קפה עם גידי: סיכום שנת 2021 ותובנות ל-2022

S Cube מבצעת כ-600 הערכות שווי בשנה, כאשר הרוב המכריע של לקוחותינו פועלים במגזר הטכנולוגי, בעיקר חברות סטארט-אפ בשלבים שונים כולל יוניקורנים ומגה-יוניקורנים בשלבים שונים. למעשה, אנו מבצעים את מרבית הערכות השווי למגזר הטכנולוגיה בישראל, מה שמעניק לנו פרספקטיבה מאד רחבה על המיקרו-קוסמוס שנקרא ההיי-טק הישראלי. במבט לאחור, על שנת 2021, במהלכה לקוחות S Cube ביצעו עסקאות Secondary בהיקף חסר תקדים של כמה מיליארדי דולרים, נראה שהעולם השתנה ולא מדובר בתופעה חולפת כפי שהנחנו בעבר. ישבנו לקפה עם גידי שלום בנדור, מנכ"ל ומייסד S Cube לצורך דיון בכמה מהנושאים המרכזיים שליוו אותנו בשנה החולפת ובכדי לנסות להבין לאן ההיי-טק הישראלי ממשיך מכאן?

שנת 2021 כבר מאחורינו והגאות בהיי–טק, הן מבחינת היקף סבבי הגיוס והן מבחינת הערכות השווי שמקבלות החברות, נראה חסר תקדים. מהם הגורמים המאקרו–כלכליים המרכזיים שאחראיים למגמה הנוכחית?

במבט לאחור על שנת 2021, התחלף נשיא אמריקאי והנשיא החדש נקט בפעולות הרבה יותר משמעותיות מקודמו לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה, ודבר נוסף שהמשיך את פעולותיו של טראמפ, הוא הדפיס כסף בצורה מאסיבית, מה שהשפיע מאד על השווקים, על הבורסות בפרט ועל תחום ההיי-טק במיוחד. זה בא לידי ביטוי בשוויים מאד גבוהים בהנפקות ובשוויים מאד גבוהים במיזוגים ל-SPACs שראינו במהלך השנה ונעצרו חלקית בחלק השני של השנה וירידת ערך הדולר וכוח הקנייה של הדולר.

אלו תהליכים מאקרו-כלכליים שהשפיעו עלינו מאוד, כאשר ניתנה פרמיה ענקית לכל חברה שהמוצר שלה והתחום בו היא פועלת הוא לא פיזי. כמובן שיש לזה השפעה גדולה על חברות שעוסקות בסופטוור, באינטרנט, אי קומרס, זום וכו'.

הטריגר לכל התהליכים הללו הינו השפעות נגיף הקורונה. לפני שנה ההנחה הרווחת בשווקים הייתה שהקורונה היא תופעה שתוך חודשים ספורים נתגבר עליה, וכעת אמנם ההשפעות עדיין כאן, אבל רמת ההיסטריה סביב הנושא פחתה. האם העולם למד לחיות עם הנגיף?

אם היינו מנהלים את השיחה הזאת לפני חודש הייתי אומר לך "למדנו לחיות עם הקורונה.. אני לא רואה תגובות היסטריות..", אבל אז בא האומיקרון והפך את הדברים. אז נכון שכל כמה חודשים אנחנו מקבלים דיווח על וריאנט חדש, אבל הווריאנט הוא לא הבעיה, אלא השאלה היא איך השווקים, הבורסות, האנשים והמנהיגים שלנו מגיבים.

אתה חושב שהקורונה היא תופעה שתחלוף בקרוב?

לא. אני לא חושב שזה משהו שיעבור בשנה הקרובה, אלא בשנת 2023 ואפילו יותר מאוחר.

מה לגבי ההמשך? מה אתה צופה עבור השווקים ובמיוחד לסקטור ההיי–טק? לאן אנחנו הולכים בחודשים הקרובים?

הגאות בתחום הטכנולוגיה לכאורה מוזנת מתופעות שלא הולכות להיפסק. הכסף זול, הריביות נמוכות, הדפסת הכסף נמשכת והשפעת הקורונה כנראה באיזשהו שלב תיחלש או תיעלם אומנם, אבל גם זה להערכתי לא יקרה בשנה הקרובה וגם הצפי בשוק הוא שזה לא יעלם בשנה הקרובה. כידוע, הציפיות משפיעות מהותית על השוק ולכן אני עדיין לא רואה מה יעצור את זה.

אם במשברים קודמים היה איזשהו גורם למשבר כמו בדוט.קום שאנשים מכרו דולר ב-90 סנט או אם במשבר הסאב-פריים שנתנו הלוואות בלי בטוחה לאנשים שלא יכולים להחזיר אותן, כרגע קשה לי להצביע על איזשהו גורם לניפוח זמני שיתקנו אותו וכתוצאה מזה השווקים יתהפכו. אני אמנם לא בטוח שהשווים ימשיכו לעלות אבל אני לא חושב שיהיה משבר. זאת אומרת, אני יותר מוטרד מזה שהשווי גבוה. אני קונה מניות… איך בדיוק אני עושה תשואה על ההשקעה הזאת? כמה זמן זה יכול להמשיך לעלות? אני לא חושב שמגמת העלייה תימשך, אבל להערכתי זה לא יהפוך למגמת ירידה.

כרגע נראה שעדיין אפשר לגייס כסף יחסית בקלות, מה היית מציע למי שמתלבט בין האם לגייס כרגע או להמתין ולגייס בשווי גבוה יותר בעתיד?

אני עדיין נאחז באמירה הידועה לפיה כסף לוקחים כשאפשר ולא כשצריך. אף חברה עוד לא פשטה רגל מעודף כסף. אז האם להמתין או לא? צריך לעשות ניהול סיכונים. אני באופי שלי חושב שלא כדאי לקחת סיכון ואם אפשר לקחת כסף בשווי טוב אז לקחת ואם בעתיד יהיה אפשר לקחת כסף בשווי גבוה יותר, אז לקחת עוד פעם.

בעיתונות הכלכלית דובר רבות על עסקאות ה-Secondary שבוצעו בתקופה האחרונה בהיקפים חסרי תקדים. האם זכורה לך תקופה דומה בעבר?

לא. והבעיה היא לא בזיכרון שלי, אלא פשוט בגלל שמעולם (גם לא בשיא בועת הדוט.קום) לא היה כזה דבר. לפי היקף עסקאות הSecondary שבוצעו על ידי לקוחות S-Cube, אני מעריך שסדרי הגודל הנוכחיים הם פי 20 מהרמה שהתרגלנו אליה בשנים קודמות.

למה בעצם התופעה הזאת קורית? ברור שיש גאות בכל תחום ההיי–טק בגלל הקורונה, אבל השאלה היא האם כיום מחלקים יותר אופציות ביחס לעבר או שבגלל שיש שפע של מזומנים, החברות פשוט נותנות יותר הטבות לעובדים?

קרו כמה דברים. ראשית, כמו בהמון תופעות אחרות, גם ב- Secondary יש "מוטיב העדר". זה נהיה פתאום לגיטימי, זה פתאום נהיה נפוץ, וזה התפתח להיות ה"דבר הנכון" לעשות. זה היפוך של 180 מעלות! אם לפני 10 שנים הרבה משקיעים וחברי דירקטוריון בישראל חשבו שלעשות Secondary זו בגידה במולדת (בחברה), "מה פתאום? אתה לא מאמין בחברה שלך? וכן הלאה", פתאום זה הפך למשהו עם הרבה יתרונות. אם אתה רוצה שהחברה לא תימכר ב30, 40 או 50 מיליון דולר, אלא אתה רוצה שהחברה תימכר במאות מיליוני דולרים ומיליארדים ואולי יעשו IPO במיליארדים וכו', זה לוקח זמן. בינתיים העובדים, היזמים והמשקיעים שהשקיעו בתחילת הדרך לא נפגשים עם כסף. לכן ה- Secondary הפך מ"בגידה במולדת" לדרך הנכונה, כי זה מאפשר למשקיעים מתחילת הדרך לקבל את ההחזר להשקעה שלהם. הם לא בהכרח השקיעו כסף כדי להיות בחברה הזאת 20 שנה, אז לפחות זה מאפשר להם למכור את האחזקות שלהם או חלק מהאחזקות שלהם. כנ"ל לגבי עובדים – בן אדם עובד קשה שנה אחרי שנה, פתאום מביאים כסף הביתה אז מבינים למה עובדים. ה- Secondaryהופך לכלי של שימור, לכלי שאפשר לתרגם אותו לכסף. כלומר האופציה איננה סתם נייר, אלא ניתן לתרגם אותה לכסף. ולא פחות חשוב, המייסדים נפגשים עם הרבה כסף והמשקיעים החדשים, שרוצים להגדיל את אחזקותיהם, מדללים פחות את המשקיעים ובעלי המניות הקיימים.

מבחינה כלכלית, מדובר כאן בסוג של שיפור בתנאי השכר בהיי–טק שהם גם ככה יחסית גבוהים – האם להערכתך זהו שינוי ארוך טווח בתנאי השכר או תופעה שתחלוף כשהגאות בגיוסים תישכח?

אם אתה חי בבניין ישן ועולה כל יום 3 קומות במדרגות, זה לא ממש מטריד אותך. אבל אם אחר כך התקינו מעלית ועכשיו אתה עולה את ה-3 קומות במעלית ופתאום המעלית מתקלקלת, אתה לא תחשוב שאין שום בעיה כי שנים עלית במדרגות. לא. התרגלת למעלית. אני חושב שזה אותו דבר. לאנשים הגמישות איננה דו כיוונית. כלפי מעלה יש גמישות כלפי מטה היא הרבה יותר קשיחה.