מהפך: המדדים בארה"ב זינקו השבוע ביותר מ-6%
התמתנות מסויימת בלחצים האינפלציוניים סייעה למדדי המניות לרשום קפיצה שבועית נאה אחרי חודשיים של נפילות. מחירה של חבית נפט חזר ל-115 דולר. הזינוק בגז הטבעי מקפיץ את מחירי החשמל באירופה. הריבית בישראל הועלתה ב-0.4% ומדדי האג"ח הגיבו בירידות. הבנקים הישראליים סיכמו עוד רבעון מצוין
אחרי 8 שבועות ארוכים שבהם מדדי המניות בארה"ב רשמו נפילות חדות יחסית, ייתכן שהשבוע החולף הצליח לצייר חיוך קטן על פניהם של המשקיעים החבולים. ביום ג', 24 במאי, מדד נאסד"ק כבר היה קרוב לקידומת "10", וירד עד לרמה של 11,092 נקודות. אבל עד לנעילה של יום ו' התווספו למדד מעל 1,000 נקודות והוא נעל את השבוע על 12,131 נקודות. בכך השלים המדד זינוק נחשוני של 9.3% בתוך 3.5 ימי מסחר, ועליה שבועית כוללת של 6.8%.
אז למה רק חיוך "קטן"? כי גם אחרי הזינוק השבועי החד ביותר מזה כשנתיים רחוק מדד נאסד"ק 22.5% מהמקום בו החל את השנה.
גם מדדS&P500 קפץ בשבוע החולף ב-6.6%. כעת רחוק S&P רק 12.8% מרמתו בתחילת השנה. מעניין לציין שהירידה שרשם S&P500 מתחילת השנה אינה רחוקה כל כך מזו שרשם מדד יורוסטוקס 50. המדד הכולל מניות של 50 חברות אירופיות גדולות עלה בשבוע החולף 4.1%, והוא רחוק כעת ב-11.4% מרמתו בתחילת ינואר.
ייתכן שהסיבה העיקרית לעליות בשוקי המניות בארה"ב היא התמתנות מסוימת שאולי מסתמנת בלחצים האינפלציוניים. מנתונים שהתפרסמו בשבוע האחרון עולה כי מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE) קפץ ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל האחרון ב-6.3%. זאת לעומת קפיצה של 6.6% בשנה שהסתיימה במארס.
חשוב לציין שזהו מדד שונה ממדד המחירים לצרכן "הרגיל" (CPI) שמתפרסם בדרך כלל בשבוע השני של החודש. המדד הרשמי הצביע באפריל על עליה של 8.3% בחישוב שנתי.
אבל המדד המבוסס על הצריכה הפרטית חשוב בכל זאת משום שהוא משמש אבן בוחן מרכזית עבור בכירי הבנק הפדרלי בבואם לאמוד את האינפלציה החזויה לעתיד. ההאטה שנרשמה במדד באפריל – הראשונה זה 18 חודשים – היא עדות אפשרית לכך ששיאו של הלחץ האינפלציוני כבר מאחורינו.
בהקשר זה חשוב לציין שחלק ניכר מההתייקרויות שראינו בשנה האחרונה קשורות לשיבושים חוזרים ונשנים בשרשרת האספקה העולמית. כעת, כאשר ברוב העולם הקורונה הולכת ונעלמת, גם שרשראות האספקה חוזרות אט אט לתפקד בצורה טובה יותר.
עם זאת, ייתכן שעדיף לשמור על זהירות. בסין הקורונה מהווה עדיין איום משמעותי, ובכמה ערים גדולות, כולל שנגחאי, מתקיימת שגרת סגרים שבהחלט עלולה להטריד. הסגרים בסין מספקים תזכורת לכך שמגפת הקורונה עדיין איתנו, גם אם בעצימות מאוד נמוכה כרגע.
מי שכמובן מושפע מהירידה במפלס הדאגה מהאינפלציה הוא שוק האג"ח. ואכן, זה היה השבוע השני ברציפות שבו תשואות האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים רשמו ירידה. האג"ח סגרו את השבוע בתשואה של 2.74% – ירידה של 5 נקודות בסיס לעומת מחיר הסגירה שלהן בשבוע הקודם.
בצד הפחות אופטימי של האינפלציה נמצאים מחירי הנפט שממשיכים לטפס. בשבוע החולף טיפס מחיר החבית ב-4% נוספים ועצר על 115 דולר. מדובר בעליה של 52% מתחילת השנה.
מחיר הגז הטבעי זינק אפילו יותר. מתחילת השנה קפץ מחיר הגז הטבעי מרמה של כ-3.7 דולר ליחידת חום לכ-8.7 דולר. זהו זינוק של 135% בתוך חמישה חודשים בלבד.
הקפיצה החדה של הגז הטבעי נעוצה בסנקציות הכלכליות שהטילו רוב מדינות אירופה על רוסיה – יצואנית הגז הטבעי הגדולה בעולם. מדינות אירופה מנסות להתיישר עם מדיניות הסנקציות שמובילה ארה"ב, אבל לחלק מהן אין כל כך אלטרנטיבות. הן לא יכולות להסב את תחנות החשמל שלהן בין לילה. הניסיון לקנות גז ממקורות אחרים גרם להתייקרות החדה, ומשם לעליה של עשרות ומאות אחוזים בתעריפי החשמל ביבשת. משבר האנרגיה שבו מצויה כעת אירופה עלול להחריף את הלחצים האינפלציוניים בהמשך השנה.
הבנקים בישראל נהנים מהגאות בשוק הנדל"ן
מדדי המניות בישראל נסחרו בשבוע האחרון בלא מגמה מוגדרת ופחות או יותר נותרו על מקומם. אבל שוק האג"ח הישראלי נותר בלתי רגוע. במהלך השבוע האחרון נפל מדד תל בונד 20 ב-2.1% והוא רחוק כעת 8.5% מהרמה בה החל את השנה. אג"ח נחשבות אמנם לנכס סולידי ופחות תנודתי יחסית למניות, אבל נכון ל-5 החודשים הראשונים של השנה מדד האג"ח הקונצרני המוביל של תל אביב איבד מערכו יותר מאשר מדד המניות – תל אביב 125. האחרון ירד עד כה מתחילת השנה ב-5.7%.
חלק מהאווירה הפסימית בשוק האג"ח נבעה בשבוע שעבר מהעלאת ריבית של 0.4% שביצע בנק ישראל. מדובר בהעלאה חדה יחסית, והיא מעידה שבנק ישראל מוטרד מהאינפלציה ורוצה להגיע במהירות למצב של ריבית ריאלית חיובית. נכון לעכשיו, כאשר האינפלציה בישראל מתקרבת ל-4% בשנה, הריבית הריאלית היא עדיין שלילית. ריבית שלילית מספקת דלק נוסף לביקוש הצרכני ולגל עליות המחירים.
בשוק ההון הישראלי סיכמו בשבוע האחרון את תוצאות הבנקים לרבעון הראשון שממשיכים להיות טובים יחסית ולמעלה מכך. ב–2021 הציגו 5 הבנקים הגדולים של ישראל (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי) רווח מצרפי נדיר של 18 מיליארד שקל. ברבעון הראשון של 2022 המגמה נמשכה. חמשת הבנקים דיווחו על רווח מצרפי (המיוחס לבעלי המניות) של 5.7 מיליארד שקל — קפיצה של 32% לעומת הרבעון המקביל ב–2021. רווח זה גילם תשואה גבוהה להון גבוהה כ – 17%. זאת לעומת תשואה להון של 14% ברבעון המקביל.
חלק מהרווחיות הגבוהה של הבנקים נבעה מרווחים חד־פעמיים גבוהים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. רווחים אלו נבעו בעיקר ממכירת נדל"ן במרכז הארץ ומביטול הפרשות שנעשו בתקופת הקורונה. חלק חשוב נוסף ברווח סיפקו תיקי האשראי לשוק הנדל"ן המקומי. למרות הרווחיות הגבוהה, הבנקים מיעטו לחלק דיווידנדים, בעיקר עקב החשש מפגיעה ביחסי ההון הנדרשים מהם נוכח הירידה בשווי תיקי האג"ח שבידיהם. השבוע תסתיים עונת פרסום הדוחות לרבעון הראשון שבסך הכל עדיין שיקף רמת פעילות גבוהה של המשק, כזו שעדיין לא הושפעה מהעלאות הריבית.
| המדד / תאריך | 01.01.22
תחילת השנה |
21.05.22
שבוע שעבר |
28.05.22
היום |
שינוי שבועי | שינוי מתחילת השנה |
| נקודות | נקודות | נקודות | אחוזים | אחוזים | |
| תל אביב 125 | 2,056 | 1,938 | 1,939 | 0.1% | -5.7% |
| תל אביב 90 | 2,329 | 2,169 | 2,156 | -0.6% | -7.4% |
| תל אביב 35 | 1,978 | 1,875 | 1,880 | 0.3% | -5.0% |
| תל בונד 20 | 399.1 | 373.1 | 365.1 | -2.1% | -8.5% |
| נאסד"ק | 15,644 | 11,354 | 12,131 | 6.8% | -22.5% |
| S&P500 | 4,766 | 3,901 | 4,158 | 6.6% | -12.8% |
| פוטסי 100 (אנגליה) | 7,384 | 7,389 | 7,585 | 2.7% | 2.7% |
| דאקס (גרמניה) | 15,884 | 13,981 | 14,462 | 3.4% | -9.0% |
| יורוסטוקס 50 (אירופה) | 4,298 | 3,657 | 3,808 | 4.1% | -11.4% |
| ניקיי 225 (יפן) | 28,791 | 26,739 | 26,781 | 0.2% | -7.0% |
| בווספה (ברזיל) | 104,822 | 108,487 | 111,941 | 3.2% | 6.8% |
| ביסט-100 (טורקיה) | 1,857 | 2,372 | 2,438 | 2.8% | 31.3% |
| שנגחאי (סין) | 3,640 | 3,146 | 3,130 | -0.5% | -14.0% |
| האנג סנג (הונג קונג) | 23,397 | 20,717 | 20,697 | -0.1% | -11.5% |
| נכס | דולר | דולר | דולר | ||
| נפט | 75.4 | 110.3 | 115.1 | 4.4% | 52.7% |
| זהב | 1,830 | 1,845 | 1,857 | 0.7% | 1.5% |
| ביטקוין | 46,500 | 29,300 | 29,000 | -1.0% | -37.6% |
| תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | |||
| אג"ח ארה"ב 10 שנים | 1.51% | 2.79% | 2.74% |
המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או חוות דעת בקשר עם המוצרים ו/או השירותים המוצעים על ידי קבוצת IBI בית השקעות בע"מ ו/או מוצרים ושירותים אחרים המוזכרים בו. האמור לעיל אינו מהווה עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי, אינו מהווה תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי. אין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה ואין לקבל החלטות השקעה כלשהן בהסתמך עליו בלבד. קבוצת IBI בית השקעות בע"מ לא תהיה אחראית כלפי כל אדם או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. אין באינפורמציה הניתנת לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. IBI אמבן – ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ.
