ברקע האינפלציה בארה"ב: השוק סיים את השבוע בעליות

שבוע סוער למדי עבר על השווקים הפיננסיים. לאורך רוב השבוע נסחרו מדדי המניות בארה"ב במגמת ירידה קלה עד בינונית, אבל ביום שישי המגמה התחלפה והמדדים רשמו תיקון מסוים למגמה השלילית. מדד נאסד"ק סיים את השבוע עם ירידה של 1.6%, והוא רחוק כעת 26.8% מרמתו בתחילת השנה. S&P500 ירד 0.9% בסיכום שבועי.

המגמה השלילית שאפיינה את רוב ימי השבוע התעצמה ביום ד', עם פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש יוני בארה"ב. הפרסום הראה שהאינפלציה הגיעה בחודש יוני לקצב שנתי של 9.1%. במאי עמד קצב האינפלציה על 8.6%, ובאפריל 8.3%. הפרסום הראה שהאינפלציה לא רק שאינה נבלמת – כפי שאולי ניתן היה לצפות לאחר כמה העלאות ריבית מתחילת השנה – היא מאצה.

פרסום המדד גרם בעקבותיו לשינוי בציפיות המשקיעים לגבי הריבית, כפי שהן מחושבות דרך המסחר בחוזים העתידיים על שערי הריבית. לפני נתוני האינפלציה החדשים השוק העריך כי הריבית תועלה בסוף יולי ב-0.75%. הערכה זו התיישבה גם עם התחזיות האחרונות של בכירי ה'פד'. לאחר פרסום המדד הגבוה של יוני ציפיות המשקיעים הפכו לניציות יותר. התגובה הראשונית הייתה עדכון התחזית להעלאה של 1% בריבית כבר בעדכון הקרוב. אבל ביומיים הבאים המשקיעים ביצעו הערכה מחדש ונראה שרובם חזרו לצפות העלאת ריבית של 0.75%. השינוי בהערכות לגבי הריבית סייע כנראה גם לעליות החדות בשיעור של כ-2% שרשמו מדדי המניות המרכזיים ביום ו'.

כך או כך, גם אם הריבית תעלה בשיעור המופחת, הפער בין הריבית הנומינלית לריאלית בארה"ב עדיין גבוה מאוד. ריבית ריאלית היא ריבית מנוכת אינפלציה. נכון להיום היא עומדת בארה"ב על מינוס 7%. זהו פער גדול וזה אומר שתהליך העלאות הריבית יימשך כנראה גם בחודשים הקרובים. הדבר תלוי בהצלחת הביקור של ביידן בסעודיה ובמגמה העתידית של מחירי הנפט.

סעודיה תשמור כמה קלפי מיקוח

האינפלציה היא אחת הבעיות העיקריות שמדירות היום שינה מעיניו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן. החדשות על "האינפלציה הכי גבוהה מאז תחילת שנות ה-80" תפסו אותו בביקור ממלכתי שהוא עורך במזרח התיכון. הביקור של ביידן התחיל אצלנו, בישראל, וכלל בין השאר נפנוף יד מבימת הכבוד (העטויה זכוכית משוריינת) בטקס המכביה באצטדיון טדי בירושלים.

החלק הבא בביקור של ביידן, בסעודיה, כבר נועד להילחם באינפלציה באופן ישיר. ביידן תכנן לבקש בביקור מהאיש החזק במדינה, יורש העצר מוחמד בן סלמן, להגדיל את תפוקת הנפט של ארצו בכמיליון חביות ליום. ביידן מעוניין להגדיל בכך את היצע הנפט ולהוריד את מחירו. עם זאת, פרשנים כלכליים ומדיניים העריכו כי בן סלמן אולי יורה על הגדלה חלקית של התפוקה, אך יימנע מלהגיע לתפוקה מלאה, על מנת להשאיר לסעודיה מספיק קלפי מיקוח לעתיד.

עם או בלי הגדלת תפוקה, מחירי הנפט רשמו בשבוע החולף ירידה חדה. הנפט התחיל את השבוע במחיר של 105 דולר לחבית, וביום חמישי צלל עד ל-91 דולר לחבית. ביום שישי שב והתאושש עד ל-97 דולר לחבית. הנפילה של מחירי הנפט מוסברת בעיקר דרך הציפיות להעלאות ריבית מואצות שיגרמו בהמשך להאטה כלכלית שתקטין את הביקוש לנפט.

בביקורו בישראל, הצהיר הנשיא האמריקאי על מחויבותה של ארצו לביטחונה של ישראל, וניסה לשדר מסר מפייס גם לקהל המאזינים הפלשתיני. הבורסה הישראלית התרשמה קצת פחות מהביקור החגיגי ומדד תל אביב 125 רשם ירידה שבועית של 0.8%.

טלטלות פוליטיות אינן עניין בלעדי של ישראל. חודש לאחר התפטרותו של נפתלי בנט, גם אנגליה איבדה את ראש הממשלה שלה, בוריס ג'ונסון. ג'ונסון התפטר על רקע שערוריות שונות, שהחמורה בהן הייתה הסתרת מידע על מועמד באחד ממינויו הבכירים. כהונתו של ג'ונסון תיזכר מן הסתם גם דרך השערוריות, וגם בזכות השלמת מהלך הברקזיט של אנגליה, שעבר בסופו של דבר בלי זעזועים.

אנגליה שנמצאת כיום מחוץ לאיחוד האירופי, לא הייתה שותפה מעולם לגוש היורו. היא שמרה על הפאונד שלה, ועל העצמאות בניהול מדיניות מוניטרית. העצמאות הזו מאפשרת לה היום להעלות ריבית כדי להילחם באינפלציה. אבל גם היא, כמו ארה"ב, מאחרת במרדף אחרי האינפלציה הגואה.

בריטניה החלה להעלות ריבית כבר בסוף 2021 ובתוך חצי שנה עלתה הריבית אצלה מ-0.1% ל-1.2%. מדובר עדיין בהעלאות קטנות יחסית, בשעה שהאינפלציה באי הבריטי כבר מגיעה ל-9.1%.

בגוש היורו לעומת זאת הריבית הנומינלית עדיין עומדת על מינוס 0.5%, ותהליך ההעלאה שלה מתעכב. בחודשיים הקרובים אמורה הריבית באירופה לעלות בכ-0.5%, ולצאת מהטריטוריה השלילית לראשונה זה 8 שנים.

ההססנות של בריטניה וגוש היורו בהעלאת ריבית באים לידי ביטוי בשערי המטבע. שערו של הדולר האמריקאי התחזק בשנה האחרונה מול הפאונד בכ-15% – מ-1.4 דולר לפאונד ל-1.2 דולר לפאונד. גם מול היורו הדולר התחזק בכ-20% ב-14 חודשים, ובשבוע החולף, לראשונה מאז 2002, נרשם שוויון בין שני המטבעות הסחירים ביותר בעולם.