שבוע לסוף 2022: הנפט חזר לעלות, ישראל מובילה בדירוג אקונומיסט
הנפט חזר לגבול ה-80 דולר לחבית בעקבות גל קור קיצוני בארה"ב ואיום של רוסיה בקיצוץ תפוקת הנפט שלה. חברות הייטק שחוששות מירידה ברווחיות העתידית מגבירות את גלי הפיטורים. ישראל קיבלה מהמגזין "אקונומיסט" דירוג גבוה על ביצועי הכלכלה שלה בשנה האחרונה
שבוע המסחר האחרון בוול סטריט היה תנודתי למדי. ביום רביעי רשם מדד נאסד"ק עליה חדה יחסית של כ-1.5%, רק בשביל ליפול ביום חמישי ב-2.2%. בסופו של דבר סיים המדד את השבוע עם ירידה של 1.9%, שמעמידה את הביצועים שלו מתחילת השנה על מינוס 33%. מדד S&P500 סיים את השבוע עם ירידה מזערית של 0.2%.
התנודתיות הגבוהה בשוק האמריקאי משקפת כנראה את חוסר הוודאות של המשקיעים לגבי הצפוי בפעילות הכלכלית בתקופה הקרובה ואת הבלבול מהנתונים הכלכליים שמתפרסמים מעת לעת. כך למשל, מדד ביטחון הצרכנים בארה"ב שמפרסמת אוניברסיטת מישיגן מצביע על ציפיות להאטה כלכלית בשנה הבאה לצד התמתנות באינפלציה. מצד שני, שוק התעסוקה עדיין שומר על יציבות ושוק הדיור בארה"ב מגלה עוצמה מחודשת עם עליה במכירות בתים חדשים.
באופן אירוני, פרסום של נתונים כלכליים חיוביים בארה"ב מגביר לא פעם דווקא את החשש של הסוחרים. הם חוששים שנתונים כאלו יגרמו ל'פד' להמשיך לחשוש מהתפרצות אינפלציונית ולכן להמשיך לדבוק במדיניות מוניטרית המצמצמת ואולי אפילו ולהעלות את הריבית לרמה גבוהה עוד יותר. האירוניה עובדת גם בכיוון ההפוך, כאשר השוק נוטה לעלות בימים שבהם מתפרסמים נתוני מקרו חלשים.
אפשר ליחס את הביצועים הירודים במיוחד של מדד נאסד"ק השנה – בעיקר בהשוואה למדדי דאו ג'ונס ו-S&P500 – להתפכחות כואבת של המשקיעים מהאופטימיות המופרזת ומחירי הבועה ששררו בקרב מניות הייטק רבות בסוף 2021. אפשר ליחס לכך אפקט דומינו – נפילת מחירי המניות משפיעה גם על עסקי החברות עצמן. אפשר לייחס את הירידות באלטרנטיבות ההשקעה שנוצרו עם עליית הריבית ולהתרחקות משקיעים ומשקיעות מסיכון ואפשר (אפילו מומלץ) לא להתייחס למניות הנסחרות בנאסד"ק כמקשה אחת ולהבחין בין חברות שתחום פעילותן עובר שינוי משמעותי לבין חברות שהמודל העסקי שלהן יציב ואולי אפילו מותאם לתנודות שעוברות על החברה והכלכלה בעולם.
במהלך השנה האחרונה הודיעו לא מעט חברות על קיצוץ חד בהוצאות, ועל פיטוריהם של עובדים רבים. חברות כמו אינטל, טוויטר, מיקרון ואפילו פייסבוק, פיטרו בשנה האחרונה אלפי עובדים. גם חברות הייטק ישראליות נמצאות בחודשים האחרונים במגמת התייעלות וקיצוץ הוצאות, וחלקן כבר הודיעו על פיטורי עובדים. גל הפיטורים מלמד שהחברות רואות לפניהן האטה שעלולה לכלול גם ירידה משמעותית במכירות וברווחיות ובאופן כללי הזדמנות להתייעלות. המשקיעים מעדכנים כלפי מטה את הערכותיהם ותחזיותיהם ומתרגמים זאת גם לתמחור נמוך יותר של המניות.
שבוע המסחר הקרוב יהיה קצר יותר ברוב העולם, וביום שני לא יתקיים מסחר בארה"ב עקב חופשת חג המולד. השבוע שבין חג המולד לראש השנה האזרחי מתאפיין בשנים רבות בעליות בשוקי המניות שאפילו קיבלו את השם ההולם "סנטה קלאוס ראלי". אבל אחרי שנה של אכזבות, הסיכוי להתפתחות ראלי שכזה אינו נראה כרגע גבוה במיוחד.
מחיר הנפט שנפל לפני כשבועיים קרוב ל-70 דולר לחבית שינה באחרונה כיוון. ביום שישי נגע מחיר החבית שוב ב-80 דולר. מומחי השוק בארה"ב הסבירו את העלייה בשני אירועים עיקריים. הראשון הוא סופת חורף קשה שמכה במדינות המערב התיכון בארה"ב ומשפיעה גם על רוב המדינות בחוף המזרחי. הקור העז גרם לביקוש יתר לחשמל לצורך חימום, דבר שמגביר בדרך כלל את הביקוש למוצרי אנרגיה. הסיבה השניה שהוזכרה הינה איום מצד רוסיה לצמצם את תפוקת הנפט שלה בהיקף של עד 700 אלף חביות ביום. הרוסים כועסים על החלטת האיחוד האירופי ומדינות הג'י-7 לקבוע תקרת מחיר לנפט גולמי רוסי. יצוא הנפט הרוסי מנמלים בים הבלטי צפוי לצנוח בדצמבר במידה ניכרת לעומת נובמבר.
ישראל מתמרקת לקראת ממשלה חדשה ושני שרי אוצר
בשוק הישראלי שעוקב בדרך כלל אחרי השוק האמריקאי נרשמו בשבוע החולף ירידות בשיעור בינוני. מדד תל אביב 125 ירד בשבוע האחרון ב-1.7%, מה שמביא אותו לירידה של 12% מתחילת השנה. זוהי ירידה בשיעור דומה לזו שרשמו מדדי מניות מובילים באירופה בשנה האחרונה.
בשבוע הקרוב אמורה ישראל להתברך בראש ממשלה חדש-ישן, ובשורה של שרים חדשים שיושבעו בכנסת. למשרד האוצר אמור להיכנס השר בצלאל סמוטריץ' לכהונה של כשנתיים, כאשר לאחר מכן אמור להחליף אותו בתפקיד אריה דרעי.
משקיעים, כלכלנים ומומחי שוק ההון עדיין תוהים בינם לבין עצמם כיצד הסידור הזה יעבוד. מצד אחד, ישראל זקוקה לממשלה מכהנת יציבה שתחזיק מעמד יותר זמן משתי הממשלות הקודמות. ממשלה יציבה יכולה לקבוע סדרי עדיפויות לטווח ארוך ולתת לפקידי האוצר לבצע את המדיניות הממשלתית.
מצד שני, רוטציה בתפקיד השר הכלכלי החשוב ביותר יכולה לחבל בשאיפה הזו. במיוחד כששני שרי האוצר המיועדים מחזיקים באידיאולוגיה כלכלית שונה בתכלית. סמוטריץ נחשב לתומך נלהב בכלכלת שוק והקטנת חלקה של הממשלה במשק, ואילו דרעי ממוקם יותר על הצד השמאלי של המפה הכלכלית, עם רצון להגדיל את תקציבי הסיוע לשכבות החלשות. תחלופה של שני השרים במשרד האוצר עלולה להקשות על קביעת מדיניות כלכלית אחידה ומגובשת.
אבל יש גם בשורות כלכליות טובות. ישראל קיבלה באחרונה דירוג גבוה על ביצועי הכלכלה שלה בשנה האחרונה מצד העיתון הכללי הבריטי "אקונומיסט".
האקונומיסט שקלל מידע מחמישה אינדיקטורים כלכליים ופיננסיים: צמיחה בתמ"ג; אינפלציה שנתית; רוחב האינפלציה (שיעור המוצרים במדד שהתייקרו ביותר מ-2%); ביצועי שוק המניות והשינוי בחוב הממשלתי. החישוב נעשה לגבי 34 מדינות.
על פי דירוג זה, מתברר, ישראל מתייצבת במקום הרביעי המכובד, הרבה מעל כלכלות מפותחות כמו בריטניה (13), ארה"ב (20) וגרמניה (30). ואכן, ישראל נהנתה בשנה האחרונה מנתונים כלכליים עדיפים ברוב האינדיקטורים שנבחרו. האינפלציה כאן היתה נמוכה משמעותית לעומת ארה"ב ואירופה והצמיחה בתוצר היתה חזקה יותר.
שוק המניות התל אביבי אמנם התאפיין בירידות, אבל בדרך כלל בשיעורים נמוכים יותר מאשר בארה"ב וברוב מדינות אירופה. גם החוב הממשלתי של ישראל נמצא במקום טוב יחסית, סביב 70% מהתוצר, בעוד בארה"ב הוא מתקרב ל-100%, ובחלק ממדינות אירופה המפותחות הוא גבוה מכך. ובעוד שיעורי הצמיחה של התוצר בגרמניה, בריטניה וארה"ב נמצאים בדעיכה, ישראל המשיכה ליהנות בשנה האחרונה משיעורי צמיחה מרשימים שהתקרבו ל-5% במחצית הראשונה של השנה. אפשר רק לקוות שהנתונים הללו והשיפור הכלכלי ימשיך ללוות את ישראל גם לתוך 2023.
| המדד / תאריך | 01.01.22
תחילת השנה |
17.12.22
לפני שבוע |
24.12.22
היום |
שינוי שבועי | שינוי מתחילת השנה |
| נקודות | נקודות | נקודות | אחוזים | אחוזים | |
| תל אביב 125 | 2,056 | 1,841 | 1,810 | -1.7% | -12.0% |
| תל אביב 90 | 2,329 | 1,947 | 1,924 | -1.2% | -17.4% |
| תל אביב 35 | 1,978 | 1,820 | 1,786 | -1.9% | -9.7% |
| תל בונד 20 | 399.1 | 359.9 | 361.7 | 0.5% | -9.4% |
| נאסד"ק | 15,644 | 10,705 | 10,497 | -1.9% | -32.9% |
| S&P500 | 4,766 | 3,852 | 3,844 | -0.2% | -19.3% |
| פוטסי 100 (אנגליה) | 7,384 | 7,332 | 7,473 | 1.9% | 1.2% |
| דאקס (גרמניה) | 15,884 | 13,893 | 13,940 | 0.3% | -12.2% |
| יורוסטוקס 50 (אירופה) | 4,298 | 3,804 | 3,817 | 0.3% | -11.2% |
| ניקיי 225 (יפן) | 28,791 | 27,527 | 26,235 | -4.7% | -8.9% |
| בווספה (ברזיל) | 104,822 | 102,855 | 109,697 | 6.7% | 4.7% |
| ביסט-100 (טורקיה) | 1,857 | 5,214 | 5,454 | 4.6% | 193.7% |
| שנגחאי (סין) | 3,640 | 3,167 | 3,045 | -3.9% | -16.3% |
| האנג סנג (הונג קונג) | 23,397 | 19,450 | 19,593 | 0.7% | -16.3% |
| נכס | דולר | דולר | דולר | ||
| נפט | 75.4 | 74.5 | 79.3 | 6.4% | 5.2% |
| זהב | 1,830 | 1,803 | 1,806 | 0.2% | -1.3% |
| ביטקוין | 46,500 | 16,700 | 16,800 | 0.6% | -63.9% |
| תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | |||
| אג"ח ארה"ב 10 שנים | 1.51% | 3.48% | 3.75% |
המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או חוות דעת בקשר עם המוצרים ו/או השירותים המוצעים על ידי קבוצת IBI בית השקעות בע"מ ו/או מוצרים ושירותים אחרים המוזכרים בו. האמור לעיל אינו מהווה עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי, אינו מהווה תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי. אין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה ואין לקבל החלטות השקעה כלשהן בהסתמך עליו בלבד. קבוצת IBI בית השקעות בע"מ לא תהיה אחראית כלפי כל אדם או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. אין באינפורמציה הניתנת לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. IBI אמבן – ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ.
