי. ניהול קרנות נאמנות (1978) בע”מ.
