למרות החשש ממשבר בנקאי הנאסד"ק בעלייה והביטקוין מזנק

אם אפשר לתמצת את תחושת המשקיעים בוול סטריט למשפט אחד, הוא יהיה: "חרדה גוברת מפני משבר פיננסי". מה שהתחיל לפני כשבוע וחצי עם נפילתו של בנק סיליקון וואלי (SVB), קיבל בשבוע האחרון תאוצה מחודשת. הזעזוע הפיננסי שהתחיל בקטן, הולך ומתעצם.

תחילה היה זה בנק אמריקאי לא גדול בשם "פירסט ריפבליק", שסבל ממשיכת כספים מהירה מצד לקוחות שחששו מפני קריסה דומה לזו של SVB. הבנק אמנם מיהר להודיע שיש בידיו מספיק מזומן כדי להימנע מתרחיש של "ריצה על הבנק". הכוונה היא לתרחיש שבו היקף המשיכות הגדול גורם לבנק למחסור במקורות נזילים וקריסה.

אלא שהמשקיעים לא השתכנעו. דאגתם אף גברה כ"שפירסט ריפבליק" הודיע על עצירה בחלוקת הדיווידנדים. מניית הבנק המשיכה לצלול ושווי השוק של הבנק התכווץ תוך שבוע ב-80%. בסוף השבוע נודע כי קונסורציום של 11 בנקים בארה"ב נרתם להצלת "פירסט ריפאבליק" והעמיד לו קו אשראי של כ-30 מיליארד דולר.

בנק נוסף שנקלע השבוע לקשיים הוא "קרדיט סוויס" השוויצי. ביום שלישי האחרון הודיע הבנק שאיתר פגמים בדוחות הכספיים השנתיים שלו לשנים 2021 ו-2022. יומיים לאחר מכן הצהיר הבנק הלאומי של סעודיה, בעל המניות הגדול ב"קרדיט סוויס", כי לא יזרים כספי סיוע נוספים לקופתו.

התפתחויות אלו לחצו על מניית הבנק שנפלה בתוך כשבועיים ב-30%. בניסיון להרגיע את הבהלה הודיע הבנק המרכזי של שווייץ כי יזרים ל"קרדיט סוויס" הלוואה של 50 מיליארד פרנק כדי להבטיח את נזילותו.

האירועים הללו שלחו למשקיעים גלי תזכורת מהמשבר הפיננסי הגדול של 2008. גם המשבר ההוא החל עם בנקים קטנים ואחר כך עבר לבנקים הגדולים. ייתכן שזו הסיבה שהפעם המערכת הפיננסית פועלת מהר יותר כדי לסתום את החורים כדי למנוע משבר אמון הרסני.

המשקיעים בורחים למקלטי ביטחון – דולר וזהב

שוקי המניות של אירופה הגיבו למשבר הפיננסי בצורה חריפה יחסית. מדד פוטסי 100 הבריטי רשם צניחה שבועית של 5.3%, והוא נמוך כעת ב-1.6% מרמתו ב-1 בינואר.

מדדי המניות של פרנקפורט ופאריס ירדו במהלך השבוע במעט יותר מ-4%, ומדד המניות המוביל של איטליה צנח ב-8.3%. התגובה החריפה יחסית של במדדים של לונדון ומילאנו נובעת מהמשקל הגבוה יחסית שיש לסקטור הבנקאי במדדים הללו.

מדדי המניות של ארה"ב הפגינו שונות רבה. בעוד מדד נאסד"ק סיים את השבוע עם ניתור של 4.4%, מדד דאו ג'ונס, נסוג ב-0.2%. הסיבה לשוני נעוצה בכך שבדאו ג'ונס ישנן יותר מניות של חברות שעלולות להיפגע אם המשבר הפיננסי יחמיר.

בשבוע הקרוב יפרסם ה'פד' את החלטת הריבית שלו. בעקבות החרפת הטון הניצי של יו"ר ה'פד', ג'רום פאואל,  רוב החזאים ציפו עד לפני כשבוע להעלאה של 0.5%. כעת, בעקבות הזעזוע במגזר הפיננסי, התחזיות התמתנו. כעת מצפים בוול סטריט להעלאה של 0.25%.

השינויים בציפיות הריבית מסבירים חלק מתנופת הביקוש שנרשמה בשוק האג"ח. סיבה נוספת שמשבר פיננסי גורם מסורתית לריצה של משקיעים לדולר, ולרכישת אג"ח של ממשלת ארה"ב. זה מה שנקרא "לברוח לאיכות". גורמים אלו גרמו בשבוע האחרון לעליית מחיר חדה באג"ח הארוכות וצניחה של 30 נקודות בסיס בתשואת האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים. זו נעצרה ביום שישי האחרון על 3.39%.

החשש ממשבר פיננסי מתבטא בעוד שורה של נכסים ומדדים. כך למשל, הוא מגביר את החששות ממיתון, דבר שמשתקף מיד בשוק האנרגיה. מחיר הנפט צלל בשבוע האחרון ב-14%, ונחת על 66 דולר לחבית. זהו המחיר הנמוך ביותר שנרשם לנפט מאז סוף 2021.

בצד השני של הנדנדה מצוי הזהב שמחירו זינק בשבוע החולף ב-6% וקירב אותו לגבול של 2000 דולר לאונקיה. מחיר הזהב קרוב כעת לשיא שנרשם באפריל של השנה שעברה, בעיצומה של המתקפה הרוסית על אוקראינה.

הזינוק של הזהב (9% מתחילת השנה) נשען על כמה תכונות שנהוג לייחס לו. הראשונה היא שימור ערך. מקובל להגיד שהזהב ישמור על ערכו גם אם המערכת הפיננסית תקרוס. ולכן בתקופות של משבר פיננסי כשהאמון במערכת צונח, הביקוש לזהב גדל ומחירו מאמיר. תכונה שניה היא שמדובר במוצר ששומר על ערכו הריאלי גם בתקופות של אינפלציה, כשערך כסף הנייר (Fiat Money) יורד. כך או כך, הביקוש למתכת הצהובה נמצא באחרונה בשיא, דבר שמעיד על עוצמת החששות.

זינוק שבועי מרשים של 35% רשם גם המטבע הדיגיטלי ביטקוין. בכך השלים המטבע זינוק של 66% מתחילת השנה.

ישראל: הנגיד מזהיר, אקונומיסט תוהה "האם ביבי יפרק את ישראל?"

שוק המניות הישראלי התנהג בשבוע האחרון באופן דומה לשווקים של אירופה. מדדי המניות המובילים ירדו בשיעורים של 4%-5%. עם זאת, תשומת הלב של המשקיעים בתל אביב ממוקדת בנעשה אצלם בבית, וקצת פחות כלפי חוץ.

ביום רביעי התפרסם מדד המחירים של פברואר שהצביע על עלייה חדה יחסית של 0.5% לעומת ינואר. שעור עלית המדד ב-12 החודשים האחרונים עמד על 5.2%. המשמעות היא שהעלאות ריבית נוספות בדרך בהסתברות גבוהה.

מקור אחר לדאגה בישראל מצוי באזהרות המתרבות והולכות באשר להשפעותיה השליליות של המהפכה המשטרית שממשיכה הממשלה לקדם בכל הכוח, על אף הבקשות לעצור מצד נשיא המדינה והציבור היוצא לרחובות. האזהרות מגיעות מכיוונים שונים ומתחומים שונים: כלכליים, משפטיים, ביטחוניים ובינלאומיים.

כך למשל נגיד בנק ישראל אמר בראיון לרשת CNN: "השינויים במערכת המשפט והרפורמה המקודמת יכולים להחליש את עצמאות המערכת. התהליך עצמו חפוז ואין לרפורמה הסכמה רחבה בציבור".

ביקורת אחרת משמיעים משפטנים שחוששים ממשבר חוקתי חמור במידה והחוקים החדשים ייפסלו על ידי בית המשפט העליון.

החריף מכל המבקרים בשבוע האחרון היה המגזין הכלכלי החשוב בעולם, "אקונומיסט" הבריטי. תמונת השער של הגיליון הראתה את דגל ישראל קרוע על רקע פניו של ראש הממשלה, ועליו הכיתוב: "האם ביבי יפרק את ישראל".

במאמר של המגזין נכתב: "המהפכה המשפטית תערער את שלטון החוק בישראל ותחליש את הדמוקרטיה הישראלית. נתניהו מסתכן בהריסת מורשתו. הוא יותיר את ישראל חלשה בהתמודדות עם האתגרים החברתיים והגיאופוליטיים של העשורים הקרובים".