כמה דברים שכדאי לדעת על השקעות שעושות טוב – גם לרווחים וגם לעולם

ב-2018 הוקמו בעולם לא פחות מ-400 קרנות נאמנות שמשקיעות לפי קריטריונים חברתיים-סביבתיים. למה? כי הרבה מחקרים כבר מצאו שחברות "אחראיות" משיגות תוצאות עסקיות טובות יותר. גם ביצועי ההשקעות בתחום הזה מובילים ביחס להשקעות "רגילות"

אלה אלקלעי
יו"ר IBI קרנות נאמנות
זמן קריאה
תאריך פרסום 24 אפריל 2019 ב-07:44

אם היו שואלים אתכם (ואתכן) – מה אתם מצפים ממנהל או מנהלת ההשקעות שלכם, מה הייתם עונים?

אז סביר להניח שרוב האנשים יענו פשוט: “שירוויח כמה שיותר כסף”, לא?

אפשר להניח גם שלא היינו מצרפים לתשובה הזו תנאים או מגבלות כלשהן, כמו “אל תשקיע עבורי ב-X או ב-Y. כי הרי אם נוסיף בקשות, מגבלות, או בכלל – הנחיות למנהלי השקעות, רק נבלבל אותם ונתרחק מהתוצאה המיטבית.

אבל בואו ניקח את זה שלב אחד קדימה. רובנו לא מצפים רק למקסימום רווח, אלא גם למינימום סיכון. הרי אפשר לבנות תיק השקעות שמורכב רק ממוצרים עם פוטנציאל לתשואה גבוהה (נגיד, מניות ואיגרות חוב קונצרניות מסוימות), אבל מה יקרה לתיק הזה בתקופה לא טובה בשווקים? המממ… כן, פחות נעים.

אז איך מפחיתים סיכון?

נכון, פיזור! זה הפקטור המשמעותי ביותר בהפחתת סיכון לאורך זמן.

ויש עוד משהו.

במקום השני הצמוד, בוודאי כשהשקעות הן לטווח בינוני-ארוך, אפשר להוסיף את עניין ה-ESG.

מה זה אומר?

ESG זה ראשי תיבות של: Environment Social Governance.

בעברית פשוטה: אחריות חברתית וסביבתית.

כלומר, כדי להפחית סיכון בתיק השקעות, ניקח בחשבון גם פיזור רחב ואפקטיבי, וגם השקעה בחברות שפועלות באחריות חברתית וסביבתית.

נכון, בישראל עוד לא למדנו לדבר את שפת ה-ESG באופן שוטף. למעשה אנחנו הישראלים רק מתחילים ללמוד את השפה הזו.

אבל, שימו לב מה קורה בחו”ל: במהלך 2018 הוקמו בעולם קרוב ל-400 קרנות נאמנות נוספות הבוחנות השקעה בחברות לפי קריטריונים של ESG .

זו לא סתם אופנה בעולם של שינויי אקלים. לא מעט מחקרים מצאו שהתוצאות העסקיות של חברות “אחראיות” הן טובות יותר, וגם ביצועי ההשקעות בתחום הזה מובילים ביחס להשקעות “רגילות”.

יש שתי סיבות טובות שבגללן זה קורה:

  • משקיעים שלוקחים בחשבון לא רק מידע פיננסי אלא גם פרמטרים של ESG, יודעים יותר על החברות בהן הם משקיעים, ולכן גם מצליחים יותר.
  • מנהלים בחברות שמצליחות להצטיין בפרמטרים של ESG בנוסף לפרמטרים הפיננסיים, הם פשוט מנהלים טובים יותר. זה בא לביטוי גם בביצועי מניית החברה שהם עומדים בראשה.

כל הטוב הזה לא מגיע כל כך בקלות – לא לחברות “אחראיות” וגם לא למנהלי השקעות “אחראיות”.

אם נסתכל לרגע על הצד של החברות, אז הקושי ברור. זה מסובך לנהל חברה כשהשוק תחרותי בכל הענפים, וגם הרגולציה מכבידה בכל התחומים. עכשיו, תוסיפו לזה את הצורך לנהל את רווחת העובדים והעובדות, את הצורך להפחית פליטות פחמן, ולדאוג לסביבה מעל ומעבר למה שהרגולציה דורשת. ועל כל זה שימו גם את הצורך של החברה לדאוג לממשל תאגידי מצוחצח. כל זה עשוי להקשות על הניהול השוטף כי שקיפות מקשה על עיגול פינות.

אז כן, זה קשה, אבל הערך המוסף ברור.

כי ברור שחברות שדואגות לעובדות ולעובדים, ישפרו את שביעות הרצון שלהן ושלהם, ולכן גם הפיריון בחברה ישתפר. התרגום של דאגה לסביבה הוא בחיסכון בהוצאות התיפעול. בנוסף לכל זה, אין ספק שכל משקיע סביר נותן פרמיה לחברות שמצליחות להתנהל בשקיפות ושחרתו על דגלן שמירה על ממשל תאגידי ראוי.

יש גם אתגרים בצד של ניהול ההשקעות.

ESG זו מגבלה לא זולה ולא פשוטה. משקיעה מוסדית שרוצה לבחון את הפרמטרים הללו צריכה נגישות למידע. מידע, כמו כל דבר, עולה כסף.

בנוסף, בעוד שמידע פיננסי נגיש לכולנו, ולרבים יש התמחות בסיסית להבן אותו, נתוני ESG דורשים התמחות ספציפית. הם גם דורשים לא מעט עבודה כדי להגיע אליהם בשביל לתמוך ברעיונות ההשקעה.

אז משקיעה מוסדית כזו יכולה, למשל, להעסיק אנליסטים שיבחנו את החברות, או לרכוש נגישות למערכות מידע המנגישות ניתוחים כאלו.

בכל מקרה, מה שכדאי לזכור זה שכל הקושי הזה – גם בצד של החברות, וגם בצד של מנהלי ההשקעות – מגיע עם תגמול: תרומה משמעותית להפחתת הסיכון ולעלייה ברווח.

כמו כל דבר חדש, לוקח זמן לרעיון של ניהול השקעות על פי עקרונות ESG לחלחל ולהגיע לתודעה הציבורית בישראל.

הרגולציה עשתה מהלך ראשון בכיוון: רשות שוק ההון, בראשותה של דורית סלינגר (שכבר פרשה), התחילה להכווין את השוק. היא הורתה למנהלי השקעות מוסדיים לדווח אם ואיך הם לוקחים בחשבון פרמטרים של ESG בקבלת החלטות השקעה. הם לא מחויבים רגולטורית לקחת בחשבון עקרונות אלו , אלא בינתיים, רק לדווח ללקוחותיהם האם זה נעשה.

אצלנו, ב-IBI בית השקעות, בחרנו לפתח מספר מוצרים בתחום השקעות “אחראיות”, או “השקעות אימפקט” (Impact) בשמן המקובל בעולם.

תיק השקעות “אימפקט” – לפני יותר משנה, בתחילת 2018, השקנו את תיק ההשקעות הייחודי – תיק אימפקט. הוא מנוהל על ידי ליאור אוזן, המתמחה בתחום. לכתבה מעניינת של ליאור על המדד האחראי בתל אביב שמכה את המדדים האחרים .

קרן נאמנות “דן אריאלי” – השקנו במהלך 2018 קרן נאמנות ששמה DA מודל. הקרן נעזרת במודל שפיתח פרופסור דן אריאלי, לזיהוי חברות שמצליחות למקסם את המוטיבציה של עובדיהן. במילים פשוטות: קרן שמשקיעה בחברות שהעובדים שלהן מרוצים.

אנחנו מקווים שההתמחות שצברנו בתחום תוביל גם לגידול בנכסים המושקעים על פי עקרונות אלו בארץ, וגם להגברת המוטיבציה של מנהלי חברות שנסחרות בבורסה לאמץ עקרונות ESG.

זה טוב לכולנו:

זה יוביל לשיפור בתוצאות העסקיות.

זה יוביל לשיפור ביחסי הסיכון-סיכוי בתיקי השקעות.

זה יתרום לעניין גובר של משקיעים זרים בחברות בישראל.

ואם יש לך שאלה, או נוכל לסייע במידע נוסף על השקעות אחראיות, אפשר פשוט ליצור איתנו קשר.

נשמח לשוחח.


דברו איתנו

    תכנים שיעניינו אתכם

    הירשמו לקבלת עדכונים במייל