השפעת הקורונה על הכלכלה: איפה הדברים עומדים כרגע ומהו האור בקצה המנהרה?

כרגע יש שינוי חריג בכלכלה העולמית בגלל שיש סגר ברוב המדינות המפותחות. זה אומר – פגיעה בצמיחה העולמית בשיעור שקשה כרגע לכמת אותו.

קצב ההדבקה של הנגיף והתיפקוד של מערכות הבריאות בעולם הם קריטיים כדי להבין לאן הולכים. אם מסתכלים על מה שקורה בעולם, אז ארה”ב היא עין הסערה כרגע. זה התחיל בסין, עבר לאירופה ועכשיו כולם מסתכלים על מה שקורה בארה”ב. אירופה אומנם עדיין שקועה – בעיקר איטליה ספרד, אבל ארה”ב נראית כרגע כבעיה הגדולה, עם עלייה גדולה במספר הנדבקים ועם סגר שהולך וגובר.

אז השבוע האחרון של מרץ היה מאוד בולט מבחינת התגובה של ממשלות ובנקים מרכזיים, בכול העולם.

אפשר לקרוא לזה: ארטילריה כבדה.

בארה”ב, אנחנו רואים שהרבה מלקחי משבר 2008 מיושמים בזמן קצר. זה בא לידי ביטוי גם בצעדים פיסקליים, מצדו של “הפד”, וגם בצעדים מוניטריים, מצד המימשל.

“הפד” הכריז על רכישות של איגרות חוב ממשלתיות של ארה”ב וגם איגרות חוב המגובות במשכנתאות. אנחנו רואים הפעם “הרחבה כמותית” (QE) ללא מגבלה. הרחבה כמותית היא בעצם שיטה להגדלת האשראי במשק, ומה שהפד אמר זה שהוא יכול לקנות עכשיו כול כמות. בנוסף, לראשונה, הפד צפוי גם להתערב באופן ישיר בשוק איגרות החוב הקונצרניות.

אפשר לומר ש”הפד” הופך עכשיו למעין בנק – כרית ביטחון כדי לתמוך בחברות ובהלוואות. יש כאן עקיפה של המערכת הבנקאית. היא לא משותקת כמו שהיתה ב-2008, אלא מחוזקת כעת על ידי הפד, שהופך לבנק.

יש עוד הרבה צעדים גם מצד המימשל האמריקאי: יש תוכניות למתן הלוואות, שזו עוד דרך להזרים נזילות לשוק. חלק מתוכנית הסיוע של המימשל – זו שתפסה כותרות רבות – היא בהיקף של שני טריליון דולר.

כן. אנחנו רואים הלוואות לעסקים בהיקף של 400 מיליארד דולר. אלה הלוואות שעשויות להפוך למענק עבור החברות שלוקחות אותן, אם הן תעשנה שימוש בכסף לטובת שכר לעובדים ותשלומים שוטפים, למשל. ההלוואות האלה מכסות כרגע חודשיים וחצי של הוצאות.

והדבר אולי הכי מעניין הוא הקצאה של 250 מיליארד דולר לטובת סיוע למערכת הבריאות, תשלומי אבטלה ותשלומים ישירים לתושבי ארה”ב – צ’ק בדואר.

כל זה מייצר רשת ביטחון למשקי בית ולעסקים, כשאנחנו רואים שארה”ב מוציאה באופן יחסי הרבה מאוד כסף – סכום השווה ל-8% מהתוצר שלה.

גם הבנק המרכזי באירופה נכנס עם שורת צעדים בהיקף של כטריליון יורו. הבנק המרכזי שיחרר את עצמו מהמגבלות שהיו קיימות בתוכניות ההרחבה הכמותית הקודמות ובכך שיחרר לחץ כבד מאיגרות החוב הממשלתיות של איטליה וספרד.

המדיניות האירופית היא שצריך לייצר רשת ביטחון למועסקים ולמשקי הבית. צריך לזכור שבאירופה המצב שונה מארה”ב. באירופה, הרשת הסוציאלית היא מראש הרבה יותר רחבה עבור האזרחים. זה בא לידי ביטוי במערכות הבריאות, בתשלומי דמי אבטלה נדיבים, דמי מחלה ועוד ועוד. אפשר לומר שלמרות שמצב ההדבקה באירופה קשה, היא עדיין יכולה להתמודד עם המשבר הרבה יותר טוב, כי שם הרשת הסוציאלית כבר נמצאת, ואילו ארה”ב נמצאת רק בשלב התפירה של רשת כזו.

בשבוע האחרון של מרץ ראינו עליות של כ-10% בבורסה בארה”ב (מדד S&P 500), ושל 8% באירופה. יפן עלתה ב-17%.

מה שאנחנו רואים פה זה כיצד כל תוכניות הסיוע של הממשלות מקרינות על שוקי המניות. השווקים סוחרים את עוצמת הפגיעה בכלכלות בגלל השיתוק שלהן. הם מסתכלים על זמן הפגיעה והעוצמה. אפשר לראות שהם כבר מתחילים לחשוב על היום שאחרי, על איך המשקים מתאוששים ובאיזה קצב.

אבל, צריך להבין שהעליות שראינו לא אומרות שהכול מאחורינו. ממש לא. השוק צריך עוד לקבל תחושה שהדברים נמצאים בשליטה. השוק עדיין לא בריא. אנחנו צריכים לראות ירידה בתנודתיות של שוקי המניות והתייצבות באיגרות החוב הקונצרניות. צריך להיות עדיין זהירים בקשר לשווקים.

בשבועות האחרונים ראינו מיתאם חזק בין כול סוגי הנכסים: מניות, איגרות חוב ואפילו זהב. כולם סבלו מירידות, כי משקיעים בכול העולם רצו בעיקר דבר אחד: נזילות.

בשבוע האחרון של מרץ הדברים נראו מעט אחרת: הצעדים של הבנקים המרכזיים בעולם הצליחו לשבור את המיתאם הזה, וראינו עליות בשוק איגרות החוב (כלומר ירידת תשואות).

זה הביא לרגיעה מסוימת. ראינו אפילו ירידת תשואות באיגרות החוב הממשלתיות של איטליה וספרד – מדינות שהשוק היה בספק לגבי מידת היכולת שלהן לעבור את המשבר הזה.

אנחנו רואים שבסין יש חזרה הדרגתית לפעילות. הבנק המרכזי שם הודיע שתהיה חזרה הדרגתית לשיגרה במהלך הרבעון השני. חשוב מאוד להסתכל על מה קורה שם ואיך הדברים מתקדמים: סין היא כרגע מעין מפה שאפשר להסתכל עליה. מפת דרכים להתמודדות יעילה עם נגיף, לנתונים על קצב הדבקה ותחלואה, וגם לקצב הבראה של חולים וחזרה הדרגתית לשיגרה.

אפשר לומר שהמפתח וגם האור בקצה המנהרה הם מה שקורה בסין.

בישראל, הצעדים המוניטריים – אלה שבשליטת בנק ישראל – מטופלים. אנחנו רואים הקצאה של 50 מיליארד שקל להרחבה כמותית בשוק איגרות החוב הממשלתיות. כרגע אין לבנק ישראל מעורבות בשוק הקונצרני, ונראה שזה נכון, כי הבנק מפנה הרבה כסף לשוק הממשלתי. אבל, אם יהיה לחץ מאוד גדול על שוק איגרות החוב הקונצרניות, בנק ישראל יהיה גם שם. הוא יישר קו עם בנקים מרכזיים בחו”ל, וזה יותר קל לעשות את זה בתקופות כאלה.

אנחנו רואים שחלק מהמשבר הפוליטי נמצא מאחורינו, אז אולי נראה כעת יותר צעדים פיסקליים, שדורשים החלטות ממשלה, למשל גם בקשר לעצמאים, שנותרו עדיין חשופים מאוד.

משרד האוצר עשה צעד מאוד חשוב כבר בימים הראשונים: הכריז על מתן דמי אבטלה מהיום הראשון עבור אלה שנכפתה עליהם חופשה ללא תשלום. גם אצלנו, ברור למקבלי החלטות שהממשלה צריכה להיכנס ולפרוש רשת ביטחון שתבטיח את הצריכה הבסיסית ואת התמיכה במערכת הבריאות.

המשבר הפוליטי הממושך עיכב השקת תוכנית סיוע כלכלית. ככול הנראה הוא קרוב לסיום ותוקם ממשלה חדשה, אז סביר להניח שאנחנו קרובים להעברתה של תוכנית כזו.

פרטי התוכנית שפורסמו עד כה דומים למדיי לתוכניות בעולם, עם תמיכה במערכת הבריאות, שיפור בדמי אבטלה, דחיית תשלומי מיסים וסיוע לעסקים, בעיקר באמצעות הלוואות. היקף התוכנית מוערך בשלב זה בכ-80 מיליארד ש”ח, כולל הלוואות, כלומר היקפה שווה לכ-6% מהתוצר של ישראל.

במונחי תוצר, התוכנית נמוכה יחסית להיקפים שננקטו בעולם, אבל, עדיין, ההיקף הנוכחי הוא חדשות טובות ביחס להערכות שכיוונו לתוכניות מצומצמות יותר.

ואחרי הכול או לפני הכול – במבט לטווח בינוני, ברור שהמשבר הנוכחי יחייב שינוי בסדרי העדיפויות. אלה שעד לאחרונה השאירו את מערכת הבריאות מאחור בלא מעט פרמטרים ביחס למדינות ה-OECD.