בפעם השישית ברציפות: המדדים בארה"ב מטפסים
עונת הדו"חות סיפקה למדדים בארה"ב דלק לשיאים נוספים ומדדי המניות בארה"ב השלימו שבוע שישי רצוף של עליות. עליות גם באירופה לאחר הפחתת ריבית נוספת ברבע אחוז בגוש היורו. נתוני הצמיחה של ישראל לרבעון השני תוקנו כלפי מטה ל-0.3% בלבד
מדדי שוק המניות בארה"ב המשיכו לטפס גם בשבוע שעבר – זה שבוע השישי ברציפות. מדדי נאסד"ק ו-S&P500 עלו בסיכום שבועי ב-0.8%, כאשר האחרון ננעל ביום ו' שוב על שיא חדש – בפעם ה-47 השנה. גם הדאו שעלה ב-1% ננעל על שיא חדש.
בהיעדר חדשות כלכליות מסעירות אחרות, תשומת הלב הופנתה בשבוע האחרון לעונת הדוחות הכספיים שנכנסה לקצב מואץ. דו"חות טובים מצד חברות פיננסים כמו מורגן סטנלי ואמריקן אקספרס, לצד תוצאות ותחזיות מעודדות מצד חלק מחברות הטכנולוגיה סייעו לתחושת העליצות הכללית בשוק.
אמריקה מתמרקת לקראת יום הבחירות שיחול בעוד שבועיים וחצי, יום ג' 5 בנובמבר. הסקרים עדיין מורים על שוויון כמעט מוחלט בין המועמדת הדמוקרטית, קמלה האריס, והמועמד הרפובליקני, דונלד טראמפ. קשה מאוד לדעת את מי מהמועמדים מעדיף שוק המניות. מצד אחד טראמפ מבטיח להפחית מסים, כפי שעשה בכהונתו הראשונה, מהלך שנטה אז לדחוף את השוק למטה.
עם זאת, ישנם לא מעט כלכלנים המזהירים שרמות החוב הנוכחיות של הממשל גבוהות מדי, וכי ממשל חדש, בלי קשר לזהות המנצח, יצטרך דווקא לבצע קיצוצי תקציב ואולי גם להעלות מסים כדי לכסות את הגרעון הגדול שנוצר בתקציב האמריקאי.
בשנת 2023 נרשם בארה"ב גרעון גבוה מאוד של 6.2% מהתמ"ג. שנה קודם לכן הגיע הגרעון ל-5.4%. אלו רמות גרעון גבוהות שמגיעות אחרי שנתיים (2020, ו-2021) שבהן הגרעון האמריקאי זינק ל-12%-14% מהתוצר עקב מגפת הקורונה. הגירעונות הגבוהים, יחד עם הקיטוב המפלגתי שעיכב את העלאת תקרת החוב על ידי הקונגרס, עמדו בבסיס הפחתת אופק הדירוג של ארה"ב מ"יציב" ל"שלילי" מצד סוכנות מודי'ס בנובמבר לפני שנה.
האינפלציה באירופה מתכנסת אל היעד
בורסות אירופה נטו בעיקר לעלות בשבוע האחרון. בלטו לטובה מדד בורסת מילאנו שטיפס השבוע ב-2.6% ומדד דאקס של בורסת פרנקפורט שהוסיף לערכו 1.5%. המדדים נהנו מחדשות טובות לגבי האינפלציה ומהורדת ריבית נוספת – שלישית במספר השנה, בגוש היורו.
ביום ה' התפרסם כי האינפלציה השנתית בגוש היורו ירדה בספטמבר ל-1.7% לעומת 2.2% באוגוסט. בספטמבר 2023 עמד קצב האינפלציה בגוש היורו על 4.3%, ובאיחוד האירופי על 4.9%.
הבנק המרכזי של אירופה (ECB), הקובע את המדיניות המוניטרית עבור 20 מדינות החברות בגוש היורו, הודיע ביום ה' על הורדת ריבית של רבע אחוז ל-3.25%. "החלטנו להוריד את הריבית כי המידע שהתקבל מראה שאנו בדרך לעמידה ביעד האינפלציה", נכתב בהודעת הבנק. היעד הינו אינפלציה של 2% בשנה.
בהודעה לעיתונות של הבנק נכתב עוד: "האינפלציה צפויה לעלות בחודשים הקרובים, בטרם תרד לרמת היעד במהלך השנה הבאה. האינפלציה המקומית נותרת גבוהה, והמשכורות עולות בקצב גובר. מדיניות הריביות תישאר קפדנית ככל שיידרש".
האינפלציה בבריטניה – שאיננה חלק מהאיחוד האירופי – ירדה בספטמבר מתחת ליעד של 2% שהציב לעצמו הבנק המרכזי של בריטניה. זה קורה לראשונה מזה שלוש שנים וחצי. מדד המחירים לצרכן נפל ב-0.5% מקצב שנתי של 2.2% באוגוסט ל-1.7% בספטמבר. נתונים אלו מגבירים את הסיכויים להורדת הריבית אחת או שתיים בבריטניה עד סוף 2024. כיום עומדת הריבית בממלכה המאוחדת על 5%.
קצב צמיחת התמ"ג של סין ירד ל-4.5%.
בבורסות אסיה נרשמה מגמת ירידות בשבוע שעבר. מדד ניקיי היפני איבד 1.6% מערכו, מדד האנג סנג של הונג קונג ירד ב-2.1%, וגם מדד ניפטי ההודי איבד 0.4%.
במהלך השבוע פורסם כי התמ"ג של סין צמח ברבעון השלישי ב-4.6% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. יעד הצמיחה של סין הוא גבוה יותר ועומד על 5% בשנה.
מחיר הנפט שעלה בחדות לאחר התקיפה האיראנית של ישראל בתחילת החודש צלל בשבוע שעבר ב-8%. בכך שב מחיר הנפט לשכון מתחת לרמה של 70 דולר לחבית.
בשוק הסחורות הסבירו בין השאר כי מותו של מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, עשוי לסלול את הדרך להסכם שיביא להפסקת הסכסוך הנוכחי בין במזרח התיכון. הירידה של הנפט התרחשה על אף שישראל טרם הגיבה על התקיפה האיראנית כפי שהצהירה. חלק מהירידה של השבוע שעבר מוסברת בפרסומים שונים בארה"ב לפיהם ישראל הבטיחה להימנע מלתקוף את פרויקט הגרעין של איראן או מתקני נפט ואנרגיה אסטרטגיים.
ישראל: מדד ספטמבר ירד ב-0.2% לעומת אוגוסט
בבורסת תל אביב נערך שבוע מסחר מקוצר בן 3 ימים בלבד עקב חג הסוכות. במהלכם הספיק מדד תל אביב 125 לרשום עליה נאה של 2.2%. הפרסום על מות סינוואר הגיע במהלך החג ביום ה'. למחרת הגיב השקל הישראלי בעליה של כ-1% מול הדולר ועצר בשער של 3.72 שקל לדולר.
מדד המחירים לצרכן לספטמבר שפורסם בשבוע שעבר ירד ב-0.2% לעומת אוגוסט. בכך התמתן קצב האינפלציה השנתי ל-3.5%. מנגד, קצב עליית מחירי הדירות מגיע כעת כבר ל-6.3%, לאחר עלייה חודשית של 0.3%.
ביום ג' עדכנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני הצמיחה של הכלכלה הישראלית לרבעון השני כלפי מטה לעומת אומדנים קודמים. על פי הנתונים העדכניים כלכלת ישראל צמחה ברבעון השני של שנת 2024 בקצב שנתי של 0.3% בלבד. בפרסום הקודם של הלמ"ס הצמיחה עמדה על 0.7%. מדובר למעשה בהתכווצות התוצר לנפש במדינה מאחר וקצב גידול האוכלוסיה עמד בשנה האחרונה על 1.2%. הירידה בקצב הצמיחה מקטינה את היקף המסים שהמדינה גובה בהשוואה לתחזיותיה, דבר שישפיע גם על גידול בגירעון הממשלתי.
אתרי ההימורים מצביעים על יתרון לטראמפ – והזהב מזנק לשיא
זהב הוא נכס שנחשב למעין "עיר מקלט" עבור משקיעים בעתות משבר ואי וודאות. זו אחת הסיבות שניתנו באחרונה לכך שהזהב שובר שיאים חדשים. בשבוע שעבר הוא פרץ לראשונה את גבול ה-2,700 דולר לאונקיה וננעל ברמה של 2,736 דולר.
אבל איפה המשבר בדיוק? קיימת אמנם מלחמה עקובה מדם בין רוסיה ואוקראינה, אבל נראה שהשווקים כבר התרגלו אליה. וישנה המלחמה במזרח התיכון. אבל לפי נפילת מחיר הנפט בשבוע האחרון נראה שתחושת המשבר בשוק האנרגיה חלפה לעת עתה. לפי מצבן של בורסות העולם, בעיקר אלו של ארה"ב ואירופה – קצת לא ברור על איזה משבר מדברים.
הזהב החל את מסע העליות הנוכחי שלו באוקטובר 22', כשמחירו עמד על 1,680 דולר. את הדחיפה נתנה לו האינפלציה שטיפסה אז לרמות שיא. מאז, תוך שנתיים בלבד, זינק מחירו ב-62%. זהו זינוק חד מאוד עבור נכס פיננסי שלא משלם ריבית ושעיקר ערכו הינו הגנה מפני משברים. מה גם שבינתיים האינפלציה דעכה מאוד. אז איפה המשבר?
אחד ההסברים שהשמיעו כמה סוחרים בשוק הסחורות בשבוע האחרון נגע לבחירות בארה"ב. בעוד סקרי הבחירות בארה"ב מצביעים על מאבק צמוד בין טראמפ להאריס, באתרי ההימורים באינטרנט מסתמן שלטראמפ יש כעת פער, אולי אף משמעותי. בחירה בטראמפ, מסבירים הסוחרים, תטרוף את הקלפים, מאחר והדבר יוביל לשינויים רבים במדיניות החוץ והפנים של ארה"ב. וזה, כך הם מסבירים, עלול לרמוז לכל הפחות על כניסה לתקופת אי וודאות.
וישנה גם אי וודאות מטרידה מסוג אחר. במקרה של מאבק צמוד עלולות המפלגות לדרוש ספירה ידנית של פתקי ההצבעה, דבר שעלול לגרום לדחייה משמעותית של שבועות ואולי גם חודשים, בהכרזה על המנצח. שלא לדבר על ניסיונות ערעור שעלולים להיות גם לאחר הכרזה כזו.
האם זה המקור לאי הוודאות שמשתקפת במחיר הזהב? או שמחירו הגבוה נובע מסיבות אחרות? עוד שבועיים וחצי, לאחר יום הבחירות בארה"ב, נתחיל לקבל על כך תשובות ראשונות.
מקורות לסקירה:
https://www.themarker.com/wallstreet/2024-10-18/ty-article-live/00000192-7fab-d19c-af9e-7ffb35d60000
https://tradingeconomics.com/israel/gdp-growth-annual
https://tradingeconomics.com/united-states/government-budget
https://www.kan.org.il/content/kan-news/economic/812774/
המדד / תאריך | 01.01.24
תחילת השנה |
12.10.24
שבוע שעבר |
19.10.24
היום |
שינוי שבועי | שינוי מתחילת השנה |
נקודות | נקודות | נקודות | |||
ישראל | |||||
תל אביב 125 | 1,881 | 2,086 | 2,132 | 2.2% | 13.3% |
תל אביב 90 | 1,985 | 2,128 | 2,178 | 2.3% | 9.7% |
תל אביב 35 | 1,865 | 2,093 | 2,137 | 2.1% | 14.6% |
תל בונד 20 | 376.5 | 389.4 | 389.9 | 0.1% | 3.6% |
ארה"ב | |||||
נאסד"ק | 15,011 | 18,342 | 18,489 | 0.8% | 23.2% |
S&P500 | 4,769 | 5,815 | 5,864 | 0.8% | 23.0% |
דאו ג'ונס 30 | 37,689 | 42,863 | 43,275 | 1.0% | 14.8% |
אירופה | |||||
יורוסטוקס 50 (אירופה) | 4,521 | 5,003 | 4,986 | -0.3% | 10.3% |
פוטסי 100 (אנגליה) | 7,733 | 8,253 | 8,358 | 1.3% | 8.1% |
דאקס (גרמניה) | 16,751 | 19,373 | 19,657 | 1.5% | 17.3% |
קאק 40 (צרפת) | 7,543 | 7,577 | 7,613 | 0.5% | 0.9% |
Italy ftse Mib 40 (איטליה) | 30,351 | 34,308 | 35,204 | 2.6% | 16.0% |
ביסט-100 (טורקיה) | 7,470 | 8,876 | 8,793 | -0.9% | 17.7% |
אסיה ודרום אמריקה | |||||
ניקיי 225 (יפן) | 33,464 | 39,605 | 38,981 | -1.6% | 16.5% |
שנגחאי (סין) | 2,974 | 3,217 | 3,261 | 1.4% | 9.7% |
האנג סנג (הונג קונג) | 17,047 | 21,251 | 20,804 | -2.1% | 22.0% |
ניפטי 50 (הודו) | 21,731 | 24,964 | 24,854 | -0.4% | 14.4% |
בווספה (ברזיל) | 134,185 | 129,992 | 130,499 | 0.4% | -2.7% |
נכס | דולר | דולר | דולר | ||
נפט ("טקסס מתוק") | 71.3 | 75.5 | 69.3 | -8.2% | -2.8% |
זהב | 2,071 | 2,674 | 2,736 | 2.3% | 32.1% |
ביטקוין | 42,600 | 63,000 | 68,200 | 8.3% | 60.1% |
שונות | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | ||
אג"ח ארה"ב 10 שנים | 3.87% | 4.07% | 4.07% | ||
מדד הפחד (Vix) | 12.4 | 20.5 | 18.0 |
המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או חוות דעת בקשר עם המוצרים ו/או השירותים המוצעים על ידי קבוצת IBI בית השקעות בע"מ ו/או מוצרים ושירותים אחרים המוזכרים בו. האמור לעיל אינו מהווה עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי, אינו מהווה תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי. אין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה ואין לקבל החלטות השקעה כלשהן בהסתמך עליו בלבד. קבוצת IBI בית השקעות בע"מ לא תהיה אחראית כלפי כל אדם או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. אין באינפורמציה הניתנת לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. IBI אמבן – ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ.