התו הירוק של ת"א: עליות שערים בבורסה המקומית בזכות החיסונים, התקציב וההייטק

חודש ספטמבר אומנם היה חודש של ירידות בשוקי העולם, אבל בתל אביב, שבקושי עבדה בחגים, המסכים נותרו ירוקים עם עליות נאות במדדים המובילים. מתחילת 2021 השלים המדד המוביל של תל אביב עלייה נאה של 18.6%. על פי תחזיות האוצר הצמיחה במשק הישראלי עשויה להגיע השנה לכ-6.5%-7% המהווה את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בכל מדינות OECD

חודש לא פשוט עבר על המשקיעים בשוקי המניות. אחרי עלייה רצופה ועקבית מתחילת השנה נראה שהמדדים מתקשים להסתגל לאוויר הגבהים שבו הם שוהים. בעיקר אמורים הדברים באשר לשוק האמריקאי ומניות הטכנולוגיה שסיפקו את הדלק העיקרי לטיפוסים מתחילת השנה.

מתחילת ספטמבר ועד ליום שישי האחרון (1 באוקטובר) איבד מדד הנאסד"ק 4.5% מערכו. מדד ה- S&P500 איבד באותו הזמן 3.6% מערכו. גם שוקי אירופה נעו דרומה במהלך חודש ספטמבר, אך באופן מתון יותר. מדד יורוסטוקס 50 הכלל אירופי איבד בחודש האחרון 3.8% מערכו ומדד פוטסי 100 הבריטי ירד ב-1.3%.

השוק הישראלי דווקא החזיק מעמד ומדד תל אביב 25 טיפס בחודש שעבר ב-2.3%. תנועת המספריים של תל אביב מול שאר העולם מציבה כעת את השוק התל אביבי במדרגה גבוהה יותר משוקי העולם. מתחילת 2021 השלים המדד המוביל של תל אביב עלייה נאה של 18.6%. מדד ה- S&P500 הסתפק באותה תקופה בעלייה של 16%.

רוצים לקבל הצעה אטרקטיבית? לחצו כאן

ההובלה שתופסת הבורסה של תל אביב לעומת העולם נשענת השנה על שלוש רגליים עיקריות – הקמת ממשלה, מבצע החיסונים והפריחה בהייטק.

להקמת ממשלה אחרי שנתיים שבהן נערכו 4 מערכות בחירות, ומדינה שנוהלה ללא תקציב מאז 2018 יש השפעה שהיא גם כלכלית וגם פסיכולוגית. השפעת קיומו (או אי קיומו) של תקציב אולי איננה ניכרת ביומיום, אבל היא חשובה ביותר להתנהלות תקינה של מדינה בטווח הארוך.

תקציב הוא לא רק מספרים וכסף. הוא משקף קביעה של סדרי יום לאומיים לאורך זמן. מדינה שפועלת ללא תקציב לא יכולה להתחייב לפרויקטים ארוכי טווח כמו מסילות רכבת, סלילת כבישים, הקמת תחנות כוח ובניית מוסדות לימוד. העובדה שהממשלה הנוכחית מצליחה לשרוד למרות שרבים סברו כי היא לא תאריך ימים מוסיפה נדבך לוודאות שהמשקיעים בבורסה כה אוהבים.

הרגל השנייה שתומכת בשוק המקומי היא ההחלטה האמיצה של ראש הממשלה, נפתלי בנט, ללכת במהירות על החיסון השלישי (בוסטר), ולהימנע מסגרים שחונקים את המשק. בינתיים נראה שהמהלך הזה מצליח. הגל הרביעי של הקורונה דועך לאיטו, הציבור נענה ברובו לחיסון השלישי, ומספר הנדבקים והחולים קשה במגמת ירידה ברורה. ישראל היא המדינה הראשונה שאימצה את אסטרטגיית החיסונים בתור ה"גיים צ'יינג'ר" של המגיפה, ובינתיים זה מצליח לה. בעוד מדינות אחרות נאבקות מול גל תחלואה עולה, בישראל כבר כמעט רואים את סופו של הגל הרביעי.

הרגל השלישית – הפריחה בהייטק – בועטת גם היא את המדדים עוד ועוד צפונה. הכסף שנשפך לכיסיהם של עובדי ההייטק במשכורות, אופציות ומניות, הופך ברבות הימים לביקושי שיא בשוק הנדל"ן. ומשם מתגלגלים הדברים גם לענפים אחרים כמו מזון, ביגוד ותרבות הפנאי.

וכאשר כל המנועים פועלים באותו הכיוון, הצמיחה במשק מאצה. על פי תחזיות האוצר הצמיחה בישראל ב-2021 אמורה לעמוד על 5%-5.5%. זהו שיעור גבוה מלכתחילה משום שהוא מתרחש בשנה שבה הכלכלה מתאוששת ממשבר הקורונה. אבל בפועל, גם בגלל שינויים בשיטת החישוב (הוספת חברות ישראליות הפעילות בחו"ל) הצמיחה במשק הישראלי עשויה להגיע השנה לכ-6.5%-7%. זהו שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בכל מדינות OECD והוא יושג למרות שנתיים של קיפאון בכל הקשור לקבלת החלטות ממשלתיות. זהו נתון מרשים מאוד כמובן, והשאלה הגדולה היא אם לצמיחה המהירה הזו יהיה המשך גם ב-2022 והלאה.

במהלך החודש שעבר בלטה העלייה המחודשת במחיר הנפט ושאר מוצרי האנרגיה. מחירה של חבית שנפל באוגוסט ל-62 דולר שב באחרונה ל-75-76 דולר. ולא בטוח ששם זה נגמר. חלק מהאנליסטים בעולם כבר חוזים שהנפט יגיע במהלך 2022 למחיר של 90 דולר לחבית.

עליית מחיר הנפט נובעת, נכון להיום, בעיקר מבעיות בהיצע ומבעיות לוגיסטיות שונות. בבריטניה למשל חסרים נהגי משאיות להוביל את הנפט מבתי הזיקוק לתחנות. כך או כך – המחיר עולה ואיתו חוזר גם האיום האינפלציוני.

עד כה העלייה במדד המחירים לצרכן הורגשה בעיקר בארה"ב. ואולם כעת היא מורגשת היטב גם באירופה. בשבוע שעבר פורסם כי האינפלציה בגוש האירו הגיעה בחודש אוגוסט ל-3.4% – הרמה הגבוהה ביותר מזה כמעט 13 שנה. וזה קורה בעיקר בשל הזינוק במחירי האנרגיה. בגרמניה הגיע מדד המחירים לצרכן בספטמבר ל-4.1% – הרמה הגבוהה ביותר מזה 30 שנה.

באירופה אף עולה החשש שהמגמה הזו תימשך גם לתוך החורף הקרוב שבמהלכו צריכת הגז הטבעי עולה בשל צרכי חימום בבתים ובמשרדים.

עליית האינפלציה בגוש האירו מאתגרת את מדיניותו של הבנק המרכזי של אירופה ששומר עדיין על ריביות אפסיות. בשוק האג"ח לטווח הארוך נרשמה אמנם עליית תשואות קלה, אבל היא רחוקה מלשקף את האיום האינפלציוני האמיתי.

כך לדוגמא האג"ח של ממשלת גרמניה ל-10 שנים שנסחרו בתשואה של מינוס 0.47% באוגוסט טיפסו קלות לתשואה של מינוס 0.23%. אם מניחים שהאינפלציה תיוותר בתחום החיובי גם בשנים הקרובות, נראה שהאג"ח יתקשו להתמיד בטריטוריה שלילית. עליית תשואות האג"ח היא תרחיש שבהחלט יש לקחת בחשבון בחודשים הקרובים, והיא עשויה להשפיע גם על נכסים מסוכנים יותר כמו מניות, אג"ח קונצרניות ומטבעות דיגיטליים.

אחד הגורמים שהעיבו מאוד על השוק האמריקאי בחצי השני של חודש ספטמבר היה ההתקרבות של הממשל לתקרת החוב שלו. מבלי להיכנס לעומק הבעיה – שהיא מאוד פוליטית בעיקרה – הגעה לתקרת החוב מבלי להרים אותה משמעותה, בדומה לאדם או חברה שהבנק סגר להם את האשראי, הם נאלצים להתנהל עם המזומן המצוי בידם או לעצור את תשלומי הכספים. הראשונים להיפגע הם העובדים וספקים קבועים.  בהמשך, אם המצב מסתבך, עלולה ארה"ב לגלוש במדרון חלקלק שעלול להגיע במקרה קיצון לחדלות פרעון.

הסנאט ובית הנבחרים האמריקאי נדרשים להעלות את המגבלה על תקרת החוב בכדי שהממשלה האמריקאית תוכל להמשיך להשקיע במשק וכמובן כדי למנוע חדלות פירעון של המדינה. במילים אחרות – כפי שקרה לא אחת בעבר כשהמשק האמריקאי התקרב או הגיע לתקרת החוב הלחצים הפוליטיים רבים ומשונים, והתקרה תמשיך להעיב על השווקים גם בשבועות הקרובים.

בגרמניה נערכו ביום ראשון שעבר הבחירות לפרלמנט ולמשרת הקנצלר שיחליף את הקנצלרית הוותיקה אנגלה מרקל, אחרי 16 שנים. התוצאות היו צמודות כצפוי. מפלגת SPD בהובלת אולף שולץ קיבלה 25.7% מהקולות. אחריה מפלגת CDU/CSU (מפלגתה של מרקל) בהובלת ארמין לאשט שקיבלה 24.1%. הירוקים עם אנלנה ברבוק קיבלה 14.8% מהקולות ומפלגת הדמוקרטים החופשיים (FDP) קיבלה 11.5%. מפלגת הימין הקיצוני (AFD) שמרה על כוחה עם 10.3%.

כעת מתחיל בגרמניה המו"מ הקואליציוני שעלול להיות ארוך ומתיש. בפעם הקודמת ב-2017 הוא נמשך 5 חודשים. הראשונים שכבר החלו לדבר ביניהם הם מנהיגי הירוקים ו-FDP שמנסים ליצור בלוק כדי להגדיל את כוח המיקוח שלהם. זה מזכיר קצת את הברית בין יאיר לפיד וגדעון סער אצלנו.

רוצים לקבל הצעה אטרקטיבית? לחצו כאן