צמצמו סיכונים: יתרונות קרנות מחקות ישראליות על הביטקוין

הביטקוין, המטבע הדיגיטלי הראשון והמוביל, מושך את תשומת לבם של משקיעים בכל העולם כבר יותר מעשור, אולם מנקודת המבט הישראלית נראה כי מעולם לא היה כה נגיש וזמין להשקעה. כל זאת, שבועות ספורים בלבד לאחר שחצה לראשונה את רף 100,000 הדולרים למטבע בודד, שממנו נסוג מעט בהמשך.

אז מה השתנה? רשות ני"ע הישראלית אישרה לראשונה להשקעה קרנות נאמנות מחקות ומפוקחות על מחיר הביטקוין, הנסחרות בשקלים. הקרנות משווקות בישראל החל מתחילת השנה על ידי חמישה בתי השקעות, ובהם גם IBI. לפי הערכות בשוק ההון, הקרנות צפויות לגייס באופן מצרפי כמיליארד שקל עד סוף השנה, בקצב גיוס חודשי של כ-120 מיליון שקל.

הצלחה אדירה בארה"ב

תקציר הפרקים הקודמים: משקיעים מחפשים כבר שנים דרכים להיחשף למטבעות קריפטו, בראשם הביטקוין, בצורה יותר קלה, פשוטה ונוחה. המגמה הזו הלכה והתפתחה, הלכה והשתכללה, עד שלפני כשנה, בינואר 2024, רשות ני"ע האמריקאית (SEC) אישרה לשיווק ETF's על הביטקוין, קרנות סל SPOT על המטבע עצמו. בהמשך השנה, ביוני 2024, אושרו לשיווק גם קרנות סל על את'ריום, המטבע הדיגיטלי השני בחשיבותו.

ה-ETF's על הביטקוין רשמו הצלחה אדירה וגייסו עד כה יותר מ-100 מיליארד דולר, בהובלת הקרנות של בלאקרוק (54 מיליארד דולר), פידליטי וגרייסקייל (כמעט 20 מיליארד דולר כל אחת). בתוך זמן קצר עברו הגיוסים בקרנות האמריקאיות על הביטקוין את סך הצבירה בקרנות הסל על הזהב, על אף שאלו הושקו לפני יותר מ-20 שנה, ב-2003-2024.

עד אישור ה-SEC ב-2024, רכישת ביטקוין בוצעה דרך ארנקים דיגיטליים, או דרך פלטפורמת מסחר בקריפטו. שתי הדרכים נחשבו יקרות ולוו בסיכונים רבים של הונאות סייבר ופריצות. תהליך הקנייה, המסורבל למדי, כלל שימוש בארנקים אלקטרוניים "חמים" (מחוברים לאינטרנט) או "קרים" (מופרדים מהרשת), או כאמור קנייה בבורסות קריפטו כאלו או אחרות. בארנקים הדיגיטליים, המשקיעים היו חשופים מלבד פריצות והונאות גם לכשלים טכניים כמו אובדן המפתח הדיגיטלי, שהייתה עלולה לעלות למשקיע באובדן כל המטבעות בארנק הדיגיטלי שלו.

מהפכה גם בישראל

כעת המהפכה מגיעה גם למשקיעים הישראלים – וכאמור, בשקלים ותחת פיקוח רשות ני"ע. המסחר בקרנות הישראליות החדשות יתבצע פעם ביום בלבד, בדומה לקרנות נאמנות רגילות. משקיעים שירצו לקנות או למכור ייתנו הוראה בחשבון המסחר שלהם ויבצעו את העסקה בשקלים, תוך שהם חוסכים עלויות המרת מטבע. בעבר, אם רציתם לקנות ביטקוין, הייתם צריכים לקנות ולמכור את המטבעות בדולרים, בדומה לקניית מניות בחו"ל. גם ה-ETF's על הביטקוין נסחרות בדולרים, כך שבנקודה זו יש יתרון ברור  לקרנות הישראליות מבחינת המשקיע המקומי.

חשוב לציין: עוד שהקרנות האמריקאיות עוקבות אחר הביטקוין עצמו, הקרנות הישראליות עוקבות על פי מדדים שונים אחר אותן קרנות אמריקאיות ובכך עוקבות אחר מחיר הביטקוין מבלי לייצר חשיפה ישירה למטבע הדיגיטלי.

יתרון חשוב נוסף הוא הקלות והנוחות שמציעות הקרנות החדשות, הנסחרות בבורסות המסורתיות ומאפשרות למשקיעים לרכוש את היחידות דרך חשבון הבנק. יתרון נוסף הוא בסיס ההצמדה למס: בעוד שב-ETF's הרווח נמדד ביחס לדולר, ברוב הקרנות הישראליות הרווח נמדד רק לפי רווח ריאלי, בניכוי אינפלציה.

בשורה התחתונה, הקרנות הישראליות פוטרות את המשקיעים מבירוקרטיה ופרצות אבטחה, ומספקות תקנות מס אוטומטיות שעובדות ישירות בחשבון המסחר של המשקיעים. הכל פשוט ונגיש, והמשקיע מקבל אותו המוצר בדיוק בין אם השקיע אלף, 10 אלף או מיליון שקלים.

זה לא הכל: הקרנות הישראליות גם מספקות הגנה מפני חשיפה למס ירושה אמריקאי. בקניית ETF's  אמריקאיות יש חשיפה לסיכון של תשלום מס ירושה במקרה שהמשקיע נפטר  – סיכון שלא קיים בקרנות הישראליות. אמנם עדיין לא קיים תקדים לכך, אבל ברמה העקרונית החוק בארה"ב אומר שאם אתה לא אזרח אמריקאי, מחזיק נכס אמריקאי ומתת – מותר לגבות ממך מס ירושה עד 40% מהנכס. סף הפטור למס ירושה בארה"ב לאזרחים זרים עומד על 60,000 דולר, כך שלמעשה ניתן לגבות ממשקיעים ישראלים עד 40% משווי התיק שלהם מעל סכום זה בתיק. בתיקי ני"ע בינוניים וגדולים, הנזק עלול להיות עצום.

השקת קרנות הסל הישראליות המחקות על ביצועי הביטקוין היא רק תחילת הדרך. בהמשך הדרך תיתכן בשוק ההון הישראלי גם השקה של קרנות על ביצועי האת'ריום, אולי גם קרנות סל שיאפשרו מסחר רציף ביום המסחר. בכל מקרה, למשקיעים ישראלים שרוצים להשקיע בביטקוין בשקלים יש כיום פתרון נוח, נגיש ומפוקח – וזו לכשעצמה בשורה מעולה.