מלחמה והון סיכון – איך לממן חברות סטארט-אפ כעת?

ביחס לתקופה הקשה שעובר המשק הישראלי בכלל וסקטור הטכנולוגיה הישראלי בפרט, ביצועי חברות הטכנולוגיה בישראל עדיין טובים ביחס למגמה בארה"ב. למרות המלחמה ברקע ולמרות הקשיים מול חלק מהמשקיעים הזרים, סקטור הטכנולוגיה המקומי מפגין עוצמה יחסית וזוכה להבעת אמון. עם זאת, המשבר העמוק בסקטור הטכנולוגיה העולמי מורגש גם בחברות הטכנולוגיה הישראליות, שבנוסף אף נתונות להשפעות השליליות על המשק המקומי, אשר עובר את אחת התקופות הקשות שידעה המדינה. בסביבה הנוכחית, מימון החברות הפך לאתגר גדול הרבה יותר מצד היזמים, כך שהתשובות לשאלות כגון – מה המשקיעים מחפשים בסביבה הנוכחית? אילו הזדמנויות נוצרו? ואיך לנצל הקלות שניתנו על ידי הרשויות? – מהותיות כיום יותר מתמיד.

מה המשקיעים מחפשים בסביבה הנוכחית? 

כאשר בוחנים את הסיטואציה הנוכחית בתחום הטכנולוגיה, המשקיעים מחפשים בדיוק את אותו דבר שהם חיפשו בימי הגאות של 2021, כמו אז, גם כיום, המשקיעים מחפשים להשקיע בחברות טובות שיאפשרו להם להשיא ערך. עם זאת, בתקופה הנוכחית המשקיעים מעדיפים לצמצם סיכונים. על כן, ישנם כמה שינויים מרכזיים בהתנהלותם. ראשית, המשקיעים הקטינו מהותית את היקף השקעותיהם, כך שרמת הסיכון יורדת בשני אפיקים במקביל, היקף החשיפה קטן יותר מבחינה כספית וגם מבחינת בחירת החברות מלכתחילה. כלומר, מתוך היצע החברות הקיים אשר זקוקות למימון, הרבה יותר קל לבחור למשל שתי חברות ברמת סיכון נמוכה מאשר עשר חברות ברמת סיכון דומה. לשינויים הללו ישנן השפעות נגזרות נוספות אשר מקטינות את רמת הסיכון. למשל, ברגע שהביקוש להשקעות גבוה ביחס להיצע, למשקיעים יש יותר זמן לביצוע בדיקות נאותות (Due diligence). זאת, בניגוד לתקופת הגאות אשר שיאה היה בסוף שנת 2021, כאשר משקיעים שהעמיקו בתהליכי בדיקות הנאותות היו פשוט מפסידים את ההשקעה. כאשר יש זמן, מתגלות הבעיות במסגרת בדיקות הנאותות וגם להיפך, מוצאים את היתרונות. לבסוף, ההשקעות מבוצעות לפי הערכות שווי נמוכות יותר, וברגע שהשווי נמוך יותר, פוטנציאלית התשואה על ההשקעה תהיה גבוהה יותר.

אילו הזדמנויות נוצרו? 

כפי שניתן להבין מהאמור לעיל, ההזדמנויות שנוצרו בסביבה הנוכחית הן בעיקר בצד של המשקיעים, ונובעות מהפער שנוצר בין היצע ההשקעות לביקוש. הסביבה הנוכחית מאפשרת למשקיעים להיות הרבה יותר בררנים ולבחון יותר בקפדנות את החברות שבהן הם מעוניינים להשקיע. חשוב להבהיר שאמנם גם המחירים ירדו, אבל ההזדמנות שנוצרה נובעת בעיקר מהקטנת רמת הסיכון בהשקעות, שכן במידה ולחברה יש צוות ומוצר מנצחים, התשואה סביר להניח תגיע. כלומר הסיכון הגלום בהשקעה בחברה לא מוצלחת, אשר משמעותו מחיקת ההשקעה, הוא הרבה יותר מהותי מהסיכון הגלום בהשקעה בחברה מוצלחת אך במחיר גבוה יותר, אשר משמעותה ככל הנראה תשואה נמוכה יותר.

ברור שמצד החברות המצב הנוכחי איננו רצוי, אבל ראוי לציין גם את ההזדמנות שנוצרה עבור החברות המוצלחות. ברגע שיש פחות השקעות, מן הסתם עבור החברות שכן מצליחות לגייס כסף, צפויה ירידה במספר המתחרים.

שנוי מהותי נוסף עליו ניתן להצביע בסקטור הטכנולוגיה הינו המעבר מאסטרטגיה של מוכוונות צמיחה למוכוונות למעבר מהיר ככל הניתן לרווחיות. כבר בסוף שנת 2021 היה ברור שהשינוי הזה מוכרח להגיע, אבל זה קרה לפחות שנה יותר מאוחר ממה שציפינו.

איך לנצל הקלות שניתנו על ידי הרשויות? 

כחלק ממאמצי הממשלה לתמוך בסקטור הטכנולוגיה לנוכח ההשפעות השליליות של מלחמת חרבות ברזל על המשק המקומי, הושקו מסלולים חדשים של רשות החדשנות אשר נועדו לעודד השקעה בחברות באופן אשר מאפשר למשקיעים להקטין את רמת הסיכון, שכן מקורה של חלק מההשקעה הינו רשות החדשנות. מדובר בעצם בעיקר על ערוץ מענקים מהיר בהיקף של 400 מיליון ש"ח, לחברות עם Runway קצר. ערוץ זה פועל במסגרת מסלול קרן המו”פ ומיועד לחברות טכנולוגיה חדשניות עם Runway של עד 6 חודשים, אשר זקוקות לגישור מימוני בהיקף של עד 7.5 מיליון דולר, עד סבב הגיוס הבא.

השפעות הלחימה על תחום הסייבר

תחום אבטחת ה-Cyber היה אחד התחומים הבולטים בסקטור הטכנולוגיה, עוד לפני שפרצה המלחמה, שכן ככל שהטכנולוגיה נכנסת לתחומים נוספים בתעשייה, תהליך שנמשך כבר שנים ארוכות ולא מראה סימני בלימה, הרי שיש צורך לאבטח את התוכנות החדשות הרלוונטיות, כגון תוכנות שנועדו להסדיר תחבורה ציבורית, מחשבי רכב, ניהול עסקי וכו'. מאז פרוץ המלחמה החשיבות המיוחסת לתחום עלתה מדרגה נוספת. לפי ממצאי המחקר האחרון שפרסמנו בחברת S Cube, המתמחה בהערכת שווי חברות היי-טק, אודות גיוסי הון על ידי חברות טכנולוגיה ישראליות וחברות בעלות זיקה לישראל, אחד משלושת התחומים הבולטים ביותר בסבבי הגיוס שיצאו לפועל בשנת 2023 היה תחום אבטחת ה-Cyber, אשר לאחר דעיכה מסוימת בשנת 2022 לרמה של 14% מסבבי הגיוס, חזר בשנת 2023 לרמה של כ-19% מסבבי הגיוס. אמנם אין עדיין מחקר מסודר לגבי שיעור העסקאות בתחום מתחילת השנה, אך אנחנו בהחלט רואים בתחום הזה עסקאות רבות לאחרונה, כך שלהערכתנו מגמת ההתחזקות של התחום נמשכת.

היקף הסכמי ה-SAFE וה-Down rounds

כאשר חברה עומדת בפני ההחלטה האם לחיות או לחדול, היזמים יסכימו לכל מיני הצעות שהיו דוחים בסיטואציות אחרות. מנקודת מבטם של המשקיעים, השאיפה היא לקבל את התנאים הטובים ביותר במטרה להשיא ערך ככל שניתן. בהתאמה, על רקע המשבר הנוכחי בסקטור הטכנולוגיה, משבר שהינו כלל עולמי ולא מיוחס ספציפית למצב בישראל, היקף הסכמי ה-SAFE גבוה יותר וגם נושא ה-Valuation Cap בהסכמי ה-SAFE זוכה ליותר תשומת לב. כלומר, אם בעבר כאשר שאלנו יזמים האם הם חושבים שה-Valuation Cap בהסכם ה-SAFE שהם חתמו מייצג את שווי החברה, במרבית המקרים התשובה שקיבלנו הייתה חד משמעית לא. ואילו כיום התשובה הנפוצה יותר הינה כי ה-Valuation Cap אכן מייצג את שווי החברה.

בבחינת היקף ה-Down rounds בסביבה הנוכחית, והכוונה היא גם ל- Down round במשמעותו ה"כלכלית" בלבד, כלומר גיוס הון ב-Valuation נמוך יותר ו/או שיפור התנאים למשקיעים, כגון ריבית, מכפיל על ההשקעה, תוספת של Warrants וכו', אשר גוררים בפועל ירידה בשווי מניית הבכורה ולכן גם בשווי המניה הרגילה של החברה – אמנם היקף התופעה גדל ביחס לשנים קודמות, אולם החברות שכן מצליחות לגייס לאחרונה לרוב מגייסות בשווי מעט גבוה יותר ביחס לסיבוב הקודם, כלומר עדיין לא מדובר בתופעה גורפת.

שורה תחתונה

בתקופות משבר חברות נאלצות להיות יותר יצירתיות ולהיות פתוחות לסוגי מימון מגוונים או כפי שנהוג לומר היום בקרב הפעילים בתעשיית ההון סיכון, להיות מוכנות לקבל השקעה מכל גורם שמעוניין להשקיע ואיננו בעל רקע פלילי. העולם השתנה. בעוד בשנות הגאות הכסף היה כמעט חינם, היום לכסף יש מחיר. זהו בעצם אחד הגורמים המרכזיים לטרנד השלילי בסקטור הטכנולוגיה העולמי. בהתאמה, כל זמן שהכסף היה זול מאד והריבית פחות או יותר אפסית, היזמים הם אלו שאחזו בכוח בעוד בעלי ההון נאלצו "לחזר" אחריהם. כיום, הכוח עבר לידי בעלי ההון, ואילו היזמים הם אלו שנאלצים "לחזר" אחריהם. אבל למרות הקשיים, השיקול המרכזי של המשקיעים נותר זהה – חיפוש אחר חברות בעלות צוות ומוצר מנצחים. לכן, במידה ויש לכם את הצוות הנכון ומוצר בעל פוטנציאל, ההשקעה כנראה תגיע. גם כעת.