המדדים המובילים בעולם בעליות

בכדורגל נהוג לומר שהטבלה לא משקרת. בשוק ההון המצב בדרך כלל יותר מורכב. לא פעם ולא פעמיים התנהגות השוק נראית – לפחות לזמן מה – כאילו היא נוגדת את ההיגיון הכלכלי.

אך בשבוע האחרון הדברים התנהלו קצת אחרת. הטבלה שמצורפת מטה מראה את הפער שנפתח בין בורסת תל אביב לבורסות שאר העולם. הסיבה: אישור החוק לביטול עילת הסבירות הצית גל של מחאה בישראל, והוביל לאזהרות בנוגע לכלכלה הישראלית מצד חברות הדירוג, בנקי השקעות וכלכלנים בכירים בישראל ובעולם.

המדד המוביל של ישראל, תל אביב 125, איבד בשבוע האחרון 2.2% מערכו, והוא גבוה כעת ב-2.6% מרמתו בסוף 2022. לשם השוואה, מדד S&P500 האמריקאי, שעלה השבוע ב-1%, גבוה מרמתו בתחילת השנה ב-19.4%. לכך אפשר להוסיף גם פיחות של כ-4% שחלק בשקל מול הדולר מתחילת השנה.

השבוע החולף היה עמוס באירועים כלכליים. שניים מהמרכזיים שבהם היו העלאות ריבית של רבע אחוז בארה"ב ובגוש היורו. בכך הגיעה ריבית ה'פד' בארה"ב ל-5.5%, והריבית בגוש היורו התייצבה על 3.75%.

רמת הריבית בארה"ב היא כעת הגבוהה ביותר מאז מרץ 2001. יו"ר ה'פד', ג'רום פאואל אותת כי החלטות הריבית בהמשך השנה יהיו תלויות בנתונים מקרו כלכליים שיתפרסמו מעת לעת. החוזים על הריבית הפדרלית שנסחרים בבורסת שיקאגו מבטאים כעת הערכה לפיה ההסתברות להעלאת ריבית בפגישת ה'פד' הבאה בספטמבר נמוכים מ-25%.

כפי שניתן לראות מהעלייה של מדד נאסד"ק – 2% בשבוע האחרון ו-כמעט 37% ב-7 חודשים – המשקיעים במניות הטכנולוגיה, ולמעשה גם בשאר חלקי השוק, אינם מתרגשים מסדרת העלאות הריבית. אותם מעניינים בעיקר הדו"חות הכספיים לרבעון השני שמתפרסמים בשבועות האחרונים, ומצביעים בדרך כלל על תוצאות עסקיות טובות.

השיפור בתוצאות של חברות מוצרי צריכה נבע בין השאר בזכות שורה של העלאות מחירים מה שמלמד שסכנת האינפלציה בארה"ב טרם חלפה.

הנפט קפץ 5% לשיא של 3 חודשים

חברות האנרגיה ראו את מחיר הנפט צולל במהלך הרבעון מ-83 דולר לחבית באפריל עד ל-68 דולר ביוני – נפילה של כ-18%. ברבעון השני של 2022 הנפט המריא עד ל-120 דולר לחבית. פערי המחירים הללו ניכרו היטב בדוחות של ענקיות הנפט האמריקאיות שרווחיהן נפלו בעשרות אחוזים לעומת הרבעון המקביל.

בינתיים נראה שמתחילת יולי הנפט שב ומתאושש. השבוע האחרון היה החמישי ברציפות שבו מחיר הנפט רושם עליה. הנפט קפץ השבוע בכ-5% למחיר של כ-81 דולר, הגבוה שאליו הוא הגיע ב-3 חודשים. חלק מהסיבות לעליה של הנפט קשורות להעלאת ציפיות לגבי הצמיחה העולמית, דבר שמגביר את הביקוש למוצרי אנרגיה.

גם בורסות אירופה לא התרגשו יותר מדי מהעלאות הריבית ביבשת. מדד יורוסטוקס 50 עלה השבוע ב-1.7%, מדד דאקס הגרמני טיפס ב-1.8%, והמדד הראשי של מילאנו קפץ ב-2.5%.

מדד ביסט 100 הטורקי זינק אמנם ב- 5.7% והשלים זינוק של 28% מתחילת השנה. אבל הברומטר השני של כלכלת טורקיה, הלירה המקומית, מראה שזו עדיין נסחרת סביב רמת השפל של כל הזמנים, 27 לירות לדולר. טורקיה נמצאת באחרונה בטלטלה כלכלית לאחר שהריבית בה הועלתה תוך חודש מרמה של 8.5% ל-17.5%. העלאת הריבית נועדה בעיקר לצנן מעט את האינפלציה שנעה בחודשים האחרונים בקצב של 40%-80% לשנה.

העלייה הנאה של מדד דאקס נשענה על נתונים שלימדו כי האינפלציה בגרמניה נסוגה ביולי לקצב שנתי של 6.5%. ביוני עמד הקצב על 6.8%. גרמניה היא הכלכלה הגדולה ביותר באירופה והיא מבוססת בעיקר עת חברות תעשייה שנזקקות לאשראי כדי לצמוח. במדינה מקווים שהאינפלציה תרד במהירות על מנת שניתן יהיה לעצור את תהליך העלאות הריבית – דבר שיוזיל בהמשך את עלויות האשראי עבור חברות התעשייה.

המדינה היחידה על פני הגלובוס שטרם העלתה ריבית השנה היא אולי יפן. בשבוע שעבר הותיר הבנק המרכזי של יפן את הריבית באותה רמה בה היא נמצאת כבר שנים – מינוס 0.1%.

ישראל – החקיקה משפיעה על הכלכלה

גם בישראל היו הרבה חדשות כלכליות בשבוע האחרון. זה התחיל ביום ב' עם אישור החוק לביטול עילת הסבירות בכנסת, כאשר בסופו של השבוע סיימו המדדים המובילים של תל אביב בירידות של 1.6%-4.0%. במיוחד בלט לרעה מדד הבנקים שבין יום ראשון ליום שלישי צלל בכ-7%. בהמשך השבוע תיקן המדד חלק מהירידות.

החברה הבינלאומית הראשונה להגיב על מהלך החקיקה של הממשלה בדו"ח מיוחד הייתה סוכנות דירוג האשראי מודי'ס. הדו"ח שהיא הוציאה ביום ג' משקף חששות כבדים. זאת על אף המסרים המרגיעים שהשמיעו לה מוקדם יותר השנה בכירים בממשלה.

על סמך הבטחות אלה החליטו במודי'ס באפריל האחרון לא להוריד את דירוג האשראי של ישראל, אלא רק את תחזית הדירוג. הדו"ח הנוכחי לא כולל אמנם שינוי בדירוג של ישראל אך הוא כולל ביקורת חריפה.

במודי'ס עדיין מצפים אמנם לצמיחה של 3% בתמ"ג הישראלי ב-2023 וב-2024, אך ציינו כי מגמות אלה עלולות להשתנות בהתאם להתפתחויות השליליות במערכת המשפט. ישראל מדורגת אצל מודי'ס ברמה 1A.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' פירסמו תגובה מצידם: "זאת תגובה רגעית, כשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאוד", מסרו. ביום חמישי הצטרפה לביקורת גם סוכנות סטנדרד אנד פורס. הסוכנות אמנם לא שינתה בינתיים את דירוג האשראי של ישראל, אבל הודעתה מזהירה מפני השפעות שליליות של ההפיכה המשטרית על הכלכלה.

S&P פירסמה לא מכבר תחזית צמיחה פושרת יחסית לישראל. בחברה העריכו כי המשק הישראלי יצמח השנה ב-1.5% בלבד, בעיקר עקב החולשה הכלכלית באירופה וארה"ב.