היי-טק 2023: האם "היפוך שרוול" רלוונטי היום יותר מתמיד?

אי הוודאות המשפטית בישראל הובילה למגמה מדאיגה של רישום חברות היי-טק חדשות כחברות זרות. על פי הערכות של רשות החדשנות, 50%-80% מחברות ההייטק שהוקמו ברבעון הראשון של 2023 נרשמו בחו"ל, כאשר על רקע הדברים, צמד המילים "היפוך שרוול" הפך לשילוב לוהט בקרב חברות הטכנולוגיה בישראל בעת האחרונה. מדובר במהלך אשר משמעותו בפועל הינה הפיכת חברה ישראלית לחברה אמריקאית, כאשר בימים אלה, אצל חברות מסוימות, הגורם המרכזי לרצון היזמים לבצע את המהלך הינו חוסר הוודאות האופפת את מערכת המשפט בישראל לנוכח הרפורמה המוצעת על ידי הממשלה. המצב הנוכחי מקשה על חברות הטכנולוגיה הפרטיות הישראליות לגייס כספים, שכן המשקיעים מעדיפים לעיתים שלא להיכנס להשקעה בחברות ישראליות, לפחות עד שתתבהר תמונת מצב הסביבה המשפטית שלהן.

כאשר מדברים על היפוך שרוול, הכוונה היא לעסקה במסגרתה חברה שהתאגדה בישראל, משנה את המבנה התאגידי שלה, באופן בו מעל החברה הישראלית "מלבישים", לרוב, חברה שהתאגדה במדינת דלאוור שבארה"ב. במסגרת העסקה, בעלי המניות בחברה הישראלית מחליפים את מניותיהם במניות של החברה האמריקאית, ובסופו של המהלך, החברה האמריקאית הופכת לחברת אם והחברה הישראלית לחברה בת בבעלות מלאה של החברה האמריקאית.

חשוב לדעת שברגע שמחליטים להעביר את ה-IP יש צורך בהערכת שווי, שכן מבחינת רשות המסים, הוצאת ה-IP מישראל שקולה למכירה ובהתאמה, נדרש לשלם מס בגינה. בנוסף, אם מבנה העסקה מורכב יותר מהלבשת חברה אם אמריקאית על חברה בת ישראלית, כלומר, במקרים כגון היפוכי שרוול הכוללים ספין אוף או במקרים שיש לחברה הישראלית חברות בנות זרות, במרבית המקרים נדרשת הערכת שווי של הנכסים המועברים או של הנכסים שנשארים בישראל לצורך חישובי חבות המס.

באופן כללי, אפשר לומר שהיפוך שרוול תמיד מהווה אירוע מס. למעשה בעלי המניות של החברה הישראלית נפרדים ממניותיהם בחברה הישראלית, מהלך ששקול למכירה מבחינת רשויות המס, אולם לא בהכרח תהיה חבות לתשלום מס ויש צורך לבחון כל מקרה לגופו. מבחינת המשקיעים הזרים, לרוב הם יהיו פטורים מתשלום מס בעת ביצוע היפוך שרוול בחברה ישראלית. גם מבחינת המשקיעים המקומיים, במידה והיפוך השרוול מבוצע לאחר תקופה ממושכת של ירידת מכפילים בשווקים הציבוריים, ייתכן מאד שחלק מהמשקיעים נמצאים בפוזיציה של הפסד, מה שאומר שכנראה לא תהיה להם חבות מס לשלם. הבעיה המרכזית ברובם המכריע של המקרים, הינה המייסדים, אשר לרוב כנגד מניותיהם לא נרשמה עלות רכישה ומבחינתם כל שווי המניה בעת ביצוע היפוך השרוול הינו הכנסה חייבת במס.

במקרים בהם קיימת חבות מס מהותית שלא נמצא לה פתרון, ניתן לפנות לרשות המסים ולבקש אישור (Pre-Ruling) שתשלום המס יידחה למועד מכירת המניות. אלא שקבלת האישור כאמור מרשות המיסים כרוכה במגבלות שונות כגון סיום התהליך תוך 60 יום ממועד קבלתו, מגבלה על דילול עתידי לתקופה של שנתיים, מגבלה על מכירת מניות החברה האמריקאית והפקדת המניות בידי נאמן. עם זאת, עבור חברות שהתאגדו החל מינואר 2018, קיים 'מסלול ירוק', שהינו מהיר ופשוט יחסית.

אחד התמריצים המרכזיים של משקיעים אמריקאים להשקיע בחברות אמריקאיות, הינו Qualified small business stock (QSBS) אשר מעניק למשקיעים אמריקאים המחזיקים במניות החברה האמריקאית במשך 5 שנים לפחות, פטור ממס על רווחים של עד 10 מיליון דולר ממכירת מניותיהם. מנגד, רשויות המס בארה"ב מחייבות את החברה האם במס עבור רווחי החברה הישראלית (בין אם הועלו לחברה האם כדיבידנד או לא) ולעיתים אינן מכירות בהפסדים צבורים לצורכי מס של החברה הבת הישראלית.

במרבית המקרים, גם במידה ומבוצע היפוך שרוול, החברות מעדיפות להשאיר את הקניין הרוחני (ה-IP) שלהן בישראל. הסיבה לכך היא שלרוב היפוך השרוול מבוצע לפני סיבוב השקעה, מתוך רצון לענות על דרישות משקיע אמריקאי המבקש ליהנות מפטור ה-QSBS כאמור. סיבוב ההשקעה מעניק לרוב ל-IP של החברה שווי מהותי אשר גורר חבות מס מהותית במסגרת היפוך השרוול שכן בעצם מדובר במכירה טכנית של ה-IP לחברה האמריקאית, אשר משמעותה אירוע מס לחברה ודיבידנד לבעלי מניותיה, הגורר חבות מס מהותית עבורם. תמריץ נוסף של החברות להשארת ה-IP בישראל הינו שבמידה ובמסגרת היפוך השרוול לא הועבר ה-IP, מבחינת רשות החדשנות (המדען הראשי) אין לכך השפעה מהותית כלשהי. מנגד, העברת ה-IP במסגרת המהלך גוררת תשלום קנסות.

כל זמן שחברה משאירה את ה-IP בישראל, בעצם לא השתנה הרבה, שכן על פי דיני המס בישראל, אם מעל 50% מהשווי הכולל של החברה המאוחדת מיוחס לחברה הבת הישראלית, אז גם מכירת מניות החברה האם (הזרה) מהווה אירוע מס ישראלי. כלומר ברגע שהחברה תגיע ל-Exit, כל בעלי המניות, כולל הזרים וכולל המשקיעים הזרים שנכנסו אחרי היפוך השרוול יאלצו לפגוש את רשות המסים הישראלית.

למרות הגידול במספר היזמים בסקטור הטכנולוגיה אשר מתעניינים בביצוע היפוך שרוול לאחרונה, היקף היפוכי השרוול המבוצעים בפועל הינו שולי, והגורם המרכזי לאי השלמת המהלכים הינו שיקולי המס. מעבר לשיקולי ה-QSBS כאמור, שיעור המס האפקטיבי המשולם על ידי חברות אמריקאיות הינו במרבית המקרים גבוה יותר באופן משמעותי. בנוסף לכך, עלויות תפעול ותחזוקת חברות אמריקאיות, בעיקר בשל נגזרות המס השונות, הינן גבוהות מאד ביחס לישראל.

בכל הנוגע לביצוע היפוכי שרוול צריך להבחין בין חברות חדשות, שנמצאות בשלב הצמיחה, עבורן ביצוע היפוך שרוול הינו הליך פשוט יחסית שאיננו כרוך בהוצאות מהותיות. החברות הללו מקבלות לעיתים את סוגיית היפוך השרוול כתנאי לקבלת מימון ממשקיעים זרים אשר רואים לנגד עיניהם את חוסר הוודאות האופפת את מערכת המשפט בישראל. מנגד, כאשר מדובר בחברות ותיקות ורווחיות, מדובר בתהליך ארוך, מורכב ומסובך, הדורש השקעת זמן רב ומשאבים, ובסופו של דבר מוביל לרוב לתשלומי מס גבוהים יותר.

עם זאת, ביצוע היפוך שרוול הינו סוגיה מורכבת אשר הכדאיות לביצועה צריכה להיבחן ספציפית עבור כל חברה, בהתאם למאפייני עסקאות אחרונות שבוצעו בהון המניות שלה, עסקאות עתידיות מתוכננות, ותוך בחינת מגוון רחב של שיקולים מנקודת מבט היזמים, המשקיעים המקומיים והמשקיעים הזרים של החברה. אמנם אפשר לצפות למכשולים ובעיות רבות במהלך התהליך, אולם במידה ויוחלט להוציא את המהלך לפועל, גם היזמים וגם המשקיעים בסקטור הטכנולוגיה יכולים להיות מאד יצירתיים במידת הצורך ובסופו של דבר, למצוא לכל בעיה פתרון.

כותב המאמר הינו גידי שלום בנדור, מנכ"ל ומייסד S Cube מקבוצת IBI Capital, מעריכת השווי הגדולה ביותר של חברות טכנולוגיה בישראל.