סיכום 2019 והעשור האחרון בשוקי ההון: במילה אחת – פנטסטי!
משבר ה"סאב-פריים" של 2008 הוא נקודת מפנה של שוקי ההון, ומאז הכל עלה – גם מניות וגם איגרות חוב. מדד המניות העולמי זינק בכ-715% מ-2010. נאסד"ק עלה ב-300% ות"א 125 עלה ב-52%. ועוד משהו: גם מי שקנה את מדד S&P 500 רגע לפני הסאב-פריים ולא הוציא את כספו מאז - הרוויח כ-130%
הפעם ב”מה עשה הכסף” – סיכום חגיגי של העשור האחרון בשוק ההון. מגיע לו.
אז ממש לפני שמתחילים לסכם, נחזור רק לרגע עשר שנים לאחור.
אם היינו מסכמים את שנת 2009, מי היו המפסידים הגדולים של שנה זו?
השנה ההיא ציירה תמונה אופטימית במיוחד בשוק ההון. עם התשואות הפנטסטיות שהיו אז, קשה היה למצוא מפסידים. כמעט כל מניה זכתה, כמעט כל השקעה הניבה פירות.
מי בכל זאת הפסיד? אותם משקיעים שהחליטו לצאת מהמירוץ לאחר שנת 2008 הנוראית, כי הם ניסו לתזמן את השוק.
עכשיו נשאל את אותה שאלה, עם סיכום העשור האחרון – מי היו המפסידים?
התשובה זהה.
כל התשואות היו פנטסטיות, כל מטאטא ירה. המפסידים הם אלה שהחליטו לצאת מהמירוץ לפני עשור. הם העבירו את כספם לאפיקים ללא מניות ולמעשה הפסידו פעמיים. פעם אחת, כי הם ספגו את ההפסדים הגדולים של משבר ה”סאב-פריים” ב-2008, ופעם שנייה, כי הם גם לא נהנו מהתיקון החד שהחל בשנת 2009.
גם בתחילת 2019 היו כאלה שניסו לתזמן את השוק. היו כאלה שחששו שתם עידן העליות בשווקים, וחשבו שזו נקודת היציאה האחרונה לפני המשבר הבא. אבל, מסתבר שהשנה האחרונה היתה רק עוד אחת על הרצף של העשור הפנטסטי הזה.
אז מה היה לנו בעשר השנים האחרונות?
משבר ה”סאב פריים” של 2008 מהווה את נקודת המפנה של העלילה. מנקודה זו ואילך החלה תקופה של התרחבות כלכלית, שגשוג וצמיחה בכלכלה הגלובלית.
מדובר בעשור היסטורי, של עשר שנים וקצת יותר של צמיחה עקבית בכלכלת ארה”ב. עם זאת, במהלך העשור ההיסטורי הזה, התוצר הלאומי האמריקאי צמח בכ-2.3% לשנה בממוצע – קצב ההתאוששות האיטי ביותר מתקופות שפל בהיסטוריה האמריקאית.
עבודתו של הבנק המרכזי בארה”ב (ה-Fed) הפכה להיות קשה ומאתגרת יותר, בשל סביבת הריבית האפסית. בתקופת המיתון הבאה, ככל הנראה “הפד” לא יוכל להיעזר בהורדות ריבית משמעותיות על מנת לייצב את הכלכלה כבעבר.
האג”ח הממשלתיות של ארה”ב ל-10 שנים נסחרו בתשואה של סביב 5% בשנת 2010, ואילו היום הן נסחרות בתשואה של פחות מ-2%. זה מסביר את רווחי העתק שהניבו איגרות החוב בעשור האחרון.
ובצד של המניות, השוק השורי שממשיך ללוות אותנו חוגג עשור.
מדד המניות העולמי MSCI עלה ב-715% משנת 2010.
מדד נאסד”ק עלה ב-303%.
מדד ת”א 125 המקומי עלה ב-52%.
מה אפשר להסיק מזה? שבראייה ארוכת טווח, ההשקעה משתלמת יותר ככל שהמדד מפוזר ומגוון יותר.
הקרניים של השור האמריקאי
הכוכבות הגדולות של הכלכלה האמריקאית בעשור האחרון היו חברות הטכנולוגיה והצריכה המחזורית, שהניבו תשואות של כ-342% וכ-319% בהתאמה.
אין זה מפתיע ששני הסקטורים האלה השיאו תשואות יתר יחד, הרי זרועותיהן שלובות זו בזו.
סקטור הצריכה המחזורית, או בשמו האחר “מוצרי צריכה לא חיוניים”, מאופיין במוצרים כמו הלבשה, בידור ומכוניות, ולכן תלוי במצב המשק ובהכנסה הפנויה של הצרכן. חברות גדולות הנכללות בקטגוריה זו, הן דיסני, אמזון ומקדונלד’ס. חברות אלה ואחרות נהנות בעשור האחרון משילוב בין ירידה באבטלה ועלייה בהוצאות משקי הבית.
מגמת הצימצום של חנויות פיזיות ופתיחה של חנויות מקוונות מלווה בגידול בצריכת E-Commerce, שתופסת תאוצה חזקה בשנים האחרונות, ומהווה חלק הולך וגדל מהצריכה הפרטית. ה”מהפכה” הזו הולכת יד ביד עם קדמת הטכנולוגיה. שירותי ענן, סייבר, תוכנה, אפליקציות ובינה מלאכותית הם רק חלק ממאגר רחב של מושגים הקשורים לענף ומהווים חלק בלתי נפרד מעולם התוכן של הצרכן.
וכמובן, הכי קל להבחין במהפכה הטכנולוגית של העשור האחרון דרך הסמארטפונים, שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. ב-2010, כ-35% מהאוכלוסייה האמריקאית המבוגרת דיווחו כי ברשותם מכשיר נייד מכל סוג שהוא. היום מדובר כבר בכ-81%. בין גילאי 13 עד 17 כבר 95% מחזיקים בסמארטפון מכל סוג שהוא.
הקרניים של השור הישראלי – דומות אבל גם שונות
המדדים הישראליים בבורסה בתל אביב עברו כמה גלגולים ושינויים בעשור האחרון.
ראשית, המדדים המרכזיים הפכו להיות 35 ו-125 במקום 25 ו-100 בהתאמה. אפשר להזכיר גם שינויים במדדים ענפיים, למשל פיצול ענף נדל”ן ובינוי לשני תתי ענפים.
אם נבחן את ביצועי העשור ברמת המניות הפרטניות, נגלה שגם אצלנו, בראש הרשימה נמצא סקטור הטכנולוגיה. מניית וואן תוכנה עלתה ביותר מ-3000% משנת 2010, וגם מניית חילן השאירה אבק למדד עם עלייה של מעל 2100%. אז המהפכה הטכנולוגית הגלובלית השאירה חותמה גם בשוק המניות המקומי, הרי בסופו של דבר, ישראל נחשבת “שם דבר” בתעשיית ההייטק הגלובלית.
התפתחותן של חברות ההייטק והטכנולוגיה הישראליות תרמה גם לביקושים גבוהים לנכסי נדל”ן מניב למשרדים באזורים שונים בארץ. יתרה מכך, הקשר ההדוק בין הריבית לבין שוק הנדל”ן, כפי שמלמדים בשיעורי הכלכלה באקדמיה, הוכיח עצמו בעשור האחרון. מרגע המשבר הפיננסי ותחילת תהליך הורדות הריבית, מחירי הנדל”ן זינקו והמשכנתאות הפכו זולות.
מבין חברות הנדל”ן הוותיקות בשוק, מניית גב ים עלתה מתחילת העשור בכ-520%, ריט 1 שהחלה להיסחר בשוק רגע לפני המשבר, בשנת 2006, עלתה בעשור האחרון ביותר מ-480%.
במבט מגבוה על שוק המניות בישראל רואים שהוא הפגין ביצועי חסר משמעותיים בהשוואה לעולם. אומנם, בשנתיים האחרונות, בעיקר אחרי רפורמת המדדים, הפגין השוק המקומי ביצועי יתר – אך אלה עדיין לא מספיקים בשביל לצמצם את הפער הקיים מול העולם מתחילת העשור.
אלה המניות העולות והיורדות בבורסה בתל אביב בדצמבר וב-2019
במדד ת”א 35: מניית שיכון ובינוי הובילה את הרשימה מתחילת השנה, עם תשואה של 154%. בחודש דצמבר, דלק קבוצה השיאה את התשואה הגבוהה ביותר 10%. אופקו היא המניה שירדה הכי הרבה מתחילת השנה, וגם בחודש דצמבר, ירידה של 54% ו-9.3% בהתאמה.
במדד ת”א 90: ישראל קנדה עלתה הכי הרבה מתחילת השנה – כ-232% ודלק רכב היא המניה שהשיאה את התשואה הגבוהה ביותר בדצמבר – כ-37%. סגרו את הרשימה מלמטה: אפקון החזקות שירדה בדצמבר ב-16% וסלקום שירדה מתחילת השנה בכ-50%.
עשור של עבודה (ונדל”ן) בישראל
בעשור האחרון צמח השכר הממוצע בישראל בכ-13%. שכר המינימום לשעה עלה מ-20.70 ש”ח בשנת 2010 ל-28.49 ש”ח לאחר כעשור. בהתאם לדו”ח משרד התעסוקה האחרון, שיעור האבטלה בישראל עומד על כ־4%. בהנחה שהמדידות נכונות ומשקפות את המציאות, זה שיעור נמוך מאוד, כזה המבטא אבטלה ‘בריאה’, שמקורה באנשים שמחליפים מקומות עבודה.
קרוב ל־80% מהישראלים בני 46-25 מועסקים – לעומת ממוצע של 73.7% ב־OECD. כל המדדים האלה מצביעים על כך שמצב התעסוקה במשק הישראלי בעשור האחרון השתפר פלאים.
אין עוררין שכששיעור האבטלה בשפל היסטורי, הכלכלה חזקה והריבית נמוכה – ענף הנדל”ן הוא הראשון ליהנות מהעוגה.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס), מדד מחירי הדירות צמח ב-55% תוך עשור. זהו נתון ממוצע ארצי, וכמובן שיש אזורים בהם מחירי הדירות עלו משמעותית יותר. בתל אביב, למשל, המחירים עלו ב-136%, ובירושלים “רק” ב-87%.
אז לסיכום: בואו נסכם שלא נתזמן
באופן טבעי, כשהשווקים בשיא, מחירי הנכסים בשחקים והאלטרנטיבות מתחילות להיגמר. זה מצב שבו משקיעים נוטים לבטא את הדאגות הפסיכולוגיות שלהם גם בתיק ההשקעות.
למה הכוונה? המחשבה שמא מחזור העסקים הפנטסטי הזה הסתיים והנה אנו עומדים בפתחו של משבר פיננסי היסטורי, הפכה להיות הכוכבת הראשית בעיתונות הכלכלית בתקופה האחרונה.
אז נזכור ונזכיר שאף אחד ואחת לא יכולים לתזמן את השוק. כוחות השוק פועלים לעיתים רבות באופן מנותק ממחירי החברות ומהעסקים העומדים מאחורי ניירות הערך, והם בלתי צפויים. נוכל לנסות לשער, להניח, להיעזר בתזות כלכליות ומודלים… אבל, גם הפסיכולוגיה מהווה כלי משמעותי בהליך קבלת החלטות המשקיע. למשל, מניות שמגלמות צמיחה של שמונה ואפילו עשר שנים קדימה, וממשיכות עדיין לטפס, עושות זאת על בסיס “אופנה”, יחסי ציבור טובים או נגיעה במוצר נחשק ואטרקטיבי. זו תגובת שוק על רקע פסיכולוגיה של משקיעים.
נו… אז מה כן נוכל לעשות בעשור הקרוב? להמשיך לנתח ולבחון את העסקים בפועל מאחורי המניות הנסחרות, את ערכם הכלכלי ואת שוויים. לנסות ולבחור את אותן מניות שנותרו זולות, שלא הוזמנו למסיבת התשואות הפנטסטית. ואם יהיה משבר פיננסי נוסף? הוא יגיע, רק השאלה היא מה תהיה עוצמתו.
כך או כך, בשורה התחתונה, גם אם הייתם משקיעים (ומשקיעות) במדד S&P 500 רגע לפני המשבר הפיננסי, ולא הייתם מוציאים את הכסף, הייתם מרוויחים כ-130% עד היום.
בנימה חיובית זו, נאחל ששנת 2020 תהיה טובה. שתהיה זו שנה של צמיחה ושגשוג, ונייחל לעוד עשור של השקעות טובות.
