תיק השקעות ESG: החופש להשקיע ולהשפיע

סיכוני אקלים, זיהום סביבתי, פעילות למען קהילות מוחלשות, שוויון מגדרי ויתר היבטים חברתיים-סביבתיים אמנם היו ונותרו נושאים בוערים, אך גם אתגרים שניצבו עד לאחרונה רחוק מעיניי מנכ"לי החברות ומנהלי ההשקעות. למעשה, העולם הכלכלי היה מונע בעשורים האחרונים מתוך שאיפה אחת שקופה וברורה – חתירה למיקסום שורת הרווח, ללא התחשבות בשיקולים ערכיים. עם זאת, המודעות הגוברת למשבר האקלים המחריף וליכולתן של חברות עסקיות לתרום לשיפור המרחב הסביבתי והחברתי, הגדירה מחדש את מערכת היחסים ביניהם.

זו מכונה בשם הנפוץ ESG (Environmental, Social and Governance) המכוונת להשקעות הלוקחות בחשבון גם שיקולי סביבה (E), חברה (S) וממשל תאגידי (G). המגמה, שהואצה במהלך השנים האחרונות, מבוססת על ראייה רחבה וארוכת-טווח, לפיה מתקיימת שותפות אינטרסים בין פעילותן העסקית של החברות לתועלות סביבתיות וחברתיות, כערך מוסף פרט לביצועים הפיננסיים. עם זאת, תקני ה-ESG עדיין מוגדרים וולונטריים ונתונים לשיקול דעתם של מנהלי חברות, ולא כחלק מרגולציה מחייבת. ועדיין, נראה כי כולם מתחילים להבין שהטמעת ערך מוסף כחלק מניהול עסקי והשקעה בחברות, היא דרישה המגיעה מכיוונים רבים.

אחת מהדמויות הבולטות המובילה את הקו התומך באימוץ כללי ה-ESG הוא לארי פינק, מייסד בלאקרוק (BlackRock), חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם. במכתב השנתי האחרון שהפיץ פינק, הוא שיגר מסר ברור לראשי החברות בהן משקיעה בלאקרוק. חברת ניהול הנכסים ממשיכה בניתוק מחברות מזהמות ומתמקדת באלה המאמצות בניהולן העסקי גם פרספקטיבה רחבה הכוללת את בעלי המניות והעובדים, אבל לא פחות גם את הקהילות והסביבה במסגרתן הן פועלות.

זו למעשה אינה הפעם הראשונה שפינק מוביל קו הדורש ממנהלי החברות להטמיע את כללי ה-ESG כחלק ממדיניות הניהול וההשקעה. כבר ב-2018 הצהיר כי מנכ"לי החברות לא נדרשים עוד לספק רק ביצועים פיננסיים מרשימים אלא גם לשקף את תרומתן לחברה. הקריאה מצד פינק אמנם נועדה להביא לשינוי תפיסתי אצל בכירי העולם הכלכלי, אך גם מכוונת למשקיעים עצמם, בעיקר בני הדור הצעיר, שמתבקשים לאמץ גישה זהה ולהרחיב את שיקולי ההשקעה גם אל מול היבטים חברתיים וסביבתיים.

משמעות דבריו נעוצה בכך שסקטורים הנתפסים כמחוללי זיהום, כדוגמת תעשיית הדלקים, עשויים לספוג מהלומה בדמות צמצום אגרסיבי בהיקפי ההשקעה כבר במהלך השנים הקרובות. מנגד, חברות הפועלות בסקטורים "מצמצמי זיהום" או ידידותיים לסביבה, בראשם תחום האנרגיות הירוקות, עשויות ליהנות מסנטימנט חיובי ועידוד ההשקעה בהן, שכן הן מתפקדות כחוד החנית במאבק בהתחממות הגלובלית המחריפה – אחד מהאתגרים המרכזיים שניצבים כעת בפני האנושות.

המודעות ההולכת וגוברת באשר להשלכות משבר האקלים, שמוסיף להעמיק ומייצר חלון הזדמנויות צר לבלימת התקדמותו, העצימה באחרונה את נפח השיח הציבורי בעניין – אשר מדרבן גופים ומשקיעים פרטיים להתמקד בהשקעות "ירוקות". תעשיית הקלינטק, במידה רבה הקטר המוביל של מגמת ה-ESG, זוכה להכרה ביכולותיה להביא לשינוי דרמטי בתהליך ההתחממות הגלובלית, המאיימת כמעט על כל חלק בגלובוס. אבל לא רק. גם ההבנה כי צמיחת הכלכלה תלויה במידה רבה ביציבות האקלימית, מאיצה את זרימת ההשקעות לתחום ומדגישה את חשיבות פיתוחן של תשתיות ירוקות.

התלות ההדדית בין השניים – כלכלה ואקלים – הוכחה בשנים האחרונות בניתוחים כלכליים, שהציגו קונצנזוס ביחס לכך שהנזק הכלכלי שייגרם כתוצאה ממצבור הסיכונים – שריפות, בצורות, שיטפונות וכו' – צפוי להתעלות על העלות הכרוכה בתהליך הפחתת הפליטות. גם לארי פינק הדגיש זאת במכתב שפרסם באחרונה וטען כי "שינוי אקלים הוא סיכון למשקיעים". לכן חתירה לכלכלה דלת פחמן עומד גם לפתחן של חברות פיננסיות שלוקחות חלק גדול בהתמודדות עם האתגר, ונדרשות כאמור להיצמד למדיניות התומכת ב-ESG.

דוגמה לכך אפשר למצוא בהצהרות והצעדים האופרטיביים של תאגידי ענק כמו פייסבוק ואפל, שהציבו יעד שאפתניים של מעבר ל-100% אנרגיה ירוקה עד שנת 2025. הן מוכיחות כי נרקמת מערכת יחסים חדשה ואמיתית המשלבת בין הסביבה העסקית למרחב הסביבתי והחברתי.

חברות המבקשות לדווח על פעילותן בנושאי ESG עושות זאת כיום לרוב לפי ראות עיניהן ומרצונן, תוך מרחב תמרון באשר לרמת הגילוי והיקפו. הרשות לני"ע בישראל, כמו גם מקבילתה בארה"ב ((SEC, מעודדת את החברות הציבוריות לדווח בנושאים אלו ומדגישות את החשיבות הנלווית לכך. בצד זאת, ההערכות הן כי בשנים הקרובות יחילו הרגולטורים שיטת דיווח אחידה ומחייבת, כזו שתשרת את המשקיעים ותייצר שפה אחידה ביחס לכללי ה-ESG.

למעשה, התהליך הולך ומתנקז לכיוון בו חברות משכילות להבין כי הן נדרשות להתאים עצמן לכללי המשחק החדשים, ואלה שלא יעשו זאת יגלמו פרמיית סיכון למשקיעים. כזו שעשויה להתבטא ברגולציה מכבידה על חברות מזהמות שתגביל ותפגע בפעילותן. ההערכה היא שבסופו של דבר חברות יתאימו את המודל העסקי שלהן כך שיספק ערך מוסף חברתי וסביבתי. אחרות שלא ישכילו לעשות זאת, עשויות להיתקל בנטישת משקיעים ואיבוד האמון בהן.

צמיחה עקבית בהיקף ההשקעות בקרנות ממוקדות השקעות בנות-קיימא בארה"ב. ב-2021 גייסו הקרנות כ-70 מיליארד דולר

Source: Morningstar

עד כה עסקנו בעיקר בחברות אלא שגם מצד המשקיעים נרשמת "התמקצעות" בנושא ובהתאם מבנה העדפותיהם משתנה. הביקוש לשקיפות, ניהול ומדידה של היבטי ESG צובר תאוצה ודורש ממנהלי ההשקעות לספק מענה הולם שישתקף בנכסי ואסטרטגיית ההשקעה של הלקוחות.

ב-IBI תמצאו מגוון מכשירי השקעה המאפשרים חשיפה להשקעות ESG, בניהם תיק השקעות IBI ESG, הממוקד בחברות עסקיות שנבחנות ע"י מחלקת המחקר של IBI ברמה העסקית-פיננסית וביחס לכללי ה-ESG, זאת נוסף על בחינתן במדד ESG, המדרג אותן לפי שלושה קריטריונים: אחריות תאגידית, תועלת חברתית וראייה סביבתית. כמו-כן, בתיק המנוהל מתבצע סינון איכותי ורציף של החברות תוך מיקוד בסקטורים מובילים, על-מנת להבטיח הלימה עם דרישת הלקוחות ליצירת שורת רווח כפולה – כשבראשה ערך מוסף סביבתי וחברתי.

מעוניינים לשמוע פרטים נוספים על תיק השקעות ESG? לחצו כאן