השקעות אימפקט: כך מנוהל כבר רבע מהכסף בעולם
פעם, אם הייתם מדברים על השקעות אחראיות, השקעות אימפקט ושאר ירקות ממשפחת האחריות החברתית, הייתם מקוטלגים כילדי פרחים מבולבלים – אנשים טובים שלא באמת מבינים בכסף.
אבל כיום, יותר ויותר ברור שזו אסטרטגיה מעולה לכל מי שרוצה להגדיל את התשואה, להקטין את הסיכון, וכן, על הדרך גם לעשות טוב.
איך מגדילים תשואה?
כל ילדה בישראל שגדלה על ברכי אומת הסטארטאפים, יודעת איך מגדילים את התשואה: משקיעים בחברות כמו מובילאיי, Wix, סודהסטרים, מזור רובוטיקה… לארבע מארבע החברות ברשימה הזו יש פעילות עסקית משגשגת, אבל לא רק. יש להן גם “אימפקט” – השפעה חברתית מאוד ברורה ומשמעותית (Impact).
מובילאיי מפחיתה תאונות דרכים ומצילה חיי אדם.
Wix עוזרת לעסקים זעירים וקטנים להתפתח ולהתחרות בהצלחה בזירה הבינלאומית.
סודהסטרים מפחיתה את פסולת הפלסטיק בעולם.
ומזור רובוטיקה, כשמה כן היא – מביאה מזור לחולים עם בעיות גב.
זה לא ממש מפתיע שחברות בתחום ה”אימפקט” מציגות צמיחה מהירה בפעילותן, ברווח שלהן ובשוויין.
לכולנו הרי ברור שהצרכים החברתיים והסביבתיים – בארץ ובכל העולם – בוערים, אבל מצד שני, יש סט מאוד מוגבל של פתרונות יעילים להתמודד איתם. לכן, מי שמצליחה להביא פיתרון יעיל זוכה לשווי גבוה.
ההצלחה העסקית של החברות האלה מחלחלת גם אל המשקיעים. הם נהנים מהמגמה החיובית ומהתשואה הצפויה גם בעתיד הנראה לעין, או כל עוד הביקוש לפתרונות גדול משמעותית מההיצע.
איפה משתלבות השקעות “אימפקט” בתיק הנכסים הכולל שלנו?
אז השקעות כאלה מתאימות לחלק הספקולטיבי של התיק. אלו השקעות שבהן המשקיע והמשקיעה עלולים להפסיד את כספם. אבל, מצד שני, הסיכוי לרווח עשוי להכפיל את כספי ההשקעה פי כמה וכמה.
אז ברור שהשקעה כזו נעשית רק בשיעור מסוים מתיק הנכסים הכולל.
גם ברור שהיא מחייבת פיזור בין מספר הזדמנויות, תחומים וענפים.
ומה עם הסיכון – איך מקטינים אותו?
פיזור הוא דרך אחת.
אבל יש עוד דרך להקטין את הסיכון: להגדיל את המידע והידע שיש לנו על החברה ותחום פעילותה. הכוונה היא למידע שמעבר לזה הבסיסי שיש לנו עליה.
המידע הבסיסי על חברה מגיע למשקיעים מהדו”חות הכספיים שהיא מפרסמת אחת לרבעון, ומהמצגות שהיא עורכת למשקיעים. כל זה נותן לנו בעיקר תמונת מצב פיננסית של החברה.
זה קצת כמו לראות פרופיל של מישהו או מישהי בפייסבוק, ולהחליט אם אנחנו רוצות לפגוש אותו או אותה גם בעולם האמיתי. אפשר לראות תמונות, תחומי עניין, חברים וחברות – או בקיצור כל מה שבעל/ת הפרופיל בחר/ה שהעולם יראה ויחשוב עליו. אז נכון, אפשר לקבל מזה הרבה מידע חשוב, אבל פעמים רבות זה ממש לא מספיק.
גם בדו”חות כספיים של חברה, מה שחסר לנו זה רובד נוסף של מידע. מעין כלי בוחן כליות ולב, או מכשיר רנטגן שיאפשר לנו לדעת איך החברה הזו מנוהלת ומתנהלת, מעבר לפיננסים.
בעולם ההשקעות, לבדיקות הבוחנות כליות ולב קוראים ESG -Environment Social Governance, שהם קריטריונים בשלושה תחומים: סביבה, חברה ומימשל תאגידי. או בשתי מילים: השקעות אחראיות.
מערכות הדירוג בתחום הזה אוספות מידע מדיווחים של החברה, אבל גם ממקורות חיצוניים. הן מאפשרות לנו לקבל תמונה ברורה של הציון שהחברה קיבלה בכל קטגוריה, ואיפה היא על הסקאלה ביחס לנורמה.יש מידע זמין על על כל חריגה מהנורמה, מהותה ומשמעותה.
מה זה בדיוק נותן?
נתונים על התנהלות חברה בתחומי סביבה, חברה ומימשל תאגידי משפרים את יכולתנו להעריך את רמת הסיכון בהשקעה שלנו בה. הם נותנים לנו מידע וידע משמעותיים נוספים על הנעשה בקרביים של החברה.
הנקודה היא ש-ESG בוחן הרבה מאוד פרמטרים. כמו בדיקת דם. וכמו בדם, גם ב-ESG, מהפכת המידע מאפשרת לנו לדעת כיום מה הנורמה לגבי כל פרמטר, מה הטווח הנפוץ אצל מרבית החברות ה”בריאות” בענף מסוים, איפה יש חריגה, והיכן חשוב להתעמק.
התפקיד של אנליסט בתחום השקעות אחראיות הוא לדעת מה משמעות החריגה עבור החברה, בהתאם לתחום עיסוקה, ההיסטוריה שלה ובריאותה הכללית.
בניגוד לעבר, ההחלטות בתחום אינן מבוססות על תחושות בטן או מערכת שיקולים אתית-חברתית של מנהל השקעות כזה או אחר. מערכת השיקולים וההחלטות מבוססת על מידע מהימן, מסונן ומגובש.
הבונוס בהשקעות אחראיות הוא שהמשקיעה או המשקיע יכולים לתת ביטוי לאמות המידה החשובות להם. למשל, לא להשקיע בחברות המוכרות סיגריות וטבק. כן להשקיע בחברות בהן קיים איזון מיגדרי וגיוון תעסוקתי.
למי קראת מחבק עצים?
זוכרים את ילדי הפרחים ומחבקי העצים? אז היום אתם יכולים לקרוא בשמות האלה למנהלי ומנהלות השקעות רבים בעולם. כ-25% מכל הכסף המנוהל בעולם מושקעים כבר תוך התחשבות בפרמטרים של השקעות אחראיות.
למשל, “בלקרוק”, אחת מהחברות הגדולות בעולם ההשקעות, שמנהלת למעלה משישה טריליון דולר. היא הודיעה כבר בתחילת 2018 כי “חברות צריכות לעשות יותר מאשר רק להניב רווחים – עליהן לתרום לחברה שבה הן פועלות, אם הן רוצות לזכות בכספי ההשקעות של בלקרוק”.
לבלקרוק הצטרפה מאז ענקית נוספת – חברת הקרנות “פידליטי”, והזרם רק גובר.
עוד הוכחה לכך שהשקעות אחראיות הן כבר מזמן לא משהו אזוטרי וצדדי היא העובדה ששלוש פלטפורמות המידע הפיננסיות הגדולות בעולם – בלומברג, יאהו וגוגל פייננס – הוסיפו התייחסות ל-ESG.
ואצלנו, בסוף 2017 התייחסה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון לכך שגופים מוסדיים בישראל נדרשים להצהיר במדיניות השקעותיהם אם וכיצד הם מתייחסים ל”השקעות אחראיות”, וכיצד הם מכלילים שיקולים נוספים לרווח הכלכלי, בהחלטות ההשקעה.
בתי ההשקעות מתחילים לעלות על הספינה.
אנחנו ב-IBI נמצאים עליה זה לא מכבר, עם שני מוצרים שצוברים תאוצה:
הראשון, תיק השקעות אחראיות, בו אנו נעזרים בחברת Greeneye לאנליזה של חברות ישראליות, ובמערכות הדירוג והאנליזה של Vigeo Eiris לשאר העולם.
בתיק האחראי, בדומה לכל תיק אחר, אנו מבחינים בין שני חלקים:
החלק הספקולטיבי יותר, זה שבו אנחנו מחפשים תשואה משמעותית ומוכנים לקחת סיכון גדול יותר – זהו חלק “האימפקט”.
חלק הסולידי יותר, בו הדגש הוא על שימור ההון ואנחנו מוכנים להסתפק בתשואה נמוכה יותר תמורת צמצום הסיכון – החלק “האחראי”.
המוצר השני של IBI הוא קרן הנאמנות DA model. אפשר לקרוא עליה עוד, וגם לראות את דן אריאלי מסביר עליה בסירטון קצר > לחצו.
מוזמנים ומוזמנות לפנות אלינו בכל שאלה בתחום, ונשמח גם להיפגש.
