מהם היתרונות של הקרנות הפסיביות – ולמה ישראלים רבים מעדיפים להשקיע בהן?*

12 החודשים החולפים בשוק ההון מבליטים שינוי חשוב בהעדפות המשקיעים, במעבר מקרנות אקטיביות לקרנות פסיביות.

משקיעים רבים מעדיפים כיום להשקיע בקרנות פסיביות, שעוקבות אחרי ביצועי מדדים באמצעות חיקוי הרכב המדד. כל זאת, בניגוד לקרנות האקטיביות שבהן מנהל השקעות מרכיב את התיק במטרה להשיג תשואה עודפת על מדדי השוק. הקרנות הפסיביות לא מתיימרות להשיג תשואה כזו, אלא רק את תשואת המדד שאחריו הן עוקבות.

נכון לסוף 2023 עמדו נכסי הקרנות הפסיביות בישראל על יותר מ-184 מיליארד שקל לעומת כ-149 מיליארד  שקל בקרנות האקטיביות. זה לא קרה סתם כך: יותר ויותר משקיעים נחשפים לסל היתרונות* והמגוון של הקרנות הפסיביות – ומעדיפים אותן.

חשוב להדגיש: לקרנות הנאמנות – הסל, אקטיביות ופסיביות פתוחות כאחד, יש כמה יתרונות כלליים ומשותפים כמכשיר השקעה. הן מאפשרות בין השאר פיזור השקעות וסיכונים, נזילות וגמישות במסחר ובטווח ההשקעה ורף כניסה נמוך להשקעה, מאחר שניתן לקנות אותן ביחידות בודדות בדומה למניות.  

לקרנות הפסיביות, עם זאת, יש לא מעט יתרונות שמושכים הרבה משקיעים: 

 1. דמי ניהול נמוכים

בעיקר בארה"ב (ופחות מכך בישראל), קיימים פערים ניכרים בין קרנות פסיביות לאקטיביות בדמי הניהול שגובים הגופים המנהלים. זה לא מפתיע: בעוד שהקרנות האקטיביות משלמות את שכרם של מנהלי השקעות ובאופן חלקי גם של מחלקות אנליזה המבצעות מחקרי מניות, הקרנות הפסיביות מתנהלות באופן פשוט וחסכוני למדי תוך חיקוי המדד לייחוס.

2. שקיפות מלאה**

בניגוד לקרנות האקטיביות, שבה הרכב הקרן נבחר על ידי מנהל הקרן ואינו חשוף או ידוע בכל רגע נתון למשקיעים, בקרנות פסיביות הכל גלוי ועל השולחן. המשקיעים יודעים מה קונים ובמה משקיעות הקרנות.

3. התמקדות שמאפשרת גיוון

ישנן קרנות פסיביות המחקות גם מדדים סקטוריאליים וספציפיים מאוד. מבנה ההשקעה הזה מאפשר למשקיעים להיחשף באופן ממוקד לתחומים שמעניינים אותם ושהם מאמינים בהם. ההתמקדות הזו מאפשרת גם גיוון, בחירה של קרנות פסיביות שונות, שעוקבות אחר מדדים מתחומים שונים – ונאספות על ידי המשקיעים לתיקי השקעות מגוונים.

4. פחות "כאבי ראש"

בעוד שהקרנות האקטיביות הן בדרך כלל יצורים דינמיים ומשתנים באופן תכוף, הקרנות הפסיביות תלויות באופן כמעט מוחלט במדד שאחריו הן עוקבות. לכן, בעוד המשקיעים נשאבים, לעיתים כמעט בעל כורחם, למעקב שוטף אחרי השינויים בהרכב הקרנות האקטיביות, לקרנות הפסיביות הם מניחים להתנהל בשקט, בידיעה שתמיד יחקו את מדד הייחוס**.

בשורה התחתונה, הקרנות הפסיביות  עשויות  לספק לציבור המשקיעים אפשרות "לרכוב על השור", בלי צורך ביידע או הבנה יוצאי דופן בשוק ההון. אם לדוגמה מדדS&P 500  רושם עליות רצופות במשך תקופה משמעותית, הדרך הקלה, והזמינה להחשףלמדד היא רכישת קרן פסיבית העוקבת אחר מדד זה.

זו גם הסיבה כנראה שיועצי ההשקעות בבנקים מפנים יותר ויותר לקוחות להשקעה בקרנות פסיביות. קל להסביר ללקוחות שהקרן תשאף להשיג תשואה דומה ככל הניתן לשיעור השינוי במדד – לטוב או לרע, כך שאם הם סבורים שיש פוטנציאל לעליות, זה הזמן להשקיע. בקרנות האקטיביות, לעומת זאת, העניינים נראים אחרת מאחר ששם המשקיעים מתבקשים לסמוך על שיקול דעתו של מנהל הקרן.  

מהיום, גם ב-IBI

IBI בית השקעות השלימה לאחרונה עסקה שבה רכשה את הקרנות הפסיביות של בית ההשקעות פסגות, בעקבותיה IBI מנהלת נכסים בשווי של יותר מ-53.3 מיליארד שקלים, מהם כ-35.5 מיליארד שקלים בקרנות פסיביות נכון לתאריך 31.5.24, לפי כתבה שפורסמה בפאנדר בתאריך 4.6.24. חברת הקרנות של IBI היא אחת מחמש חברות הקרנות הגדולות בישראל במונחי שווי נכסים. אורי בן דב, מנכ"ל IBI קרנות נאמנות, יכהן כמנכ"ל החברה הממוזגת ואייל גורן יכהן כמשנה למנכ"ל.

* להערכת מנהל הקרן ובהתאם לנתונים כלכליים

** אין התחייבות להשקיע באופן מדוייק בהרכבי המדדים