סביבה, חברה וממשל תאגידי: השקעה בטובת הכלל

ביולי נכנסו לתוקף תקנות רשות שוק ההון, המחייבות גופים מוסדיים לדון בוועדות ההשקעה על היבטי ESG. הרשות לני"ע פרסמה טיוטה של תקנות להתייחסות ומנגד, האקונומיסט, אולי המגזין הכלכלי החשוב בעולם, פרסם מאמר מערכת מקיף על הכשלים של ESG.

המסר העיקרי של האקונומיסט היה שצריך לעזוב הכל ולהתמקד בהפחתת פליטות גזי חממה, נושא שאין לנו ויכוח עם חשיבותו. לצד זאת, ממש לא ברורה הדרישה להפסיק לנהל היבטים חברתיים וסביבתיים נוספים, שלא לדבר על ממשל תאגידי. לפני שנתייחס לשאר הטענות כנגד ESG שעלו במאמר הזה ובאחרים, נסביר את אסטרטגיית ההשקעות שלנו ולמה לדעתנו התרומה של השקעה אחראית היא מרובה.

טענתנו המרכזית היא שיש חברות המנהלות את הממשקים שלהן עם הסביבה, החברה והממשל התאגידי, ויש חברות המנהלות רק את ההיבטים הפיננסים של פעילותן ומגיבות בהתאם לצורך לממשקים הנוספים. אנו מעריכים כי ככל שיש בידנו דירוגים ודיווחים המאפשרים לנו להבחין בין החברות המנהלות את הממשקים הללו לבין המתנהלות ומסתפקות בתגובה לאירועים – כך נוכל להימנע מחשיפות מיותרות בתיקים ולאבחן טוב יותר אירועים שבהם חברות מתומחרות לא נכון. עורכת אתר The Marker, סיון קלינגבייל, כתבה מאמר שנתן דוגמה מוחשית ועכשווית לערך הכלכלי הגלום בניהול ובהשקעה על-פי עקרונות ה-ESG.

ההבדל בין הטוב, לבין הרע והמכוער ב-ESG: ניתוח הביקורת המושמעת כנגד התחום

אחת הטענות הבסיסיות ביותר כנגד שימוש ב-ESG נוגעת לשאלה הבסיסית של האם נכון לקבל החלטות השקעה על בסיס סוגיות ערכיות. האקונומיסט מביא כדוגמה את סקטור הרכב החשמלי. איתו עולה הדילמה: מה חשוב יותר? התרומה להפחתת הפליטות של גזי חממה והפחתת השימוש בדלקים פוסילים, או היעדר ממשל תאגידי תקין והנזק הסביבתי העתידי הצפוי מהסוללות? אין במקרים כאלו תשובה ערכית אחת נכונה, וגם לו הייתה – קשה למצוא לה רלוונטיות השקעתית.

אנו רואים ב- ESG כלי המתרגם ערכים לסקאלה כמיתה. כימות התהליכים יציג לנו השוואה ברורה של איכות הניהול, ההסתברות לתקלות, העמידה בתקנים ופוטנציאל הקיימות של החברה. אם החלטנו להשקיע בתעשיית הרכב החשמלי, נבחן את הכדאיות הכלכלית של החברות המובילות והמתפתחות בתחום, אבל גם את דירוגי ה- ESG ואת איכויות הניהול של הממשקים השונים שלהן. בדוגמת סקטור הרכב החשמלי, בפועל נבחן עד כמה חברה תורמת להפחתת גזי חממה בפעילותה הכוללת, איזה תהליכים היא מקיימת בכדי לטפל בסוגיית הסוללות, וכמובן התהליכים וההתייחסות בפועל לממשל תאגידי, עובדות ועובדים וכו'. בסוף נקבל החלטה המשקללת את כל סוגי המידע – הערכי לצד התפעולי, וכמובן הכלכלי.

המאמר באקונומיסט טוען שצריך להשקיע בראש וראשונה בהפחתת פליטות של גזי חממה Emission, כי זו הבעיה הקיומית הגדולה ביותר העומדת כיום בפני העולם. מבחינתם, העיסוק ב-S וב-G הוא פריווילגיה שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. אנחנו סבורים שיש כאן עסקת חבילה. בלי פיקוח על ה-S וה-G, הניהול הכללי יהיה לקוי, ולכן לא יאפשר קידום אפקטיבי של הערכים הסביבתיים.

עובדתית, מרבית החברות התעשייתיות מזהמות. לצערנו, עדיין לא השכלנו לייצר דשנים, חשמל, קוטג', רהיטים, תחבורה, בתים וכו' בלי לזהם. השאלה הבסיסית שמנהלי השקעות המסתמכים על ESG שואלים את עצמם ואת החברות היא האם החברה פועלת להפחתת הזיהום והפגיעה ואיך היא עושה את זה. ההנחה היא שככל שחברות מנוהלות טוב יותר כך התהליכים הפנימיים הדוקים יותר וכתוצאה מכך ההסתברות לנזק סביבתי או חברתי שתגרום החברה נמוך מזה של חברות אחרות בתחום. יש חברות שמייצרות דשנים המאפשרים לחקלאים לגדל יותר תוצרת חקלאית יותר בזול. בתהליך אין ספק שיש נזק סביבתי לא מבוטל. מה עדיף? שאותן חברות יפסיקו לייצר דשנים ויווצר מחסור במזון – או שהן ישקיעו מחשבה, זמן ומשאבים בייצור דשנים תוך מזעור הפגיעה בסביבה? בכובעכן כמשקיעות וכצרכנים אתם יכולים לבחור במי להשקיע וממי לרכוש רק אם יש לכן את המידע, קרי רק אם החברה מודדת ומדווחת על המאמצים שהיא משקיעה בתחום.

עוצמתו של שוק ההון היא ביכולתנו לייצר פיזור משמעותי. בניגוד לאקונומיסט שקורא למיקוד, בתפיסת העולם שלנו הפוטנציאל ב-ESG, ואף יותר מכך ב-SDG, הוא בזיהוי תחומים רבים ומגוונים להם יש ביקוש משמעותי. ידוע שמאז ומתמיד הביקוש למים נקיים ואספקת מזון גבוה מאוד בחלקים שונים של העולם. אבל בעקבות השילוב בין היציאה מהקורונה, הפלישה לאוקראינה ומזג האוויר החריג, נוצרה לפני מספר חודשים הזדמנות השקעה נקודתית משמעותית בתחומים אלו. נכון, אפשר להשקיע בתעשיית הנשק, גם לזה יש ביקוש וגם המניות הללו הציגו תשואה חיובית משמעותית. אבל אם חשוב לכם תשואה לצד ערכים, אם חשובה לכן איכות הניהול וקיימות, השקעות באסטרטגיית ESG הן המכשיר הפיננסי הטוב ביותר העומד לרשותכן. הוא רחוק מלהיות מושלם, אבל הרבה יותר טוב מהאלטרנטיבות.

מעוניינים לשמוע פרטים נוספים על תיק השקעות ESG? לחצו כאן