ה'פד' מאט את הפחתות הריבית, והשווקים רועדים

פרסום החלטת הריבית בארה"ב ביום ד' האחרון חולל מיני דרמה בשוק המניות האמריקאי. ההערכות שפרסמו בכירי ה'פד' שמהן נרמז כי הריבית תופחת בשנת 2025 רק בחצי אחוז, התקבלו בשוק באכזבה רבתי. התוצאה: מדד נאסד"ק שנסחר ביציבות בשעות שלפני החלטת הריבית, נפל בשעתיים האחרונות של יום ד' בכמעט 4%.

ביום שישי המדד התאושש בזכות נתונים מעודדים על מצב האינפלציה. בסיכומו של השבוע איבד מדד מניות הטכנולוגיה המוביל 1.8% מערכו. S&P500 רשם ירידה שבועית של 2%, והדאו ג'ונס השיל 2.3% מערכו. לחשש מפני מדיניות מוניטרית מרסנת התווסף חשש נוסף מפני השבתה של הממשל עקב מחלוקות בקונגרס האמריקאי בין שתי המפלגות הגדולות באשר לאישור תוכנית זמנית למימון פעילות הממשל.

הפחתת הריבית של יום ד' היא השלישית מאז ספטמבר האחרון. בכך ירדה הריבית בארה"ב מ-5.5% ל-4.5%. המשקיעים במניות נתפסו לאמירתו של יו"ר ה'פד', ג'רום פאואל, שאמר כי תחזית האינפלציה של הבנק המרכזי לסוף השנה "קצת קרסה". החשש הוא שייקח זמן רב יותר לאינפלציה לרדת ליעד של 2% בשנה.

התוכניות המדיניות של נשיא ארה"ב הנבחר, דונלד טראמפ, מדאיגות לא מעט אנשים. כלכלנים רבים טוענים שתוכניותיו לקיצוץ מסים, גירוש המוני של מהגרים ומכסים חדשים עלולות לתדלק את האינפלציה מחדש. פאואל אף אמר שצעדי המדיניות הללו נלקחים בחשבון בתחזיות של בכירי ה'פד'.

מקבלי ההחלטות בבנק הפדרלי מעריכים כעת שהריבית תרד רק ב-0.5% בשנה הבאה. בתחזיות של ספטמבר הם ציפו להפחתה של 1%.

המשקיעים הגיבו במהירות לציפיות החדשות למסלול הריבית. שוקי האג"ח והמניות בארה"ב צנחו, ואילו הדולר שהריבית עליו אמורה להיוותר גבוהה מהצפוי זינק מול מטבעות מובילים אחרים כמו היורו והליש"ט. "מדד הפחד" (Vix) שנסחר ברמה של כ-15 נקודות זינק תוך שעתיים לרמה של 24 נקודות. בהמשך הוא התמתן מעט וסיים את השבוע ברמה של 18.4 נקודות. מדד הפחד משקף את תנועתן של האופציות על מדד S&P500, וערכן של אלו קופץ כאשר S&P500  נופל בפתאומיות.

ב'פד' צופים כעת שהאינפלציה תרד ל-2.5% בסוף 25' לעומת 2.1% בתחזית הקודמת מספטמבר. ההערכה היא שהאינפלציה תתכנס ל-2%, רק ב-2027.

"הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות עבור האנשים — שבשבילם אנחנו עובדים — הוא להוריד את האינפלציה בחזרה ליעד שלה", אמר פאואל. "אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות זהירים. לפי התחזיות שלנו הריבית בסוף 2025 תהיה סביב 4%. אנחנו במקום טוב, האינפלציה נפלה והכלכלה צומחת, שיעור האבטלה ירד ויש פחות חוסר ודאות. אבל האינפלציה גבוהה השנה וצפויה להיות גבוהה גם בשנה הבאה. יש סביבה חוסר ודאות", הסביר.

הצמיחה בארה"ב ברבעון השלישי – 3.1%

לשיפור במסחר בסוף השבוע סייע גם הפרסום לפיו הכלכלה האמריקאית צמחה ברבעון השלישי (יולי-ספטמבר) בקצב שנתי נאה של 3.1%. ברבעון השני עמד הקצב על 3% ובראשון על 1.6%.

ביום ו' האחרון התפרסם כי מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE) טיפס בשנה שהסתיימה בנובמבר ב-2.4%. מדד הליבה של PCE, שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, ואשר נחשב לברומטר אינפלציה בעל משקל בעיני הבנק הפדרלי, טיפס ב-2.8% בשנה שהסתיימה בנובמבר. המשמעות היא שהאינפלציה אולי טרם מוגרה אבל נראה שהיא נמצאת תחת שליטה. אם לא זה היה המצב, הבנק הפדרלי לא היה ממהר להפחית את הריבית ב-1% תוך 3 חודשים.

מקור אחר לדאגה סיפק בשבוע שעבר בית הנבחרים בארה"ב שנמצא כרגע בשליטת המפלגה הרפובליקנית. זו התנגדה לתוכנית מימון זמני של הממשל שניסו הדמוקרטים להעביר, ערב חילופי הגברי בבית הלבן.

ההצבעה נגד תוכנית המימון הזמני, שבמקור זכתה לתמיכה משני צדי המתרס הפוליטי, באה בעקבות ביקורת עליה מצד טראמפ ומצד מקורבו אילון מאסק, מי שאמור "לייעל" את מערכות הממשל ולבצע קיצוצים נרחבים. בסוף נמצאה פשרה וביום שבת אישרו הסנאט ובית הנבחרים בארה"ב את התקציב הזמני. תוקפה של התכנית יפוג באמצע מרץ.

טראמפ לאיחוד האירופי: קנו מארה"ב נפט וגז

מדדי המניות של אירופה הצטרפו למגמה השלילית ביומיים הנועלים של השבוע. המדדים המובילים של לונדון ופרנקפורט רשמו ירידה שבועית של 2.6% כל אחד, ומדד בורסת מילנו איבד 3.2%.

גם שוקי המניות של אירופה מושפעים באחרונה מהמדיניות שמנהיג טראמפ, ומהצהרותיו לגביה. בשבוע שעבר איים טראמפ להטיל מכסים חדשים על האיחוד האירופי אם המדינות החברות בארגון לא יקנו יותר נפט וגז מארה"ב. "אמרתי לאיחוד האירופי שהם חייבים לצמצם את הגירעון האדיר שלהם מול ארה"ב על ידי רכישה גדולה של הנפט והגז שלנו. אחרת, זה מכסים עד הסוף!!!", כתב טראמפ בפוסט שפרסם ברשת החברתית שבבעלותו. ארה"ב היא המפיקה הגדולה בעולם של נפט גולמי ויצואנית מובילה של גז טבעי נוזלי (LNG).

באיחוד האירופי ובמדינות החברות בו נערכים כיום למלחמת סחר מול ארה"ב. במהלך 2017, בקדנציה הקודמת שלו כנשיא, הטיל טראמפ מכסים על פלדה ואלומיניום שמייבאת ארה"ב מאירופה. הוא טען אז כי מדובר בצעדים הדרושים לביטחון הלאומי של ארה"ב. לטראמפ יש מספר טענות נגד האיחוד האירופי ובעבר ביקר את אירופה על גירעון הסחר שלה עם ארה"ב ועל כך שאינה מוציאה מספיק כסף על הגנה. טראמפ גם איים להטיל מכסים על מדינות נוספות תוך שהוא מתמקד באלו שיש להן עודף גדול של יצוא לארה"ב לעומת יבוא ממנה.

שוק המניות של תל אביב נסחר ביציבות יחסית לעומת שאר העולם. מדד תל אביב 125 הוסיף טיפוס שבועי של 0.8%, ותל אביב 35 טיפס ב-1.2%.

מליאת הכנסת אישרה ביום ב' בקריאה ראשונה את הצעת חוק התקציב לשנת 2025. בעד החוק הצביעו 59 ח"כים מול 57 שהתנגדו. במקביל אושרו גם חוק הגדלת הגירעון וחוק ההסדרים. חברי מפלגת עוצמה יהודית שבהנהגת איתמר בן גביר הצביעו נגד התקציב.

תקציב המדינה לשנת 2025 הוא 619 מיליארד שקל – הגבוה בתולדות המדינה. תקציב הביטחון הוא הגדול מבין תקציבי המשרדים ומגיע ל-117 מיליארד שקל. לתקציב נלווים  חוקי מיסוי שהוגשו בנפרד ויאושרו בקריאה השנייה והשלישית. ביניהם בולטים הקפאת מדרגות ונקודות הזיכוי ממס הכנסה, הקפאת קצבאות הילדים, העלאת מסי נדל"ן, מיסים על רכבים חשמליים והעלאת תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. הגירעון הצפוי בתקציב יסתכם בשיעור של 4.4% מהתוצר לעומת 7.7% ב-24'.

טראמפ בדרך לבית הלבן, והדולר מתחזק

ברבעון האחרון של 2022 צנח היורו מול הדולר, ולראשונה זה 20 שנה הוא נסחר ברמה של פחות מ-1 יורו לדולר. למשך כמה שבועות נסחר אז היורו ברמות של 0.97-1.00 דולר ליורו.

אלו היו הימים שבהם האינפלציה זינקה לשיאים חדשים. היא הגיעה לרמות של כ-9% בארה"ב ובאירופה, ומעל 10% בבריטניה. באותם ימים נראה היה שהבנק המרכזי האמריקאי הוא הנחוש ביותר במלחמתו באינפלציה. הריבית בארה"ב הועלתה במהירות עד לשיא של 5.5%, כאשר בדרך נרשמו בה כמה קפיצות של 0.5%, ואף קפיצה אחת של 0.75% (יוני 22'). הזינוק המהיר בריבית בארה"ב חיזק מאוד את הדולר, והביא אותו לרמות שיא מול היורו ומטבעות אחרים.

במהלך 2023 העניינים השתנו מעט. הריבית באירופה הועלתה עד ל-4.5%, פער הריביות מול הדולר הצטמצם, והיורו שב והתחזק עד לרמה של כ-1.12 דולר ליורו.

בחירתו של דונלד טראמפ, כך מסתמן, נתנה לדולר דחיפה מחודשת. ב-3 החודשים האחרונים התחזק הדולר מול היורו בכ-7%. ביום ה' האחרון, כאשר התברר שהריבית בארה"ב תרד לאט הרבה יותר במהלך השנה הבאה, שב הדולר והתחזק מול היורו עד לרמה של 1.035 דולר ליורו. פער הריביות בין ארה"ב לאירופה (4.5% לעומת 3.0%) הופך את הדולר לאטרקטיבי יותר.

חלק מצעדי המדיניות המתוכננים של טראמפ תורמים גם הם להתחזקות הדולר. מלחמת הסחר למשל שתכלול מכסים גבוהים על יבוא עלולה להקשות על המלחמה באינפלציה בארה"ב ולעצור או להאט את הורדות הריבית. גם התוכניות להקטנת הוצאות הממשל נתפסות כמהלך שעשוי לסייע בהקטנת החוב הפדרלי העצום של ארה"ב.

גורם נוסף שמחזק את הדולר הינה העובדה שכלכלת ארה"ב נראית חסונה הרבה יותר מהכלכלה האירופית. בעוד בארה"ב נרשם ברבעון השלישי קצב צמיחה של 3.1% (במונחים שנתיים), בגוש היורו עמדה הצמיחה על 0.4% בלבד. פערי צמיחה שכאלו בין ארה"ב לאירופה הם משמעותיים מאוד. הצמיחה האיטית באירופה מקשה על המדינות לצמצם את גרעונותיהן, ורבות מהן נקלעו באחרונה לטלטלה פוליטית. שלוש המדינות הגדולות באירופה – בריטניה, צרפת, וגרמניה – נאלצו להקדים בחירות בשנה האחרונה, בעיקר עקב מחלוקות על התקציב. מכל הסיבות הללו הפך הדולר לנכס ההשקעה המועדף בין סוחרי המטבעות וקו השוויון בינו ובין היורו שוב נראה קרוב.