אקזיטים בישראל: כמה שווה אקזיט של 15 מיליארד דולר לחיים עצמם?
מהי המשמעות של רכישת מוביליאיי על ידי אינטל בכ-15 מיליארד דולר, מה עושים עם הכסף ולמה נמשיך לראות עוד אקזיטים בהמשך? שיחה עם רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב-IBI
פלייטיקה, NDS, ריטליקס, צורן, מדיה מיינד, אנוביט, ווייז…וכמובן מובילאיי. כל החברות האלו ועוד רבות אחרות נושאות את החותמת הנחשקת “אקזיט”.
חלקן נמכרו בכמה מאות מיליוני דולרים ושתיים מהן קיבלו צ’ק שמן בהרבה – ווייז קיבלה מגוגל כמיליארד דולר לפני ארבע שנים ומוביליאיי תקבל מאינטל 15 מיליארד דולר – האקזיט הגדול ביותר בישראל מאז ומעולם.
אז כן, ישראל היא מעצמת הייטק ואקזיטים.
כמה מעצמה?
בחמש השנים האחרונות נמכרו כאן חברות בהיקף של 10 מיליארד דולר בממוצע בכל שנה.
מה כל הכסף הזה עושה, איך הוא משפיע על “החיים עצמם” בישראל ולמה כנראה נמשיך לראות עוד עסקאות רבות בהמשך? שוחחנו עם רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב-IBI.
רפי, למה כולם רצים למכור? למה לא מתפתחת כאן תעשיית ענק של חברות טכנולוגיה “מייד אין איזראל”?
התעשייה בישראל היא בעצם תעשייה של מכירת חברות. זו המומחיות שלנו ובזה כוחנו.
הכוח האמיתי של סקטור הטכנולוגיה בישראל הוא להתאים את עצמו לשינויים בתעשייה העולמית. אפשר לראות את זה יפה בשינויים שחלו בתחומי הפעילות בעשור וחצי האחרונים.
אם בבועת הדוט.קום, לפני יותר מ-15 שנה, חברות הטכנולוגיה המקומיות היו מוטות יותר לתחום הטלקום, רשתות תקשורת וכו’, היום הן מוטות לתחומים החמים ביותר בתעשייה: תנועה, רכבים, אפליקציות, האינטרנט של הדברים וכו’.
גמישות ויכולת אילתור הן הכוחות הגדולים ביותר של תעשיית ההייטק שלנו. כנראה שאין לנו כל כך את היכולת להקים חברות ולגדול איתן עד שהן הופכות לגלובאליות, למעט אולי חברת צ’ק פוינט שנשארה בתל אביב, רכשה חברות אחרות, צמחה והפכה לענקית גלובלית מובילה בתחומה.
לפעמים אפשר לטעות ולחשוב שתעשיית הטכנולוגיה היא הגדולה ביותר בכלכלה הישראלית. אז מה באמת?
סקטור הטכנולוגיה מהווה כ-10% משוק התעסוקה בישראל וזה מספר שלא גדל כבר מספר שנים. אבל, הסקטור הזה הוא הכי יעיל בישראל, והפריון שלו הוא הגבוה ביותר. וזה גם ימשיך להיות כך.
למה? כי התעשייה הזו פועלת בשוק עולמי תחרותי ולא נהנית מסובסידיות או מהגנות אחרות שהמדינה מעניקה. היא חייבת להיות יעילה וזריזה.
“ה”שיחה בשבועות האחרונים היא על שער השקל, בעיקר מול הדולר. מה עסקה כמו זו של מובילאיי עושה לשקל?
הכלכלה הישראלית מייצרת עודפי מט”ח משמעותיים. זה קורה הן בשל פעילות שוטפת של יצוא והן מאקזיטים, שעל הרווחים מהם יש מס רווחי הון שנכנס לארץ בדולרים, ומומר לשקלים.
שני הגורמים האלה מפעילים לחץ מתמיד על השקל, כלומר, מחזקים את השקל. בנק ישראל מנסה כל הזמן למתן את התחזקות השקל, בעיקר כדי להגן על היצואנים.
אבל, אין התערבות שיכולה בסופו של דבר לשנות את המגמה – השקל מתחזק. מה שבנק ישראל עושה זה בעצם “קונה” זמן עבור היצואנים כך שיוכלו להסתגל לשקל חזק.
עוד שיחה של השבועות האחרונים היא – מה עושים עם הכסף? הורדת מסים? העלאת קצבאות לנכים וקשישים?
נכון, כי בעצם השאלה היא כמה הצמיחה הזו של סקטור הטכנולוגיה מחלחלת לשאר שכבות האוכלוסיה בישראל.
אז אחת הדרכים לגרום לזה לחלחל היא להוריד מסים, גם ישירים (נגיד, מס הכנסה) וגם עקיפים (נגיד, מע”מ).
דרך אחרת לגרום לזה לחלחל היא להעלות את “ההוצאה האזרחית”, שזה בעצם הזרמת תקציבים לחינוך, בריאות וכו’, וכאן חייבים לציין שההוצאה האזרחית בישראל נמוכה מאוד ביחס למדינות OECD.
התאוריות הכלכליות מדברות על כך שאקזיטים כאלה הם “הכנסה חד פעמית” והדבר שנכון לעשות הוא להפנות את הכסף להורדת החוב של ישראל, כמו שמצמצמים משכנתא לאחר שמקבלים סכום גדול, נגיד בירושה.
אבל, בישראל אקזיטים הם חלק בלתי נפרד מהשוטף, אז אולי פחות נכון להסתכל על זה כארוע חד פעמי אלא יותר כאירוע חוזר המייצר התלבטות חוזרת – מה עושים עם הכסף.
