הערכות שווי להענקת אופציות: למה חשוב לפנות למומחים? כל מה שחשוב לדעת לגבי הערכות שווי אופציות

בהיעדר רגולציה על תחום הערכות השווי, ישנם גופים שעשויים להציע שירותים אשר צריכים להדליק נורות אזהרה בקרב הנהלות החברות, כגון קביעת תוצאת העבודה מראש, מחיר נמוך מדי, או התחייבות ללוח זמנים קצר מכדי לבצע עבודה מעמיקה שתאפשר הגנה בפני גופי הביקורת בעתיד. חשוב לזכור, שמעבר לסיפוק רצון הנהלת החברה בטווח הקצר, אשר לעיתים עשוי להזיק בטווח הארוך, בתרחיש הצלחה, כאשר החברה ניצבת בפני Exit או IPO, רשויות המס ינסו לאתגר את הערכות השווי בכדי להגדיל את חבות המס. דווקא אז עשויות לצוץ הבעיות, ולעיתים אף לטרפד את העסקה. אז לפני שמתחילים את תהליך ההערכה, חשוב לבחון את מוניטין מעריך השווי בכל הנוגע ליכולתו לעמוד בפני הדירקטוריון ומחלקות כלכליות של משרדי הרו"ח המובילים. האם היועצים של החברה ממליצים לפנות למעריך השווי או להימנע משירותיו? האם יש למעריך הסמכה ויכולת לעמוד בכללי 409A? והאם בעוד מספר שנים, כאשר יגיע ה-Exit עדיין יהיה למי לפנות?

מה זה 409A?

409A הינו חוק אמריקאי אשר מגדיר כללים בקשר לתגמולי עובדים, כולל תגמול מבוסס מניות. מדובר בעצם במקבילה האמריקאית לסעיף 102 הישראלי, לפיו בכדי שעובדים ייהנו מהטבת מס, נדרשים בין היתר, מינוי נאמן ותקופת חסימה של 24 חודשים ממועד הקצאת האופציות או המניות. באופן דומה, בכדי שעובדים הנכללים תחת 409A יוכלו ליהנות מהטבת מס של דחיית אירוע המס ממועד הענקת האופציות למועד מימושן, נדרשת עמידה במספר תנאים, אשר העיקרי שבהם הינו שלא תינתן להם הטבה במועד הענקת האופציות, או במילים פשוטות, שמחיר המימוש של האופציות יהיה לפחות מחיר השוק של מניית החברה (Fair Market Value – FMV). כאשר מדובר בחברות ציבוריות, מדובר במשימה פשוטה מאוד ליישום, שכן מחיר השוק מצוטט מדי יום בשוק ההון, אולם כאשר מדובר בחברות פרטיות אשר שוויין אינו מוערך באופן קבוע בשוק ההון, נדרשת הערכת שווי. כחלק מההקלות שהעניקו רשויות המס בארה"ב לחברות פרטיות, כל זמן שלא התרחש אירוע מהותי בחברה, הערכת שווי תהיה תקפה לצורך הענקת אופציות למשך 12 חודשים. יש לציין שאירוע מהותי לא הוגדר בחוק, אולם כחלק מהפרקטיקה המקובלת בתחום, ניתן להצביע על אירועים כגון סבב גיוס, IPO ושינוי הפעילות העסקית כעל אירועים מהותיים.

איך בוחרים מתודולוגיה להערכת שווי חברות פרטיות לצורך 409A?

מתודולוגיית הערכת השווי צריכה להתאים לשלב בו נמצאת החברה. כך למשל, במידה והחברה ביצעה סבב גיוס לאחרונה, יש לגזור את שווי החברה מסבב הגיוס באמצעות מודל OPM. כאשר לא קיימת אינדיקציית שווי רלוונטית, במידה והחברה מסוגלת לספק תחזית תזרימי מזומנים ניתן לעשות שימוש במודל DCF (היוון תזרימי מזומנים) לצורך ביצוע הערכת השווי, במסגרתו התזרימים החזויים על ידי הנהלת החברה הינם בעלי השפעה מהותית על הערכת השווי. במידה והנהלת החברה איננה מסוגלת, מסיבות שונות, לספק תחזית תזרימי מזומנים רב שנתית, אולם לחברה יש הכנסות מהותיות או רווח, ניתן לבצע הערכת שווי בשיטת המכפיל, המבוססת על שווי חברות ציבוריות דומות ככל הניתן ביחס לנתונים כגון אופי הפעילות, הכנסות, EBITDA, רווח נקי, וחוב פיננסי נטו. לבסוף, גם במקרים בהם חברות לא עומדות באף אחד מהקריטריונים האמורים, ניתן להעריך את שוויין על בסיס גישות נוספות כמו גישת העלות, כלומר בהתאם לסכומים שהושקעו עד כה בחברה.

מה הקשר בין החוק האמריקאי לחברות ישראליות?

עבור חברות אמריקאיות, ובכללן חברות בנות אמריקאיות של חברות ישראליות, אשר מבקשות להעניק אופציות לעובדיהן, כמובן שהחוק האמריקאי חל עליהן. עם זאת, החוק רלוונטי גם עבור חברות ישראליות אשר מבקשות להעניק אופציות לעובדים אשר החוק האמריקאי חל עליהם, כמו למשל עובדים בעלי אזרחות אמריקאית, בין אם הם מתגוררים בארה"ב או בכל מקום אחר בעולם ובין אם הם בעלי אזרחות כפולה. כלומר, המבחן הינו תמיד בנוגע למקבל האופציות. לכן, גם בחברות ישראליות המעוניינות להעניק אופציות לעובדיהן, חשוב לוודא עם העובדים האם החוק האמריקאי חל עליהם.

האם יכולה להיווצר חשיפה לחברה ישראלית בגלל שיש לה עובדים אמריקאים?

חברות ישראליות פועלות תחת החוק הישראלי, כך שבמידה ואחד או יותר מעובדי החברה נכללים תחת החוק האמריקאי, חשיפת המס תהיה של העובדים עצמם ולא של החברה. חובת הדיווח במקרה זה הינה על העובד ולכן גם אין לחברה חובת ניכוי מס במקור בהקשר זה. עם זאת, לנוכח העובדה שאין לעובדי חברות פרטיות היכולת לעמוד בדרישות החוק האמריקאי, קרי להעריך את השווי ההוגן של החברה לצורך בחינת חבות המס, הרי שבפרקטיקה רובן המכריע של החברות מטפל בסוגיה זו עבורם.

איך מתקנים טעויות שהתגלו בדיעבד?

ישנם מקרים בהם בקרב חברות שהעניקו אופציות לעובדיהם מתגלה בדיעבד שאחד העובדים הינו למשל בעל אזרחות כפולה, והוענקו לו אופציות שלא לפי כללי 409A. בעניין זה צריך להבדיל בין שני מקרים: אם הטעות התגלתה באותה שנת מס בה הוענקו האופציות, תיקון הטעות יהיה פשוט לשנות את מחיר המימוש בהתאם לכללי 409A, כאשר לצורך כך נדרשת הסכמת העובד. לעומת זאת, במידה והטעות התגלתה בשנת מס שונה, יהיה צורך לבטל את האופציות ולהעניק אותן מחדש או לבצע תהליך של תמחור מחדש (Repricing), מדובר בתהליך יחסית מורכב, כך שיש צורך לפנות לרו"ח או עו"ד שהינו מומחה מס אמריקאי.

למה שחברה עם עובד אמריקאי אחד תבצע הערכת שווי 409A?

נכון שהשימוש המיידי של הערכות השווי הינו קביעת מחיר המימוש של האופציות שיוענקו לעובדים אשר החוק האמריקאי חל עליהן, אולם בהמשך אפשר יהיה להשתמש באותן הערכות שווי לצורך הדוחות הכספיים של החברה, כמו למשל לחישוב ההוצאה החשבונאית של החברה בגין הענקת האופציות עבור כלל עובדי החברה, בכדי לחשב את השווי של מכשירים הוניים כגון SAFE וכן לחשב את השווי של כל סוגי מניות הבכורה של החברה.

האם צריך להשוות תנאים לעובדים ישראליים ואמריקאים?

מבחינת דרישות החוק האמריקאי והישראלי, אין הכרח להעניק לעובדים אמריקאים וישראליים אופציות באותו מחיר מימוש, למעשה ניתן להעניק לעובדים ישראליים אופציות בכל מחיר מימוש, כולל אפס, בעוד האמריקאים יאלצו להסתפק באופציות במחיר מימוש זהה או גבוה משווי השוק של מניית החברה לצורך עמידה בכללי 409A. כלומר, זוהי סוגיה של משאבי אנוש בלבד. עם זאת, במרבית החברות נוהגים להעניק בשלבים הראשוניים אופציות לעובדים הישראליים במחיר מימוש אפסי ובשלבים מאוחרים יותר, כאשר מתחילה להתבסס פעילות מהותית בארה"ב, נהוג להשוות את מחירי המימוש של כלל עובדי החברה.

בעיית ה"מניות הזולות" – Cheap Stock

לאחר שחברה נכנסת להליך ה-IPO, אשר אורך כשנה וחצי, ויש בידיה אינדיקציה ראשונית של שווי החברה ב-IPO, עשויה להיווצר בעיית ה-Cheap Stock, כלומר הענקת אופציות לעובדים בשנה המלאה שקדמה לשנת ההנפקה ועד למועד ההנפקה בפועל, וזאת במחיר מימוש משמעותית נמוך ביחס לשווי המניה הצפוי ב-IPO. מדובר באחת הסוגיות המשמעותיות ביותר בהליך הכנת התשקיף מול ה-SEC, כאשר לקראת סיום הליך ההנפקה, מעט לפני שלב התמחור (Pricing) החברה נדרשת להנפיק ל-SEC מכתב Cheap Stock, אשר במסגרתו היא נדרשת לספק פירוט מלא לגבי הערכות השווי שבוצעו ברמה רבעונית כולל כל ההענקות שבוצעו במהלך התקופה האמורה.

הערכות השווי צפויות לעבור ביקורת של ה-SEC, תוך בחינת הנחות העבודה שניתנו על ידי החברה, זאת ביחס לטווח השווי הצפוי ב-IPO, המתודולוגיות בהן נעשה שימוש, במידה ובוצעה עסקת Secondary בסמוך למועד ההערכה – מה המשקל שהוענק לעסקה, וכן בחינת מתודולוגיית ה-DLOM (Discount for Lack Of Marketability) בה נעשה שימוש.

בשורה התחתונה, ב-SEC מצפים להתכנסות הדרגתית לשווי מעט נמוך ביחס לשווי הצפוי בהנפקה לאורך התקופה, כאשר במידה וה-SEC לא יאשרו את הערכות השווי, המשמעות היא תיקון רטרואקטיבי של רישום עלות האופציות בדוחות הכספיים של החברה. זהו תרחיש שמעבר לעלות התשומות הגבוהה הכרוכה בו, עשוי להכתים את החברה מול רשויות המס, כך שאף חברה, בטח ובטח אנשי הכספים של החברה לא רוצים להגיע אליו.

לכן, מומלץ מאוד לחברות שנמצאות בתקופה זו, לבצע הערכות שווי ברמה רבעונית. כמו כן, כדאי מאוד ליזום את המהלך הזה בזמן אמת, ולא לחכות להמלצת הרו"ח המבקר לעשות זאת, שמן הסתם תגיע. צריך לזכור שביצוע הערכות שווי אורך זמן, וככל שלוח הזמנים לביצוע המשימה מתקצר, כך גדלה הסבירות לטעויות, בד בבד עם התייקרות תעריף ביצוע הערכות השווי.

מעבר למחיר המימוש, עמידה בקריטריונים השונים הנדרשים במסגרת כללי תקנת המס האמריקאית 409A, הינה סוגיה אשר כרוכה בדקויות שונות ומעלה שאלות שונות ומגוונות, אשר על חלקן ענינו כאן. בכל שאלה נוספת אתם מוזמנים לפנות לרוני בירנצוויג, אנליסטית בכירה וראש תחום 409A ב-S Cube בדוא"ל: roni@s-cube.co.il