המלחמה באינפלציה נמשכת

אוגוסט 2023, והנגיד האמריקאי לא חושש להמשיך להעלות את הריבית על מנת להילחם באינפלציה. בנאום שנשא בתום הדיונים בג'קסון הול, היה לו מסר אחד ברור: אש האינפלציה עדיין לא כובתה גם אם נראה שהלהבות ירדו. לצד זאת, הנגיד התייחס לחשש מדיכוי המשק והכלכלה וגרימת נזק מתמשך כתוצאה מהריבית הגבוהה. בשורה התחתונה – המחיר של נחיתה רכה של הכלכלה האמריקאית עד כה הוא הארכת פרק הזמן בו הריבית כנראה תישאר גבוהה.

ההשלכות הפרקטיות של הנאום עדיין ינותחו במהלך השבוע הקרוב, אבל נכון לסוף השבוע מרבית התחזיות הן כי בספטמבר לא תתרחש העלאת ריבית נוספת. אלא אם כן הנתונים יעידו על עליה באינפלציה במהלך אוגוסט.

ההשפעה המידית של נאומו של פאואל על השווקים הייתה ירידה בשוק המניות, התחזקות הדולר וקפיצה בשמונה נקודות בסיס של אג"ח ממשלת ארה"ב לשנתיים לרמה של 5.1%.

נושא נוסף שהעסיק את השווקים במהלך השבוע החולף הוא מצבה של כלכלת סין. שעור הצמיחה בסין צנח לשלושה אחוזים בלבד שפל חסר תקדים שמעיד כי כלכלת סין זקוקה לבדק בית. הבנק המרכזי ממשיך במדיניות המרחיבה ומפחית את הריבית אך פחות ממה שהשוק מצפה. בניגוד לכלכלות אחרות בהן היציאה מקורונה הביאה לזינוק בצריכה הפרטית, בסין נראה שהצריכה נשארה בסגר. בניית יתר שלא לוותה בגידול בילודה הביאה השנה לגל פשיטות רגל של חברות נדל"ן בסין.

חלק מהירידה בסין נובע מהשינוי בטעמי הרכש של האמריקאים פוסט קורונה (יותר תיירות – פחות מסכים ורהיטים), כמו גם במהלכים שקודמו בתקופת הקורונה להחזרת חלק מהייצור התעשייתי, ובייחוד של התעשייה עתירת הידע חזרה לארה"ב. מחד זה טוב לאמריקאים ולעולם להפחית את התלות בייצור בסין, מאידך זה תורם לאינפלציה. שנים של ייצור זול בסין אפשרו למערב צריכה מוגברת ללא חשש מאינפלציה. התלות בין הגושים עשויה להמשיך לרדת והצריכה הפרטית בסין תהווה מנוע צמיחה פנימי משמעותי. אך לצד זאת אף אחד לא רוצה לראות חוסר יציבות פוליטי בסין, שעשוי להוביל את הממשלה לנקוט מהלכים גיאופוליטיים שישפיעו על כולנו.

שוב איתכם: ישראל מככבת בדוח של ה-OECD

בשבוע שעבר התפרסם דרוג של ה-OECD המשקלל את יוקר המחיה בהתאם לכוח הקנייה בכל מדינה. ישראל הגיעה למקום הראשון מעל שוויץ וארה"ב. מהדוח עולה שרמת המחירים בישראל גבוהה ב–38% לעומת הממוצע במדינות ה- OECD האחרות. אם בוחנים את יוקר המחיה אל מול יעדי התיירות אליהם נסעו מרבית הישראלים הקיץ כמו יוון, טורקיה ופורטוגל — הפער גדול יותר, ומגיע ל–60% ומעלה. הפער הזה כנראה מסביר בין השאר מדוע בין ינואר ליולי נסעו 5.75 מיליון ישראלים לחו"ל, ומנגד הגיעו לארץ 2.24 מיליון תיירים בלבד.

ביום שישי שב הדולר וחצה את ה-3.8 ₪, רמה שהיה בה בפעם האחרונה ב-2016. זה לא מאוד מפתיע בהינתן חוסר היציבות הפוליטי המתמשך, גל האלימות שמתחרה בגלי החום וכמובן הצפיות שהריבית הדולרית תישאר גבוהה ואולי אפילו תמשיך לעלות. מתחילת השנה ירד ערכו של השקל מול הדולר בלמעלה מ-7.5%.

היחלשות השקל כמובן משפיעה על יוקר המחיה ועל הבחירה של ישראליות וישראלים רבים לבלות את הקיץ בחו"ל. עליית הדולר מייקרת את מחירי הקנייה של מוצרים ושירותים מיובאים וכמובן משפיעה על האינפלציה ובשרשור על הריבית בישראל. לפי בנק ישראל, כל היחלשות של אחוז בשקל מול בדולר, מיתרגמת לעלייה של 0.2% במדד המחירים לצרכן.

הכוכבים בעונת הדוחות עד כה היו כמובן הבנקים שנהנים מפערי הריבית והציגו רווחיות יוצאת דופן. לצדם ובהמשך למגמה מתחילת השנה כיכבו מניות המושפעות מהצמיחה בתעשיית ה-AI. הבולטות היו מניות של יצרניות השבבים בישראל כמו בשאר העולם, אבל ניתן לראות השפעה גם על מעגלים נוספים בתעשיית הטכנולוגיה בעולם.

השבוע האחרון של אוגוסט יהיה עמוס בדוחות שישקפו את העצמה של הכלכלה הישראלית. חשוב יותר בתוך כך לנתח את התחזיות שילוו את הדוחות בהתחשב בהשפעת שער החליפין, הריבית העולה והתנהגות הצרכנים בארץ ובעולם על מחזור העסקים בהמשך השנה.