למה לכם ESG עכשיו?

השקעות ESG (ראשי תיבות של Environmental, Social, Governance – ובעברית: סביבתי, חברתי וממשל תאגידי) נמצאות במרכזו של דיון ציבורי ער במיוחד בעולם ההשקעות.

על פי מחקר שפרסמה השנה סוכנות בלומברג, השווי המצרפי הגלובלי של נכסי ESG צפוי לגדול מכ-30 טריליון דולר ב-2022 ליותר מ-40 טריליון דולר עד 2030. המחקר צופה גם כי כ-85% ממנהלי ההשקעות צפויים להגדיל את רכיב ה-ESG בתיקי ההשקעות שלהם. למה זה קורה ומה מציע IBI בית השקעות בתחום זה?

אלמנט של ניהול סיכונים

נפתח בשאלה הכללית-גלובלית: יותר ויותר משקיעים מכל הסוגים רואים ב-ESG חלון הצצה לעתיד ולהווה של חברות. כלומר, חברות המשקיעות משאבים גם בדאגה לסביבה, חברה והתנהלות התאגידית נחשבות חברות יותר בריאות ובנות קיימא, שייכנסו מוכנות ומתאימות יותר לסביבת העסקים העתידית.

נבות גסול, מנהל תחום השקעות ESG ב-IBI בית השקעות, מציע להתבונן בהשקעות הללו לאו דווקא מנקודת ראות "ירוקה", אלא יותר כמרכיב יסודי של ניהול סיכונים. למה הכוונה? כל משקיע רוצה לדעת מה הסיכוי ומה הסיכון בכל השקעה שהיא או הוא שוקלים להיכנס אליה. כדי לקבל החלטה מושכלת, מנומקת ורציונלית ככל הניתן, צריך אותו משקיע להשתמש בכל הידע הקיים על החברות.

מכשיר ניתוח ההשקעות המוכר ביותר בעולם הסחיר הוא הדוחות הפיננסיים, אותם מפרסמות החברות הציבוריות בסיום כל רבעון. הדוח הכספי כולל מידע רב, שעל אף מורכבותו מספק תמונה טובה מאוד של מצב החברה עד סוף הרבעון האחרון. מידע זה ניתן לכימות ומאפשר, תוך שימוש בשלל נוסחאות, להפיק תובנות כמותיות מדויקות ובנות השוואה.

כלי מידע חשוב נוסף הוא שיחות הועידה, המלוות את פרסום הדוחות הכספיים. בשיחות אלו מתייחסים נציגי החברה למצבה הפיננסי ומספקים הערכות וציפיות במבט קדימה. יש להוסיף לכך דיווחים מיוחדים, פרסומים כלכליים, הודעות חברה, ראיונות, ועוד, המהווים מעטפת אדירה של מידע כמותי, המשמשת גם כיום כמכשיר עיקרי לבחינת השקעות על ידי אנליסטים ומנהלי השקעות.

כאן המקום להציג שאלה חשובה: האם זה מספיק? האם ניתן להסתפק גם כיום, בעיצומה של שנת 2024, במידע כמותי בלבד כדי לאמוד את מצבה של חברה נסחרת, כדי להחליט האם לקנות את המניה שלה? יתרה מכך, האם הדוחות הכספיים מספיקים כדי לתת מענה סיכונים בתרחישים ובמצבים הבאים?

• שמירה על זכויות אדם ועובדים – האם הדוחות מתייחסים לתנאי העסקה של העובדים ושמירה על זכויות אדם? חוסר היכולת החברתית להכחיד לחלוטין מפעלי ה-sweatshop מוכיחה שעדיין לא, לא בכל מקום ולא בכל חברה.
• פיקוח על הדירקטוריון – האם הדוחות הכספיים מספיקים כדי ללמד אותנו כל מה שאנחנו אמורים לדעת כמשקיעים על שקיפות, אתיקה ופיקוח על הדירקטוריון? אפילו אם עובר בכם חשש שאולי לא, הנורה האדומה כבר דולקת.
• גיוון – האם החברה ובעיקר הדרג הניהולי שלה מגוונת מספיק מבחינת נשים-גברים, שילוב אנשים ממוצא ומרקע שונה? האם התמהיל האנושי בחברה מגוון דיו לסיעורי מוחות יצירתיים ואפקטיביים? הדוחות הכספיים לא מחויבים לפרט על כך.
• סביבה – האם פעילות החברה פוגעת בסביבה? האם ניהול הסיכונים שלה מתייחס לתרחישים של משבר אקלים, מגיפה או "ברבור שחור" (אירוע מטלטל שסיכוייו להתרחש נמוכים, אך לא בלתי נמנעים)? 

בין ESG לביצועי יתר

לוואקום הזה של בחינת החברות, שנקרא לו כאן הוואקום האיכותי (בניגוד לכמותי), נכנס עולם ה-ESG. חברות מחקר ייעודיות בתחום זה בוחנות קריטריונים רבים וחשובים תחת קטגוריות של סביבה, חברה וממשל תאגידי. מהמחקרים עולה תמונה איכותית, אשר בשילוב עם המידע הפיננסי הכמותי, משקפת את מצב החברות באופן הוליסטי ומלא. מבחינת המשקיעים, מדובר בתוספת מידע בעלת חשיבות אדירה.

תחום ה-ESG אולי עדיין נתפס כחדש במחוזותינו, אבל עולם ההשקעות האמריקאי חי וחוקר את הנושא כבר יותר מ-50 שנה. במחקר שבוצע במכון רוקפלר ובשיתוף NYU, המבוסס על אלף מחקרים שפורסמו בין 2015 ל-2020, נמצאה קורלציה חיובית בין ביצועי ESG של חברות נסחרות לבין יעילותן התפעולית, תשואת המניות ועלות הון מופחתת.

במקרה בוחן אחר תחת אותו מחקר, בתקופת הקורונה, נמצא כי חברות בעלות דירוג גבוה בקריטריון "תגובה למשבר" הציגו ביצועי יתר על פני מניות חברות אחרות. ממצא זה תואם מחקר נוסף, שמצא כי בעת משבר חברות בעלות דירוג ESG גבוה יורדות פחות ממקבילותיהן בדירוגים אחרים, אך בעת תקופה חיובית הן עולות במידה דומה.

עוד נמצא כי חברות שהובילו יוזמות קיימות (sustainability) השיגו ביצועים טובים יותר בזכות ניהול סיכונים איכותי יותר. כאנקדוטה מקומית כל אחד מוזמן לבדוק את גרף ההשוואה בין תשואת מדד המניות המרכזי של ישראל, ת"א 125, למדד מעלה להערכת אחריות תאגידית. כאשר פורסים את הגרף על פני מספר שנים ניתן לראות פער תשואות מובהק.

השוואה: תשואת מדד מעלה (כחול) למדד ת"א 125 (סגול). מקור: הפורטל הפינננסי של "גלובס"

תיק השקעות ESG ב-IBI

תיקי ה-ESG שלנו מאופיינים באלוקציה חכמה של נכסים, כמו גם ליווי אישי על ידי מנהל השקעות בכיר של IBI ניהול תיקים. התיקים כוללים רעיונות השקעה מגוונים וחדשניים, המתקבלים על סמך אנליזה ממחלקת המחקר של IBI, בשילוב עם גופי דירוג וניתוח מקומיים וזרים.

"החלטות ההשקעה ב-ESG מתקבלות אצלנו בשני מישורים, כך שלמעשה החברות עוברות מסננת כפולה", מסביר נבות גסול. "במישור הראשון, ב-IBI מתמקדים בהשקעות בחברות שנמצאות בדירוגים הכי גבוהים, בטופ 20% של הסקטורים שלהן. אנחנו עובדים עם שתי חברות דירוג, גרין-איי (GreenEye) הישראלית וסוכנות הדירוג מודי'ס. בסקטור ה-ESG, החברות מפיקות לנו דוחות ניתוח על החברות הרלוונטיות בשוק ואנו מתבססים עליהם בהשקעותינו. הניתוחים כוללים דירוג ESG, מחקר איכותי של אירועים משפטיים שקיימים מול החברות, של דירוגים, ושל ציונים על קריטריונים של סביבה, חברה וממשל תאגידי".

"במישור השני, החברות המועמדות להשקעה עוברות אנליזה פיננסית מקיפה ורק חברה שמקבלת אינדיקציית השקעה חיובית ממשיכה הלאה. מתוך החברות שצלחו את המסננת הכפולה אנחנו בוחרים חברות להשקעה, בהתאם לאלוקציה הכללית שלנו באותו זמן".

מה רמת החדירה הנוכחית של עולם ה-ESG לכלכלה ולשוק ההון בישראל? 

"הרגולציה בישראל מתחילה להביא בחשבון את השקעות ה-ESG, גם קופות הגמל והלקוחות המוסדיים מבינים שהם צריכים כבר להתייחס לעולם הזה. באירופה יש קצב התקדמות רגולטורי מהיר, בעיקר עקב משבר האקלים הגלובלי, כך שברור לכולם שזה משהו שיצריך התייחסות מלאה. אנחנו שמחים להוביל את התחום בישראל".

מה הסקטורים הייחודיים שלכם? 

"כרגע, סקטורים של אנרגיה מתחדשת, תחום המים, בדגש על תשתיות התפלה וסינון. במקביל, אנחנו מדירים את עצמנו מכמה סקטורים, למשל טבק, נשק ואנרגיה פוסילית) נפט, גז טבעי ופחם אבן)".