כיצד נדבר עם הילדים שלנו על כסף?

סקר שנערך באחרונה בארה”ב בקרב למעלה מאלפיים מבוגרים וילדים מצא כי ל-71% מההורים לא נוח לדבר עם ילדיהם על כסף – בערך כמו שלא נוח להם לדבר איתם על סקס.

רק 22% מהילדים אמרו שהם מדברים עם הוריהם על כסף לעתים קרובות.

אנחנו לא מכירים סקר דומה שנערך בישראל, אז נשאל אתכם/ן: האם אתם/ן מדברים/ות עם ילדיכם/ן על כסף? נוח לכם/ן? על אילו נושאים?

הרי הילדים ילמדו בסופו של דבר על כסף ממישהו, אז לא תעדיפו שזה יהיה מכם/ן?

אם אתם/ן סומכים/ות על מערכת החינוך בישראל, כדאי להתפכח: במקרה הטוב, בני נוער לומדים כיום חינוך פיננסי במשך 30 שעות בלבד, בפרק זמן של סימסטר בודד. כמה כבר אפשר להספיק ללמוד ולתרגל בכל כך מעט שעות?

קשה להפריז בחשיבותו של ידע פיננסי, ו…כן, בארץ יש בעיה קשה של השכלה פיננסית. גם הסוציולוג והחוקר, פרופ’ עוז אלמוג מאוניברסיטת חיפה אומר זאת: “לא לומדים אצלנו מושגי יסוד”, הוא אומר, כאן, לקראת סוף הראיון ב”גלובס”.

מושגי יסוד זה נחמד, אבל בואו נשים את זה על שולחן: העולם הפיננסי של המאה ה-21 רחב, מורכב ויש לו השלכות קריטיות על איכות החיים שלנו לאורך כל הדרך. אם אני לא יודע/ת את ההבדל בין קרן פנסיה לקרן נאמנות או השתלמות – אני בבעיה. נקודה.

בכנס שנערך באוניברסיטת בן גוריון בנושא אוריינות פיננסית, בהשתתפותם של חוקרים מובילים בעולם, עלו שתי תובנות מעניינות:

1. מה זה בכלל כישורים פיננסיים?

פרופ’ פרד ואן-רוי, פסיכולוג כלכלי מוביל באירופה וחוקר באוניברסיטת טילבורג שבהולנד הגדיר אותם כך:

• להבין מספרים ולדעת לבצע פעולות בסיסיות (גם חישוב אחוזים, אחרת איך נדע מהי ההנחה עוד לפני שהגענו לקופה?)
• לדעת לבנות תקציב פשוט של הכנסות מול הוצאות
• לדעת כיצד לנהל הוצאות
• כישורים דיגיטליים להשגת מידע וביצוע עסקות
• תכנון פיננסי בסיסי – לפרוע הלוואות, לשלם חשבונות

יש לו אבחנה מעניינת בין ידע לכישורים פיננסיים. ידע, כמו הרבה דברים שאנחנו לומדים, נשכח בסופו של דבר. לעומת זאת, כישורים הם אבן יסוד חזקה יותר. הם נשארים איתנו.

מסקנה מעניינת נוספת: אופי הוא עניין חשוב בהתנהגות פיננסית. אם יש לנו אופי שמרן, ניטה יותר להתנהלות פיננסית מבוקרת ונכונה.

אז אופי, גם של ילדים, קשה לשנות, אבל אפשר לכוון, להדגיש סוגיות מסוימות. למשל, אפשר לפתור יחד עם הילדים מצבים פיננסיים שעולים באופן שוטף, כי באיזו משפחה בישראל אין היום כאלה?

2. מהן התנהגויות פיננסיות רצויות?

הגרמנים ידועים כעם חרוץ, חסכן ומאורגן, ופרופ’ כרמלה אפריאה, ראש המחלקה לחינוך פיננסי באוניברסיטת פרידריך שילר בגרמניה אומרת ש: “בטווח הקצר, אנו צריכים לדעת להתמודד עם כסף בחיי היומיום. למשל, לנהל תקציב, לעמוד בו, לנהל את ההוצאות שלנו וכו’. בטווח הארוך, התנהגות פיננסית נכונה מבוססת על תכנון קדימה של מטרות פיננסיות, של חסכון לטווח ארוך, של ההשקעות שלנו”, היא אומרת.

חידה קטנה, לדוגמא: יש לכם 200 ש”ח ואתם מקבלים עבורם ריבית של 10% בשנה. כמה כסף יהיה לכם לאחר שנתיים?

זו שאלה בסיסית כי היא ממחישה את אפקט הריבית-דריבית, כלומר, הפקת רווח מרווח על השקעה.

ומהי התשובה? 242 ש”ח.

בסוף השנה הראשונה יש לכם/ן כבר 220 ש”ח ואילו בסוף השנה השניה יש בידכם/ן 22 שקלים נוספים (10% מ-220) נוספים, כך שהסכום הסופי הוא 242 ש”ח (ולא 240 ש”ח).

ברור שלתקופה כה קצרה זה חסר משמעות, אבל אנחנו מזמינים אתכם/ן לפתוח (יחד עם הילדים) גיליון אקסל ולעשות את החישוב הזה ל-20 שנה

לדייב רמזי, יועץ פיננסי אמריקאי, יש ניוזלטרים מעולים. אפשר ללמוד מהם כמה האמריקאים נואשים לעזרה בהתנהלות פיננסית בסיסית וגם כמה הם מכורים לחובות מכל סוג: משכנתאות ענק, הלוואות מכרטיסי אשראי, תשלומים באשראי ושאר רעות חולות.

רמזי נותן חמישה טיפים על איך מתחילים לדבר עם הילדים:

1. התחילו לאט. התחלה טובה היא פשוט להתחיל לענות על השאלות שלהם. ברגע שהם ירגישו שאתם בעניין, הם יתחילו לשאול שאלות נוספות והשיחה תתגלגל.
2. היו כנים ואמיתיים. אם לקחתם החלטה פיננסית לא נכונה, בדיעבד, שתפו אותם בה. למשל: “החודש הוצאנו יותר מדי כסף על…בחודש הבא נצטרך לשים לכך לב”. גם ילדים מעריכים כנות ואפילו יכולים להתמודד עמה.
3. לימדו יחד. אתם צריכים לבחור קרן השתלמות ולא יודעים איזו? חפשו מידע יחד, דברו על זה שגם אתם לא יודעים הכל.
4. הציבו מטרות פיננסיות משפחתיות. “אנחנו חוסכים כרגע כסף ללימודים של אחיך ולכן החופשה שלנו בחגים לא תהיה בתאילנד”, למשל. מה הילדים שלכם/ן ילמדו מזה? גם מי מחליט בסופו של דבר, וגם שבבוא הזמן אתם תדאגו גם לעתיד שלהם.
5. דברו בערכים, לא במספרים. לא נוח לכם לדבר על כמה אתם מוציאים בחודש? המספר הזה לא באמת כזה חשוב לילדים. מה שחשוב יותר הם הרעיונות והערכים של חסכון, תקציב, תשלום חובות ו…נתינה.

בהצלחה.