מה עשה הכסף בפברואר 2021
פברואר בסימן צמיחה: ירידה ברמת התחלואה ותוכנית פיסקלית חדשה
קורונה וחיסונים
ירידה ברמת התחלואה העולמית לצד התקדמות מבצע החיסונים היו שניים מהאירועים המרכזיים שאפיינו את חודש פברואר.
שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל, וישראל בולטת בתמונה העולמית עם כמות מתחסנים מרשימה. הנתונים מעודדים, נכון לסוף חודש פברואר סופקו כבר כ- 8 מיליון חיסונים, כ- 50% מהאוכלוסייה התחסנו במנה אחת וכ- 36% מהאוכלוסייה מחוסנת באופן מלא. גם בעולם יש התקדמות במבצע החיסונים, אומנם התקדמות מתונה יותר, אבל ניכרת ירידה כללית ברמת התחלואה. בארה”ב נכנס מבצע החיסונים להילוך גבוה, כך שנכון לסוף החודש סופקו כ- 73 מיליון חיסונים, כ- 7% מהאוכלוסייה מחוסנת באופן מלא וכ- 15% בלפחות חיסון אחד. בבריטניה הופצו כבר כ- 20 מיליון חיסונים, כאשר כ- 1.2% מהאוכלוסייה מחוסנת באופן מלא וכ- 30% בחיסון אחד לפחות. בגוש האירופאי מבצע החיסונים מתבצע עדיין באיטיות – רק כ- 4%-4.5% מהאזרחים במדינות גרמניה וצרפת חוסנו, נכון לעכשיו, לפחות בחיסון אחד.
אחד הצעדים הראשונים לסיוע מצד הממשל החדש של ג’ו ביידן, הוא תוכנית פיסקלית חדשה, על סך 1.9 טריליון דולר, שתאושר ככל הנראה בסוף חודש מרץ. התוכנית עתידה לכלול האצה ועידוד של תוכנית החיסונים והבדיקות, לצד תמיכה במשקי בית, באמצעות הארכת הזכאות לדמי אבטלה ומענקים ישירים. צעדים אלו ייצרו ציפייה להתאוששות מהירה יותר של הכלכלה האמריקאית.
אם כך למה ישנן ירידות בשוק החוב החודש?
הציפיות להתאוששות הובילו לעלייה בציפיות האינפלציה, לרמות של למעלה מ- 2% וכן לעלייה של תשואות האג”ח של ממשלת ארה”ב לטווח של 10 שנים, לרמה הגבוהה ביותר בשנה האחרונה, כ- 1.5%. החשש שמסתמן הוא שהתחממות הכלכלה תוביל את הבנק המרכזי האמריקאי להעלות את הריבית על מנת למתן את האינפלציה וככלל, יש כיום פחות צורך בתמיכה של הבנק המרכזי באמצעות רכישת נכסים. חששות אלו הביאו לתנודה חדה בתשואות אגרות החוב לטווח ארוך מרמה של כ- 1% ואף פחות ויצרו בכך ירידות באפיק האג”ח שנתפס לאפיק סולידי.
הפד מצדו מנסה להרגיע את חששות המשקיעים על ידי תיאום ציפיות. לדבריו רכישות האג”ח ימשכו, גם אם האינפלציה תעלה, הבנק המרכזי לא ימהר להעלות את הריבית עוד זמן רב ובכלל אין בכוונתנו לנקוט בצעדים מפתיעים.
עלית התשואות מוגבלת כל עוד הבנקים המרכזיים נמצאים בתמונה ומחויבים בשמירה על סביבת ריביות נמוכה. על אף העלייה האחרונה שוק החוב עדיין לא מהווה אלטרנטיבה משמעותית למשקיע המחפש תשואה.
עם זאת, עלית התשואות יצרה מימושים בטווח הקצר גם בשוק המניות, שמגיעה אחרי תקופה חיובית מתחילת השנה. לתוך הירידות, בולטת ההתנהגות של ענף הפיננסים שדווקא נהנה מעלית התשואות המלווה בעליית תלילות העקום וכן של הענפים המחזוריים שצפויים ליהנות משיפור בפעילות בעולם של פוסט קורונה דוגמת ענף התעשייה ומניות השורה השנייה.
מצב החברות
עונת הדוחות הכספיים לסיכום שנת 2020 בקרב חברות מדד SP500, מציגה צמיחה ברבעון הרביעי של כ- 3% בהכנסות וכ- 3.2% ברווחים ביחס לתקופה המקבילה לפני שנה. כ- 80% מהחברות הציגו הפתעה חיובית ברווחים ביחס לתחזיות המוקדמות שסברו כי החברות יציגו ירידה ברווחים. בין הסקטורים אשר בולטים בתוצאותיהן נמנים סקטור הטכנולוגיה, הבריאות, הפיננסים והצריכה ברת הקיימא. הסקטור הבולט מבחינת הצמצום ברווחים הוא סקטור האנרגיה.
ומה לגבי התחזיות קדימה?
מרבית החברות פרסמו תחזיות של שיפור בתוצאות לרבעון הראשון. בממוצע תחזיות החברות לסוף 2021 חוזות שיפור בהכנסות של כ- 9% וברווחים של כ- 23% ביחס לכל שנת 2020. הכל נראה חיובי רק שהשווקים מגלמים במידה רבה כבר היום שיפור זה. מכפיל הרווח החזוי ל- 12 החודשים קדימה עומד על כ- 22 גבוה מהממוצע הרב שנתי (5 שנים) העומד על כ- 17.7 .
סיפורי אתר רדיט דעכו במידת מה החודש והניסיון של המשקיעים לייצר באמצעות הפלטפורמה החברתית פוזיציה כנגד מכירות בחסר של קרנות גידור ירדה מהכותרות החודש. אך בינתיים השוק הראשוני בפרט בתחום ההי טק רותח עם שיא בהנפקות ובפרט הנפקות מסוג SPAC.
מבחינת השווקים העולמיים בלטו החודש ה- CAC הצרפתי וניקיי היפני ביחס ליתר השווקים הבינלאומיים.
המשק הישראלי
המשק הישראלי סיכם את 2020 בצמצום התוצר בכ- 2.4% בניגוד לציפיות המוקדמות של התכווצות חדה יותר של סביב 5%. נתוני הרבעון הרביעי חזקים בשל השפעת הזינוק ברכישת רכבים ושירותי הייטק לצד השקעות בציוד שהצליחו להאפיל על הצמצום ביצוא הסחורות ועל הצמצום בצריכה הפרטית.
מדד המחירים לחודש ינואר ירד ב- 0.1%, קצת מעל התחזיות המוקדמות והשלים ירידה של 0.4% בשנה האחרונה. עיקר ההפתעה נבעה מסעיף הדיור אשר נהג לרשום ירידה חדה יותר במהלך ינואר במהלך שנים קודמות. ירידה בסעיפי הלבשה והנעלה עונתית, ירידה במחירי הפירות והירקות הוסיפו למגמה השלילית. רמת האינפלציה העתידית תקבע במידה רבה מיכולת ומהירות המשק לחזור לפעילות, התייצבות והתאוששות ברמת האבטלה לצד השפעות אינפלציוניות בחו”ל.
עלית התשואות מהעולם מחלחלת גם לתוך השוק הישראלי על אף ההבדלים בין שתי הכלכלות. שוק האג”ח הממשלתי ירד במהלך החודש, בפרט האג”חים לטווח ארוך בעוד האפיק הקונצרני הצביע על מגמה חיובית עם צמצום במרווחים.
שוק המניות הישראלי הצביע במהלך החודש על ביצועי חסר ביחס לשווקים הבינלאומיים עם תשואות שליליות. ברמה הענפית הצביעו הבנקים, מניות ת”א 90 ומניות היתר על ביצועים עודפים ביחס למדדים המובילים.
