חשבון נפש השקעתי

עבור רובינו, לא מספיק כסף מושקע בעתיד שלנו. בוודאי בימים אלו של עליה ביוקר המחיה. תמיד יש סיבה להשתמש בכסף עכשיו, לא לסגור אותו לשימוש עתידי, על אף שבכך אני מפסידה מכמה סיבות. ראשית, אני מפסידה את אפקט הריבית דה ריבית הגלום בהשקעות ארוכות טווח שבהן גם הריבית צוברת ריבית, כך שלאורך שנים, בהנחה שיש ריבית, ערך הכסף מוכפל ואף למעלה מזה. אם אני לא מנצלת את הזכויות הפנסיוניות שלי עד תומן, שנית, אני מפסידה את מגן המס המוערך בערך ב- 30 אגורות על כל שקל. אם אני צורכת יותר היום – אני מפסידה כי אני קונה ממש ביוקר.

ישראל יקרה לנו

במהלך אוגוסט התפרסם דרוג של ה- OECD המשקלל את יוקר המחיה בהתאם לכוח הקנייה בכל מדינה. ישראל הגיעה למקום הראשון מעל שוויץ וארה"ב. מהדוח עולה שרמת המחירים בישראל גבוהה ב–38% לעומת הממוצע במדינות ה- OECD האחרות. אם בוחנים את יוקר המחיה אל מול יעדי התיירות אליהם נסעו מרבית הישראלים הקיץ כמו יוון, טורקיה ופורטוגל — הפער גדול יותר, ומגיע ל–60% ומעלה. הפער הזה כנראה מסביר בין השאר למה בין ינואר ליולי נסעו 5.75 מיליון ישראלים לחו"ל, ומנגד הגיעו לארץ 2.24 מיליון תיירים בלבד.

באמצע אוגוסט, הדולר חצה את רף ה- 3.8 ₪ רמה שהוא ביקר בה לאחרונה ב-2016. זה לא מאוד מפתיע בהינתן חוסר היציבות הפוליטי המתמשך, גל האלימות שמתחרה בגלי החום וכמובן הצפיות שהריבית הדולרית תישאר גבוהה ואולי אפילו תמשיך לעלות. מתחילת השנה ירד ערכו של השקל מול הדולר בלמעלה מ-7.5%.

היחלשות השקל כמובן משפיעה על יוקר המחיה ועל הבחירה של ישראליות וישראלים רבים לבלות את הקיץ בחו"ל. עליית הדולר מייקרת את מחירי הקנייה של מוצרים ושירותים מיובאים וכמובן משפיעה על האינפלציה ובשרשור על הריבית בישראל. לפי בנק ישראל, כל היחלשות של אחוז בשקל מול בדולר, מיתרגמת לעלייה של 0.2% במדד המחירים לצרכן.

רוצה לנצל הזדמנויות בשוק ההון? לפרטים נוספים לחצי כאן

בכל רע יש טוב

במסגרת חשבון הנפש כדאי לבדוק רגע כמה כסף סתם שוכב לכם בבנק. קיבלתם בונוס, ירושה, מכרתם נכס, נכנס לכם כסף לחשבון והוא סתם שוכב שם? עכשיו ברגע של חשבון נפש, זה רגע די טוב להחליט מה עושים איתו. המציאות שתיארנו בפסקה הקודמת, עליית הריבית והתחזקות הדולר מייצרת הזדמנות. מי שבשנה האחרונה המירה שקלים לדולרים וסגרה אותם בפיקדון או קנתה קרן כספית קיבלה החלטה השקעתית ממש טובה. גם מי שהשאיר את כספו בשקלים אבל העביר אותם מהעו"ש לפיקדון או לקרן כספית קיבל החלטה לא רעה בכלל.

לשמחת המערכת הבנקאית רובנו לא עשה זאת. העו"ש שלנו נשאר עו"ש – עובר ושב. הבנקים יכלו להלוות את כספנו לכל דורש, לקבל ריבית גבוהה ולהעביר את כולה לבעלי מניות הבנקים. החדשות הטובות הן שככל שיש לכן השקעות פנסיוניות, אתן בעלות מניות הבנקים כך שגם אם פספסת את הריבית שיכולת לקבל ישירות משהו מזה הגיע אליך בעקיפין.

טווח קצר, בינוני וארוך

אחד הדברים שבאמת דורשים חשבון נפש, או דיון משפחתי הוא הגדרת המטרות הפיננסיות שלך. למה היית רוצה שהכסף  ישמש בעתיד? יש כנראה לכל אחת ולכל משפחה יעדים שהינו רוצים לממש בשנת הלימודים הקרובה למשל, יותר חוגים לילדים או מנוי לבריכה. יש יעדים שסימנו לטווח הבינוני – שדרוג של המגורים, שדרוג של העסק, טיול מסביב לעולם. יש יעדים שסימנו לטווח ארוך – למקסם את הכסף שיהיה לי לתקופת הפנסיה או ליום סגריר אם אאבד את המדינה או רק את מקום העבודה.

חשבון הנפש, דורש שנבחן כל מטרה ונוודא שתמהיל ההשקעות יביא אותנו ליעד. כך למשל בגלל ברירות המחדל שהמדינה הכניסה למערכת הפנסיה, אם לא קיבלנו החלטות ואנחנו מתקרבים לגיל הפנסיה, אז ברירת המחדל היא שמרבית החיסכון הפנסיוני ואולי כולו יושקע באג"ח. לפני שנה החלטה שכזו הייתה כנראה קטסטרופלית לפנסיה שלי היות שהריבית הייתה אפסית ולמעשה לא נחשפתי בכלל לסיכוי של השווקים ולאפשרות של צבירת ריבית על ריבית. אם לצד זה היה לי גם תיק השקעות לטווח ארוך ושם ריכזתי את השקעותיי במניות הפסדתי פעמיים. בתיק ההשקעות אמנם קיבלתי תשואה יפה בשנים האחרונות, בוודאי אם השקעתי במניות הטכנולוגיה האמריקאיות, אבל שילמתי לא מעט מס, בעוד שבתיק הפנסיוני שנהנה ממגן מס לא נוספה תשואה.

בהשקעות לטווח הבינוני, חשבון הנפש צריך לאזן בין הרצון לצבור תשואה לבין רמת הסיכון שכדאי להיחשף אליה לבין המגמות וההזדמנויות בשווקים. כיום יש לי אפשרויות לייצר תיק אג"ח לפדיון בכסף שאני יודעת שאני ארצה בעוד כחמש שנים, בתשואה שלפני שנה שנתיים ושלוש לא יכולתי לחלום עליה בלי חשיפה משמעותית למניות ולתנודתיות של שוק המניות.

בהשקעות לטווח הקצר, אולי כדאי להימנע מהשקעות שעשויות להיות תנודתיות אלא אם כן ייעוד הכסף או תזמון הצריכה שלו אינם קשוחים ומאפשרים ליהנות מהסיכוי שגלום בשוק הסחיר על אף הסיכון שבא לצדו. לצד זה, כפי שכתבנו קודם ברמת הריבית כיום בשוק בהחלט ניתן לסגור פיקדון או להשקיע בקרן כספית וליהנות מתשואה ברמת סיכון ממש נמוכה. החטא היחיד הוא להשאיר כסף סתם כך שוכב בעו"ש לאורך תקופת זמן ממושכת.

בישראל כסף בעו"ש אולי לא מרוויח, אבל הוא גם לא חשוף לסיכון בוודאי לא סיכון משמעותי מעבר לאינפלציה. בחו"ל יש מוסדות פיננסים ברמות סיכון שונות. לאור המצב הפוליטי והביטחוני, הרבה מאוד ישראלים בחרו לייצר כרית ביטחון של כסף בחו"ל. אם אנו בוחרות לפעול כך, כדאי לוודא שיש פיזור השקעות ושהמזומן נהנה מביטוח פיקדונות לצד הבטחת ריבית.

חם, שטוח וצפוף

"חם, שטוח וצפוף" הוא שם של ספר שכתב העיתונאי תומס פרידמן ופורסם כבר ב- 2008. הוא מתאר גם היום את הדינמיקה סביבנו – מההשפעות של התחממות גלובלית, לקשר הכלכלי ההדוק בין מדינות שונות למציאות שמהיום שנולדתי ועד היום מספר האנשים על-פני כדור הארץ גדל פי שלוש. הספר הזה גם היום נותן מבט להזדמנויות השקעה הנולדות כתוצאה מהדינמיקה הזו – פתרונות של אנרגיה מתחדשת ואגירה, פתרונות פינטק להרחבת הנגישות הפיננסית לציבור נרחב, פתרונות של טכנולוגיות במזון ובחקלאות המייעלות את ייצור המזון, מוזילות אותו ומשפרות את בריאותו. בחשבון הנפש של סתיו 2023 אולי שווה לחפש הזדמנויות השקעה שמקדמות לא רק את העתיד הפיננסי האישי שלנו אלא תורמות לשיפור העתיד של כולנו.

אלה אלקלעי היא יו"ר IBI קרנות נאמנות. האמור במאמר זה מובא למטרות אינפורמטיביות וכלליות בלבד ואין לראות בו מידע שלם ו/או ממצה.

רוצה לנצל הזדמנויות בשוק ההון? לפרטים נוספים לחצי כאן