רוסיה ואוקראינה מתכתשות: מחירי הנפט מזנקים

עוד שבוע תנודתי הסתיים לו ביום שישי האחרון בשוקי המניות. לאחר שאיבד ביום שישי 1.2% נוספים סיים מדד נאסד"ק את השבוע עם ירידה שבועית של 1.8%. מדד S&P500  השלים את השבוע עם ירידה של 1.6%. גם בשוקי אירופה נרשמו ירידות שנעו בין 1.9% במדד פוטסי 100 הבריטי ל-2.5% במדד דאקס של בורסת פרנקפורט.

הפקטור העיקרי שמשפיע בימים אלו על השווקים הוא הסכסוך בין רוסיה ואוקראינה. בתחילת השבוע, בעקבות אמירות נוקבות מכיוון ראשי הממשל בארה"ב, ופינוי שורה של נציגויות זרות מקייב, בירת אוקראינה, נראה היה שהפלישה הרוסית עומדת להתחיל תוך ימים. בהמשך, נרשמה רגיעה מסוימת, ונראה היה שהרוסים מוכנים לעוד סיבוב של משא ומתן כדי למנוע שפיכות דמים מיותרת.

אבל משא ומתן אמיתי וישיר בין אוקראינה ורוסיה לא מתקיים כרגע. נראה ששני הצדדים מחכים שבעלי הברית שלהם – סין מצידה של רוסיה וברית נאט"ו מצד אוקראינה – ימצאו למנהיגי שתי המדינות סולם נוח לרדת ממנו, מבלי שיהיו צריכים להודות שוויתרו על משהו.

המתיחות ברוסיה ניכרה היטב במסחר בנכסים פיננסיים בשבועיים האחרונים. מצד אחד, שוק המניות שונא מלחמות ואי וודאות, והירידות בשוק תואמות היטב את הדפוס הזה.

במקביל לכך, ישנם נכסים שרוחות מלחמה דווקא מפיחות בהם חיים. כך למשל הדולר שטיפס בשבוע האחרון ב-2.2% ושב לרמה של 1,900 דולר לאונקיה.

או למשל הנפט שהגיע במהלך השבוע למחיר שיא של 95 דולר לפני שנסוג מעט לכיוון 92 דולר בחלק השני של השבוע. רוסיה ואוקראינה הן מפיקות  גדולות של נפט. מלחמה אפשרית ביניהן עלולה לגרום להפרעות בייצור, ולכן הגיוני שמחיר הנפט יהיה רגיש ויגיב למתיחות ביניהן.

לצד נפט רוסיה היא גם מפיקה גדולה של גז, וספקית הגז הגדולה ביותר של גרמניה. התלות בגז הרוסי מקשה על גרמניה להתייצב לצד אוקראינה ושאר מדינות המערב. היא גם מתסכלת במיוחד את האמריקאים, שחששו בדיוק מהתרחיש הזה, כאשר גרמניה חתמה על הסכמי אספקת גז מרוסיה דרך הצינור החדש נורדסטרים 2. הצינור החדש שמדלג על אוקראינה בדרכו למרכז אירופה, מחליש מאוד את כוח המיקוח האוקראיני.

ברקע לסכסוך החדש במזרח אירופה צריך לזכור ששתי הכלכלות, הן של אוקראינה והן של רוסיה, שקועות במשבר כבר מספר שנים. הוא החריף במהלך 2014, בעקבות פלישת רוסיה לחצי האי קרים שבים השחור, דבר שגרם להטלת סנקציות כלכליות חמורות נגדה. כלכלת אוקראינה סובלת ממשברים ברמות עצימות משתנות עוד מאז המשבר הפיננסי של 2008. המשבר ההוא גרם הפסדים למשקיעים זרים רבים שהתלהבו משוקי הנדל"ן של מזרח אירופה, ורובם הגדול לא שבו להשקיע במדינות שבהן המסורת הדמוקרטית אינה חזקה דיה.

הצרות הכלכליות ניכרות למשל באינפלציה הגבוהה ממנה סובלות שתי המדינות. ברוסיה נרשמה אינפלציה של 5% בשנה שעברה ובאוקראינה טיפסה האינפלציה ל-10%. האינפלציה בשתי המדינות נבעה בחלקה מתהליכים כלל עולמיים שגורמים לעליות מחירים, אבל גם מחולשת המטבע בכל אחת מהמדינות.

שלא כמו מדינות המערב שמתחילות להשאיר בהדרגה את משבר הקורונה מאחוריהן, האבטלה ברוסיה ואוקראינה עדיין גבוהה ונעה סביב 10% בכל אחת מהן.

בטווח הקצר רוסיה נהנית אמנם ממחירי הנפט הגבוהים, אך היא לא יכולה לסמוך על כך שהם יישארו תמיד גבוהים. אם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה הלא מאוד רחוקה, חברות הנפט הגדולות יכולות להגדיל תפוקה בטווח זמן קצר יחסית, ולמלא את המחסור בנפט מרוסיה ואוקראינה – אם ייווצר כזה.

שוק המניות הרוסי מגיב גם הוא בחריפות למהלכים שמתבצעים בגבול אוקראינה. מדד המניות של חברות רוסיות שנסחר בארה"ב RSX נפל בשני ימי המסחר האחרונים ב-10%, ובמסחר שלאחר הסגירה ביום ו' איבד המדד עוד 2% מערכו.  האם הקולות משוק ההון ישפיעו בסופו של דבר גם על התנהגותו של מנהיג רוסיה, ולדימיר פוטין? נצטרך להמתין ולראות.

דבר אחד נראה די בטוח –  גם שבוע המסחר הקרוב יעמוד בצל הסכסוך הרוסי אוקראיני. מי שרוצה להבין טוב יותר לאן נושבות הרוחות בשוקי המניות בשבוע הקרוב יצטרך להקשיב בעיקר לפרשנים הצבאיים והמדיניים.

בשבוע שעבר פורסמו בישראל נתוני מדד המחירים לחודש ינואר האחרון. הנתונים לימדו על עליה של 0.2% במדד, ועל עליה של 3.1% ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 21' עד ינואר 22'). זהו שיעור אינפלציה שחורג מהרף העליון של היעד של בנק ישראל. היעד הרשמי הוא 1% – 3% . זהו נתון האינפלציה הגבוה ביותר בישראל מאז אוגוסט 2011.

במהלך ינואר נרשמו עליות חדות בסעיפי ירקות ופירות טריים (2.1%). סעיף ריהוט וציוד לבית עלה ב-0.7% וסעיף התחבורה עלה ב-0.5%. מנגד, נרשמה ירידה עונתית בסעיפי הלבשה והנעלה בשיעור של 5%. ירידה נרשמה גם בסעיפי תרבות ובידור.

האינפלציה בישראל עדיין נמוכה לעומת מדינות אחרות במערב, ובמיוחד לעומת ארה"ב שם הגיעה האינפלציה בינואר לקצב שנתי של 7.5%. בישראל האינפלציה מרוסנת יחסית בשל ייסוף השקל שמפחית את מחירי היבוא.

גם מחירי הדירות – שאינם חלק ממדד המחירים לצרכן – ממשיכים לעלות. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הדירות בנובמבר-דצמבר עלו ב-1.5% לעומת המחירים באוקטובר-נובמבר 2021. עליית מחירי הדירות ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר מגיעה כעת ל-11.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

העלייה בשיעור האינפלציה בישראל, יחד עם העלאות ריבית שצפויות להתבצע בארה"ב ובאירופה, עשויות להוביל בסופו של דבר להעלאות ריבית גם בישראל. אבל הפרשנים עדיין חלוקים ואין עדיין תחזית של בנק ישראל ממנה ניתן לגזור מתווה ברור לתהליך.