מי שבורח/ת בירידות – מפסיד/ה

זוהי תקופה סוערת בשוקי ההון ברחבי העולם. קולות חריקה מהמשק הסיני לצד אי-ודאות לגבי קצב ומידת העלאת הריבית בארה”ב מטלטלים את שוקי המניות. התנודתיות גבוהה עד כי לעתים בתוך יום מסחר אחד נרשמות ירידות חדות ועליות חדות. גם בשוקי האג”ח האדמה זזה, עם ירידת תשואות חדה שנרשמה לאחר שהבנק המרכזי בארה”ב (הפד) החליט להותיר את הריבית על כנה לעת עתה.

סערה חזקה נרשמה בשווקים במחצית אוגוסט. השווקים רעדו בשבוע שבין ה- 17 באוגוסט ל- 25  באוגוסט, כשמדד S&P500  צנח ב-11.2%. זה בכלל לא פשוט לעמוד מהצד כמשקיע/ה או חוסך/ת, ולראות את תיק ההשקעות מתכווץ בשיעור כה חד בתקופה כה קצרה. משקיעים רבים מעדיפים למכור ולברוח מהתוהו ובוהו בימים כאלה.

אלא שההסטוריה מספרת שמי שבכל זאת “נשאר בפנים” בזמן שכולם בורחים, נהנה מפיצוי גבוה יותר, ומי שיוצא מהשוק, מפספס את כל ה”ריבאונד”.

משקיעים רבים מנסים לתזמן את השוק אך האמת היא שמדובר בטעות, כי אף אחד – גם לא מנהל/ת ההשקעות הטוב/ה בעולם – אינו יכול להצליח בכך. למעשה, הנפילות הגדולות, וגם העליות החדות בשווקים מתרכזות במספר מצומצם של ימי מסחר. לכן, להחמצה של ימי מסחר בודדים עלולה להיות השפעה דרמטית על התשואה.

אם נשוב למדד S&P500, מי שנלחץ מהירידות החדות ומכר, פספס את התיקון (6.4%) שהגיע כמה ימים אחרי. זו הסיבה שבלתי אפשרי לתזמן את השוק.

בתרשים המצורף ניתן לראות מספר מקרים כאלה. העמודה השמאלית ביותר מייצגת את התשואה השנתית הממוצעת במדד S&P500 משנת 1985 ועד היום. כלומר, מי שנקט באסטרטגיית קנייה והחזקה, רשם תשואה שנתית ממוצעת של 8.4%.

אבל, אם מנטרלים את חמשת הימים עם הביצועים הטובים ביותר בתקופה זו, התשואה השנתית מתכווצת ל-  6.69%. אם משקיע/ה החמיץ/ה את 25 הימים עם הביצועים הטובים ביותר בשנים אלה, התשואה הממוצעת הייתה מסתכמת ב- 3.06% בלבד, כלומר תשואה שנתית הנמוכה ב- 5.34% מזו שהושגה באסטרטגיית “קניה והחזקה”. על פני עשור, מדובר בפער של כ- 68%.