S&P500 רחוק רק 0.8% משיאו, הדאו כובש פסגות חדשות

בשוקי המניות של אירופה נרשם אמנם בשבוע האחרון מימוש רווחים קל, אבל שוק המניות של ארה"ב המשיך במסעו הנחוש צפונה. מדד נאסד"ק רשם עליה שבועית של 1.2% ועצר פסע לפני רף 15,000 הנקודות. מדד דאו ג'ונס שקבע שיאים חדשים בתחילת השבוע ונסוג מעט בהמשך, סיים את השבוע עם עליה כוללת של 0.2%.

מדד S&P 500 עלה בסיכום שבועי ב-0.8%. עליה נוספת בשיעור דומה תביא אותו לשיא –  4,796 נקודות – שנקבע בינואר 2022. בכך סיכם המדד האמריקאי הבכיר שבוע חיובי שמיני ברציפות. כעת יוצאים המשקיעים לסוף שבוע ארוך של חג המולד כאשר ביום שני לא יתקיים מסחר בוול סטריט, באירופה וברבות ממדינות אסיה.

בשבוע החולף התברר שהתוצר המקומי הגולמי (GDP) של ארה"ב גדל ברבעון השלישי בקצב של 4.9% (בחישוב שנתי). זהו קצב מהיר שמראה כי הפעילות בארה"ב לא ממש נעצרה, על אף שהריבית המקומית ניצבת כבר כמה חודשים ברמה של 5.5%.

מדד המחירים לצרכן בארה"ב המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE) נסוג בנובמבר ב-0.1% לעומת החודש הקודם. זו ירידה חודשית ראשונה של המדד מאז אפריל 2020. מדד הליבה של PCE, שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, ואשר נחשב למדד האינפלציה המועדף על הבנק הפדרלי, טיפס ב-3.2% בשנה שהסתיימה בנובמבר. אלו רמות אינפלציה שמתקרבות ליעד של הבנק הפדרלי שעומד על 2% בשנה. התבססות האינפלציה ברמה כזו וירידה נוספת שלה עשויים לקרב את היום שבו הריבית תתחיל לרדת.

באירופה נרשמו כאמור ירידות קלות במדדי המניות  המובילים. המדדים של פאריס ומילאנו ירדו בשבוע החולף ב-0.4%, ומדד יורוסטוקס 50 איבד 0.6% מערכו. מדד פוטסי 100 הבריטי – שהציג השנה ביצועים נחותים יחסית לשאר שוקי אירופה המובילים – דווקא קפץ בשבוע שעבר ב-1.6%.

כלכלת בריטניה – שסבלה מאינפלציה גבוהה יחסית במהלך 2022 – נמצאת כיום על סף מיתון. בתמ"ג שלה נרשמה ירידה קלה בשיעור 0.1% ברבעון השלישי של השנה. בהערכה שניתנה מוקדם יותר השנה נאמר שהתמ"ג הבריטי נותר ללא שינוי ברבעון השלישי. בנוסף, תוקנו כלפי מטה גם נתוני הרבעון השני של 2023, מהערכות לצמיחה של 0.2% ברבעון לעמידה במקום.

כלכלת בריטניה מתבססת במידה רבה על ענפים כמו שירותים פיננסיים, נדל"ן, כרייה ואנרגיה. בעוד ענפי הפיננסים נמצאים בפריחה בגלל העלאות הריבית, ענף הנדל"ן שמבוסס על מינוף רב מתחיל לגלות עצבנות. גם עבור חברות בענפי הכרייה והאנרגיה השנה האחרונה הייתה פחות טובה לעומת 2022. זאת בעקבות נפילת מחיר הנפט מרמות של 90-120 דולר לחבית ב-2022 לרמות של 70-90 דולר בשנה הנוכחית.

ואם כבר הזכרנו נפט, בשבוע האחרון טיפס הנוזל השחור ב-2.4% ועצר על 73.5 דולר לחבית. מומחים לשוק הסחורות קשרו את העלייה הזו עם משבר התעבורה שמתהווה לאיטו בנתיב הימי בין הודו לאירופה, דבר שעלול לייצר מחסור בנפט וסחורות, לפחות בטווח הקצר.

המשבר החל עם איומים של המורדים החות'ים בתימן לפיו ימנעו מספינות שקשורות בדרך זו או אחרת לישראל לעבור במצר באב אל מנדב – הכניסה הדרומית לים האדום. החות'ים תקפו עד כה כמה ספינות, שרק לחלקן היה קשר ישיר לישראל או לבעלים ישראלי.

משרד ההגנה האמריקאי הכריז ביום ב' האחרון על הקמת כוח רב לאומי שיפעל בים האדום כדי להתמודד עם מתקפות החותים על כלי השיט שנעים באזור. לפי הפנטגון, המדינות שייקחו חלק בקואליציה שתוביל ארצות הברית הן בריטניה, קנדה, צרפת, איטליה, הולנד, נורווגיה, איי סיישל, ספרד ובחריין – שהיא המדינה הערבית היחידה שהוזכרה בהודעה. החות'ים מצידם הודיעו כי יתקיפו כעת גם ספינות שקשורות למדינות בכוח הרב לאומי, ובמיוחד ספינות אמריקאיות או בבעלות אמריקאית.

ישראל: מהיכן יגיע המימון להגדלה הדרמטית של תקציב הביטחון?

שוק המניות הישראלי רשם גם הוא טיפוס נאה בשבוע החולף. תל אביב 125 קפץ ב-1.8% ותל אביב 90 נסק ב-3%. שלושת המדדים המובילים של הבורסה הישראלית – ת"א 125, תל אביב 90 ותל אביב 35 – נמצאים כולם בטריטוריה חיובית מתחילת השנה כאשר העליות נעות בין 3% ל-5%.

מכיוון שנותר רק שבוע מסחר אחד לפני סוף השנה האזרחית סביר להניח שהמדדים הישראליים יצליחו לסיים את שנת 2023 הקשה והמדממת בצד הירוק. גם מדד תל בונד 20 רשם עליה נאה בשבועות האחרונים, וגם הוא גבוה כעת בכ-5% מרמתו בתחילת השנה. הנתונים המפתיעים הללו ישתקפו בקרוב גם בחסכונות ארוכי הטווח של הציבור בישראל – קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל, וקרנות השתלמות.

ביום שני האחרון התקיים טקס מינוי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לכהונה נוספת. במהלך הטקס אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי תידרש תוספת תקציב משמעותית – של כ-20 מיליארד שקל בשנה – על מנת לשקם את הנזקים החמורים של המלחמה, וכדי לתת מענה לאיומים הבטחוניים הרבים בכל הזירות – עזה, לבנון, הגדה המערבית ואפילו החות'ים בתימן. וכמובן — גם מול האיום האיראני.

נתניהו הצהיר כי צה"ל ישלוט ביטחונית בעזה, בדומה למתכונת הנהוגה בגדה, והמשמעות היא נוכחות מסיבית של כוחות בעזה וסביבה. זה אומר הרבה יותר חיילים בשירות סדיר ובמילואים, הקמת מוצבי הגנה חדשים והקצאת כוחות גדולים לתקיפה ולהגנה בעזה. בגבול הצפון המצב כמובן מורכב ויקר לא פחות. כדי לממן הגדלה כה משמעותית יידרש שינוי בסדרי העדיפויות של הממשלה.

שר האוצר כבר רמז בשבועות האחרונים כי בכוונתו לממן חלק מההוצאות באמצעות מיסים חדשים. הוא אף הדגיש את האפשרות שעולה מידי כמה זמן – למסות את אפיק קרנות השתלמות. מהלך שכזה ייתקל כמובן בהתנגדות חריפה מצד ההסתדרות. הסיכוי שמיסוי קרנות השתלמות יתרחש במקרה כזה הוא נמוך מאוד.

מאין יגיעו 100 מיליארד השקלים שאותם תידרש הממשלה להוסיף בחמש השנים הקרובות לתקציב הביטחון?

הנגיד ירון, המשמש גם כיועץ הכלכלי של הממשלה, שירטט עבורה את הכיוון הרצוי: "על הממשלה יהיה למצוא את האיזון הנכון בין מימון הוצאות המלחמה והגידול הצפוי בתקציב הביטחון לבין הצורך להמשיך ולהשקיע בהוצאות האזרחיות האחרות, הנמוכות ממילא, ובפרט במנועי צמיחה כתשתיות וחינוך. חשוב לשמור על אחריות זו, ולהימנע מהוצאות שאינן קשורות למאמץ המלחמתי או שאינן מקדמות צמיחה".

במילים אחרות – הנגיד אומר שצעידה של ישראל לעבר שנים ביטחוניות יותר אולי תספק לאזרחי ישראל יותר ביטחון. אך היא גם עלולה לפגוע בשירותים אחרים שמספקת המדינה. בעיני הנגיד, זה לא אינו כורח המציאות. אפשר לדעתו לבצע שינויים אחרים שלא יפגעו בשירותים החברתיים ויאפשרו לממן את צורכי הביטחון.

מקורות

https://www.calcalist.co.il/world_news/article/bkoycolpa

https://www.themarker.com/news/politics/2023-12-18/ty-article/.highlight/0000018c-7d44-d301-a3ac-ffc5483a0000