למרות נתוני כלכלה חזקים: השקל ירד ב-9% תוך חודש

כדרכם של שווקים פיננסיים – הדרמה שמתרחשת בישראל בימים אלו משפיעה גם על מחירי הנכסים השונים. הראשון שהושפע הוא הנכס המייצג העיקרי, חלון הראווה – המטבע הישראלי. ב-25 בינואר, בדיוק לפני חודש, נסחר השקל הישראלי ברמה של 3.38 שקל לדולר. בחודש שחלף מאז צנח השקל בכמעט 9%, וביום ו' האחרון הוא נסחר סביב 3.67 שקל לדולר. לנפילה הזו עלולה להיות בהמשך השלכה לרעה על קצב האינפלציה, מכיוון שהיא תגרום לייקור מוצרים מיובאים.

תנודה שלילית נרשמה גם בבורסת המניות של תל אביב, ובמיוחד במדד תל אביב 90 שצנח בשבוע החולף ב-6%. מדד תל אביב 90 נחשב למייצג נאמן יותר של הכלכלה הישראלית בתוך גבולות ישראל. נאמן יותר מאשר מדד תל אביב 35. תל אביב 90 אמנם לא כולל את הבנקים הגדולים, אבל נעדרות ממנו גם חברות בעלות פעילות רב לאומית כמו טבע, כי"ל, נייס, אלביט מערכות או אורמת.

בין 20 החברות הגדולות במדד תל אביב 90 מצויות חברות כמו פז נפט, ישראכארט, חילן, פורמולה מערכות, בזן, פרטנר ושופרסל. אלו חברות שרוב עסקיהן ולקוחותיהן מצויים בישראל. ההפיכה המשפטית (שיוזמיה מכנים אותה "רפורמה") עלולה להשפיע על יכולתן לעשות עסקים. אלו חברות שמושפעות מהנעשה בתוך ישראל הרבה יותר מאשר טבע למשל, שהשווקים העיקריים שלה מצויים בארה"ב ובאירופה.

ההפיכה והקרע בעם השפיעו בכל זאת גם על המדד הבכיר יותר, תל אביב 35, שאיבד בשבוע החולף 3.1% מערכו, ו-2.8% מתחילת השנה. אלו ביצועים נחותים משמעותית לעומת השווקים בארה"ב ואירופה שלמרות שנסוגו השבוע, עדיין גבוהים מרמתם בתחילת השנה בשיעורים של 5% עד 13%. כשמוסיפים לכך גם את הפיחות המטבעי – שוק המניות הישראלי נמצא בחודשיים האחרונים בפיגור של יותר מ-10% מול כל השווקים המובילים בעולם. וכל זה קורה כאשר התמ"ג הישראלי צמח ב-6.5% בשנה שעברה, וקצת אחרי שישראל דורגה על ידי העיתון אקונומיסט במקום הרביעי מבין 34 המדינות המפותחות (OECD) בביצועיה הכלכליים לשנת 2022.

השבוע של הכלכלה הישראלית התחיל עם העלאת ריבית ב-0.5% ביום ב' האחרון ל-4.25%. בהודעת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שפורסמה עם החלטת הריבית נמסר כי "הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה להיות איתנה. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה, אך בחודשים האחרונים ישנה התמתנות מסוימת בנתוני התעסוקה השונים".

"קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות", נכתב בהודעה. מכיוון שיעד המדיניות הינה אינפלציה של 1%-3%, בעוד שהאינפלציה בפועל עמדה בשנה החולפת על 5.4%, יש בכך איתות שהעלאות הריבית יימשכו.

בוועדה רמזו גם כי לפריצת מסגרת התקציב על ידי הממשלה עשויה להיות השפעה על מדיניות הריבית. "למידת ההרחבה הפיסקלית ולהתפתחות השכר תהיה השפעה על קצב ההתכנסות של האינפלציה ליעדה", נכתב בהודעה.

באופן לא שגרתי, שני בכירים בליכוד התבטאו בחריפות כנגד הצעד של הנגיד והועדה המוניטרית. שר החוץ אלי כהן תקף את ההחלטה באמרו: "זהו מהלך לא מוצדק והתעמרות בבעלי משכנתאות". יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן אמר: "בדרך הזו אולי ננצח את האינפלציה, אבל הקורבנות יהיו אזרחי ישראל".

בשוק ההון פירשו את ההתבטאויות הללו ככוונה לפגוע בחופש הפעולה של הנגיד ובעצמאות של בנק ישראל. זו אחת הסיבות העיקריות לכך שדווקא בשבוע שבו הריבית עולה ובשיעור חד יחסית – השקל דווקא נחלש. בהמשך השבוע ניסה ראש הממשלה למתן מעט את הביקורת והדגיש שלא תהיה פגיעה בעצמאות בנק ישראל.

ביום רביעי נקט נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, צעד חריג נוסף כאשר כינס לדיון את חברי הוועדה ליציבות פיננסית. מדובר בכינוס לא שגרתי, שאינו חלק מארבע הפגישות הקבועות של הוועדה מדי שנה. הדבר מעיד כנראה על חששות גוברים בבנק ישראל ובמשרד האוצר ליציבות המערכת הפיננסית בישראל. ההערכה היא שבנק ישראל חושש מהתעצמות גל משיכת הפיקדונות מהבנקים בארץ ומהמשך הנפילות בשוקי המניות, האג"ח והיחלשות השקל.

כלכלת גרמניה התכווצה ב-0.4% ברבעון האחרון

שבוע לא פשוט עבר גם על שאר בורסות העולם. המדדים המובילים בארה"ב נפלו בשבוע החולף בכ-3% בממוצע, והמדדים באירופה איבדו כ-2% בממוצע. תשואת האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים שבה ונגעה ברמה של 4% לפני שננעלה על 3.95%

ההסבר לירידות של השבוע האחרון נעוץ בעיקר בנתונים שמראים כי האינפלציה עדיין עיקשת ותחייב העלאות ריבית נוספות. ביום ו' התפרסם כי רכיב הליבה של מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית שלא כולל את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, עלה ב-4.7% בשנה שהסתיימה בינואר. מדד זה נחשב למדד המועדף על הפדרל ריזרב לאומדן האינפלציה הבסיסית בארה"ב. מדובר בהאצה ראשונה של המדד לאחר שלושה חודשים של האטה.

בניגוד לארה"ב שבה הצריכה הפרטית ושוק העבודה עדיין חזקים ותוססים למרות העלאות הריבית, נראה שהתנופה של הכלכלות באירופה נעצרת מעט. אחרי בריטניה שרשמה צמיחה אפסית ברבעון הרביעי (והתכווצות ברבעון השלישי), כעת מתברר שגם כלכלת גרמניה מאטה מהר מהצפוי. התמ"ג הגרמני ירד ב-0.4% ברבעון הרביעי, כאשר קריאה מוקדמת יותר הראתה התכווצות של 0.2% בלבד.

בשבוע שעבר צוין יום השנה לפלישה של רוסיה לאוקראינה. אחת התוצאות של הפלישה ההיא – שהשפיעה על כל העולם – היה הזינוק החד במחירי הנפט, עד לשיא של 130 דולר לחבית. האביב שמעבר לפינה והחששות ממיתון נותנים כרגע את הטון בתמחור הנפט אבל כמו תמיד אין לדעת מה ילד יום. הנפט שנסחר ערב הפלישה ברמה של 91 דולר לחבית, נסחר בסוף השבוע האחרון סביב 76 דולר לחבית.