תחל שנה וברכותיה: הדרך להיות לראש ולא לזנב

במשך שנים רבות היינו לראש. ליהדות הייתה תרומה לא מבוטלת להתפתחות האנושית: הנחלנו את התורה והאמונה באל אחד, והנחנו יסודות לצדק חברתי וזכויות אדם לדתות, אומות ועמים. גם בימינו, התקומה של מדינת ישראל והטכנולוגיות שהתפתחו והשתכללו כאן אפשרו לכולנו להרים ראש.

השנים האחרונות מקרבות אותנו במהירות אל הזנב:

• הפילוג החברתי.
• ריבוי מערכות הבחירות.
• הגידול במספר האנשים שסיימו ויסיימו כאן בית ספר ללא כישורים לשילוב בכלכלה.
• ההידרדרות הקיצונית במערכת החינוך הממלכתית.
• הפגיעה בסולידריות החברתית בצה"ל.
• דחיקה של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות.
• בריחה של אנשי אקדמיה ותעשיית הטכנולוגיה לחו"ל.

המהפך אפשרי

כמו בניין שהוכן היטב לרעידות אדמה, היסודות של כלכלת ישראל עומדים איתנים אל נוכח חילופי הממשלות התכופות, מלחמות ואפילו ריבוי העקורים. יש חששות כבדים מעליה חדה בגרעון הממשלתי, מהחלשות השקל או מעליה בריבית, ממצבו של שוק הנדל"ן המחסור בפתרונות דיור, המחסור בעובדים ומחירי הדירות. ולמרות זאת – מצבנו עדיין איתן. גם תעשיית ההיי טק ממשיכה לזקוף ראש עם פיתוחים חדשים והוכחת היתכנותם בתוך המלחמה.  

כוחו של הצרכן הישראלי

בישראל, כמו במרבית העולם המערבי, אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמשפיעים על הכלכלה הוא הצרכן הפרטי. בשנה האחרונה, באופן שאולי מפתיע, כוחו של הצרכן הישראלי התחזק. הפחתה משמעותית של טיסות לחו"ל, תמיכה וסובסידיות לעסקים קטנים ובינוניים, תשלומי העברה: למפונים, לאנשי המילואים ולמעגלים נוספים לא רק שמרו על כוח הקנייה, אלה חיזקו אותו.

החיזוק, כפי שמשקפים הדוחות הכספים ונתוני הלמ"ס, בא לידי ביטוי בהעדר גידול פשיטות רגל, בגידול בקניות ברשתות השיווק, בקניונים, במלונות ומקומות אירוח במרכז שפחות חשוף לעימות. התמיכות הממשלתיות אפשרו למערכת הפיננסית ליהנות מפערי הריבית, יציבות ואפילו צמיחה מסוימת בשוק ההון.

שוק ההון שיקף את המגמות בקמעונאות, באנרגיה, בנדל"ן מניב, בפיננסים, בהמשך הביקוש לטכנולוגיות ישראליות וכו'.

פוטנציאל בשילוב אוכלוסיות מודרות

כיום כ-30-40% מהאוכלוסייה בארץ איננה שחקן יצרני, שינוי מגמה ויצירת התנאים לשילוב יכולים לייצר מהפך. גם בחברה הערבית וגם בחברה החרדית יש יסודות מוצקים לבניית מגמה אחרת. בחברה החרדית נרשמו הצלחות כבירות בפיילוטים שהקפידו על שימור והבטחת אורח החיים החרדי לצד לימודים מתקדמים ותעסוקה מכבדת ומתגמלת. פרויקטים כמו רבטק, פרדס ואחרים לגברים חרדים ושל לב 19, מטריקס, נקסטאייג' ואחרות לנשים חרדיות הם דוגמה לחלק מהיוזמות הפעילות בשטח בהצלחה כבר תקופה.

גם בחברה הערבית קיימים יסודות מוצקים בזכות ארגונים כמו צופן, אלפנאר וקו-אימפקט, הפועלים לשילוב עובדות ועובדים ערבים בתעסוקה משמעותית. בנוסף, חשוב להכיר את ההתפתחות של חברות משמעותיות בבעלות ערבית המשרתות את כלל החברה הישראלית וגם תורמות ליצוא: קבוצת עפיפי, באבקום, אלפא אומגה וחברות רבות אחרות.

שני תהליכים מהותיים שיאפשרו לחברה החרדית לצאת ממעגל העוני ולתרום לכלכלה:

1. חיזוק בתי הספר של החינוך הממלכתי דתי
2. מניעת הפוליטיזציה של הדת

שני תהליכים מהותיים יאפשרו לחברה הערבית לצאת ממעגל העוני ולתרום לכלכלה:

1. טיפול אפקטיבי בבעיית הפשע המאורגן
2. מהלכי תכנון והסדרה של היישובים הערבים 

מה יכול להשתבש?

הגירעון הממשלתי עמד באוגוסט על 8.3% מהתוצר. זה אומר שהאוברדרפט של מדינת ישראל גדל מהר מהמתוכנן. כפי שהבנק מעלה את הריבית על ההלוואה כשאתם במינוס, כך שוקי האג"ח והבנקים הגלובליים צפויים להעלות את הריבית (התשואה הנדרשת) על ההלוואות שלוקחת ממשלת ישראל.

העלאת התשואה על האג"ח של ממשלת ישראל תחייב עלייה בהוצאות המימון בתקציב. כמו כן, היא תחייב קיצוץ בשירותים שהמדינה נותנת או העלאת מיסים – או שניהם. התוצאה, בכל מקרה, תהיה החלשת כוחו של הצרכן הישראלי ודרכו – גם הכלכלה הישראלית.

העלאת התשואה הנדרשת על אג"ח ממשלתיות תגרור מיידית עלייה בפרמיית הסיכון של חברות ישראליות. כלומר, עלות ההון של חברות צפויה לעלות ביחס ישר לעלות ההון של המדינה. 

בשורה התחתונה, המציאות הישראלית כיום מורכבת, אבל כוללת גם יתרונות מדהימים כמו התרחבות היתרון הטכנולוגי בתחומים כמו סייבר, רחפנים ואמצעי לחימה; עוצמתו של הצרכן הישראלי; שיעור אבטלה נמוך ופוטנציאל לשילוב אוכלוסיות מודרות בכלכלה. כל אלה אמורים להעניק לנו תקווה לשנה חדשה שפויה יותר, שבה נוכל להתחיל לחזור ולהיות לראש.