השקעות בחברות סטארט אפ: להשקיע בקרן היי-טק חדשה
הנה שאלה פרובוקטיבית ואפילו קצת מעצבנת:
מה יצא לכם מכל האקזיטים שעשו חברות היי-טק ישראליות בשנים האחרונות?
בכל זאת, מדובר ב-601 אקזיטים, בסכום מצטבר של כ-57 מיליארד דולר, וזה רק בחמש השנים האחרונות.
נכתוב את זה שוב: חמש שנים, 57 מיליארד דולר.
עכשיו, יכול להיות שתגידו, בצדק מסוים, שבסופו של דבר כל אחד ואחת מאיתנו מרוויח ומרוויחה מזה, כי המדינה מקבלת המון כסף מהעסקאות האלה באמצעות מיסים, שמגיעים בחזרה אלינו.
אם אתם חיים בשלום עם הפסקה האחרונה ומרגישים שזה מספיק לכם, אז אל תמשיכו לקרוא את הכתבה הזו…
אבל אם גם אתם חושבים שהגיע הזמן שכולנו נוכל לקחת חלק בהשקעות בהייטק הישראלי, ושלכולנו מגיע סיכוי ליהנות מפירות ההצלחה שלו, אז עכשיו יש דרך לעשות את זה.
אז בכתבה הזו נסביר איך עושים את זה (די פשוט) ומה צריך לדעת (יש כמה דברים חשובים).
לפני כן, עוד כמה מילים על הצורך והבעיה, כדי להבין טוב יותר את כל העניין שלכבודו התכנסנו.
שתי בעיות, פתרון אחד
יש שתי בעיות עיקריות בכל מה שקשור להשקעות בהיי-טק הישראלי (לדעתנו, בכל אופן):
הבעיה הראשונה היא שהשקעות כאלה היו אפשריות עד עכשיו רק לאנשים שיש להם הרבה כסף – אנשים שמשקיעים בהייטק דרך קרנות הון-סיכון או שמשקיעים בעצמם, באופן ישיר בחברות טכנולוגיה. התוצאה היא כמובן שכשהשקעה כזו מצליחה, אז גם הרווחים שהיא מניבה זורמים למעט אנשים – שכבה דקה של האוכלוסייה בישראל.
הבעיה השנייה היא שקרנות הפנסיה, ההשתלמות וקופות הגמל שלנו לא משקיעות כמעט בכלל בהיי-טק הישראלי.
זה גרוע פעמיים: פעם אחת כי, אנחנו – החוסכים לפנסיה ובקרנות ההשתלמות – לא נהנים מפירות ההצלחה, אם יש כאלה. זה גרוע פעם שנייה בגלל שעיקר המימון להיי-טק הישראלי הוא זר ולכן הוא יכול ללכת מכאן בכל רגע נתון. וגם, זוכרים את המס שדיברנו עליו בתחילת הכתבה? אז מכיוון שרוב הכסף זר, אפילו רוב המיסים על רווחי המשקיעים לא משולמים בארץ.
גם המדינה הבינה את כל הבעיות האלה ולכן הגיעה עכשיו עם פתרון אפשרי: מוצר פיננסי שמיועד להשקעה בהייטק הישראלי גם לישראלים המעוניינים בכך.
המוצר הוא קרן נאמנות סגורה שנסחרת בבורסה, וניתן לרכוש אותה דרך הבנק, כמו כל קרן נאמנות אחרת.
לאן ילך הכסף?
הקרן תשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות בשלבי התפתחות שונים – מחברות סטארט-אפ ועד חברות בשלות, שכבר נסחרות בבורסה.
רוב הכסף שיושקע בקרן מיועד להשקעה בחברות סטארט-אפ והחלק הנותר יושקע במניותיהן של חברות טכנולוגיה שנסחרות בבורסה, כאלה שיש להן זיקה ישראלית. זו יכולה להיות למשל, לשם הדוגמה, מניית צ’ק פוינט או אמדוקס או מלאנוקס, או שמות אחרים שכולנו מכירים.
הקרן של IBI נקראת “אי.בי.אי (Tech Fund (5D – טכנולוגיה עילית”. היא השלימה בתחילת יוני גיוס של 400 מיליון ש”ח ומתחילה לפעול, כלומר, היא התחילה להיסחר בבורסה ולהשקיע את כספה בכל מה שכתבנו עליו עד עכשיו.
איך הקרן תבחר איפה להשקיע?
אז אחרי שהבנו את הבסיס לקרן הזו, נשאלת השאלה מהו מודל ההשקעה של הקרן? איך יבחרו את חברות הסטארט-אפ בהן יושקע הכסף?
ובאמת, זו אחת השאלות, אם לא “ה”שאלה, כי בישראל קמות בכל שנה הרבה חברות סטארט-אפ, אז איך מוצאים את אלה הנראות לנו ב-IBI כטובות יותר או מבטיחות**?
אז לקרן יש מודל השקעה שהושקעה בו הרבה מחשבה. הקרן צועדת עם שותפי השקעה שנקראים #Angels – “מלאכים” בשפת ההשקעות בתחום ההייטק. “אנג’לים” הם משקיעים הנכנסים להשקעה לרוב בשלבי הפעילות הראשונים של חברות סטארט-אפ.
ה”אנג’לים” ש-IBI בחרה לעבוד איתם מגיעים עם ניסיון ו”קבלות”. חלקם הקימו חברות מצליחות (למשל, כרומטיס שנמכרה או Final שממשיכה להצליח) וחלקם השקיעו בחברות שנמכרו בסכומים יפים, (למשל, פלייטיקה).
בקרן ניתן להשקיע יחד איתם, בחלק מהחברות בהן הם משקיעים ולוקחים בהן חלק פעיל #.
מה עוד כדאי לדעת?
אז אנחנו חושבים שיש עוד הרבה דברים מעניינים בקשר לקרן הזו.
אחד הדברים שמעניין וכדאי לדעת עליו זה איך המדינה בחרה לעודד את ההשקעה הזו, הרי בכל זאת, גם היא מעוניינת בהשקעה בהיי-טק הישראלי.
אז המדינה מעניקה שני תמריצים להשקעה:
הראשון, היא תספק הגנה מפני הפסדים בקרן (אם יהיו), בגובה של עד 50 מיליון ש”ח בגין השקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות.
התמריץ השני הוא שהקרן יכולה ללוות כסף מהמדינה עבור השקעות בחברות סטארט-אפ (בכפוף לעמידת הקרן בתנאים הנדרשים כמפורט בתנאי המכרז). הלוואה כזו, אם תילקח על יד הקרן, תרחיב את יכולתה לבצע השקעות נוספות.
