האינפלציה בארה"ב מתמתנת והשווקים מזנקים

בשבוע הראשון של יולי לקחו שוקי המניות הפוגה קלה לצורך מימוש רווחים. בשבוע השני של יולי הם שבו למגמה שמאפיינת אותם לאורך כל השנה – והמסכים שוב נצבעו בירוק.

מדד נאסד"ק זינק בתוך שבוע ב-3.3% והוא גבוה כעת בכמעט 35% מרמתו בתחילת 2023. מדד S&P500 טיפס ב-2.4% והשלים קפיצה של 17.3% מתחילת השנה. המדד שנסגר ביום שישי על 4,509 נקודות רחוק כעת 6% בלבד מהשיא אותו קבע בתחילת ינואר  22'.

את התנופה המחודשת לשוק האמריקאי סיפק מדד המחירים לצרכן שפורסם ביום ד', והראה שקצב האינפלציה בארה"ב המשיך להתמתן וירד ל-3% בלבד (בחישוב שנתי). במאי הראה אותו נתון על קצב אינפלציה של 4%.

מדד הליבה, שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים התמתן גם הוא מקצב של 5.3% במאי ל-4.8% ביוני. הגורמים העיקריים שעדיין מלבים את האינפלציה בארה"ב הם מחירי הדיור, ומחירי פוליסות ביטוח לרכב.

ב-26 ביולי, תתפרסם החלטת הריבית של וועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב. יו"ר ה'פד', ג'רום פאואל, אמנם אותת לאחרונה כי הריבית עשויה שוב לעלות ברבע אחוז, אבל הותיר פתח לשינוי בהתאם לנתונים שיתקבלו עד להחלטה. רבים בשוק מעריכים כעת שזו תהיה העלאת הריבית האחרונה לשנה זו. בוודאי אם נתוני האינפלציה יתמכו בכך.

התמתנות האינפלציה בארה"ב השפיעה גם על נכסים נוספים. בשוק האג"ח למשל המחירים עלו והתשואות לפדיון נפלו. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים ירדה מאז יום שישי שעבר מ-4.05% ל-3.82%. ירידת התשואות מובנת מאחר ואינפלציה היא גורם הסיכון העיקרי באג"ח ממשלתיות לא צמודות. וכשהאיום נחלש והסיכון לאבדן ערך יורד, האג"ח הללו הופכות לאטרקטיביות יותר.

גורם נוסף שהושפע הוא הדולר האמריקאי שירד בשל ההערכות כי הריבית בארה"ב תרד בעתיד הנראה לעין. מדד הדולר של ICE, העוקב אחרי שער הדולר אל מול המטבעות של שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב, נעצר ביום שישי ברמה של 99.6 נקודות. ב-5 ביולי הוא נע סביב 103 נקודות. כלומר, בתוך 10 ימים איבד המטבע האמריקאי 4.3% משוויו לעומת סל של מטבעות מובילים.

לנפילת הדולר יש השפעות משנה נוספות – היא גורמת לעליה במחירי סחורות שונות שמחירן נקוב בדולרים. ואכן, לאחר כמה שבועות של ירידה, מחיר הזהב עלה בשבוע האחרון ב-1.5%. מחיר הנפט טיפס ב-2.2% ועצר על 75.3 דולר. לעלית מחיר הנפט תרמו גם שיבושים באספקת נפט מלוב וניגריה וצמצום יזום של היצוא מרוסיה.

השבוע החלה גם רשמית עונת הדוחות הכספיים לרבעון השני. ראשונים לפרסם דוחות היו הבנקים הגדולים בארה"ב שהציגו בדרך כלל תוצאות נאות. עליית הריבית במשק שיפרה אצל הבנקים משמעותית את ההכנסות והרווחים בתיק ההלוואות שלהם.

ג'יי.פי מורגן צ'ייס, הבנק האמריקאי הגדול ביותר במונחי נכסים, דיווח על הכנסות שיא ברבעון השני בזכות זינוק בהכנסות נטו מריבית. רווחי הבנק קפצו ב-67% לעומת הרבעון המקביל, בין השאר בזכות רכישת הבנק הקורס פירסט ריפבליק. ג'יי.פי מורגן העלה את תחזית ההכנסה השנתית נטו מריבית מ-84 מיליארד דולר ל-87 מיליארד דולר.

"כלכלת ארה"ב ממשיכה להפגין חוסן", אמר מנכ"ל הבנק ג'יימי דיימון עם פרסום הדו"חות. "הצרכנים ממשיכים לצרוך, גם אם מעט יותר לאט".

הנגיד נמנע מהעלאת ריבית

גם בשוקי המניות של אירופה נרשמה אווירה אופטימית מאוד. המדדים המובילים ביבשת רשמו עליות שבין 2.5% ל-4% ומחקו כליל את הירידות של תחילת יולי.

מסכים ירוקים ריצדו בשבוע האחרון גם בישראל. שלושת מדדי המניות המובילים – תל אביב 125, 90, ו-35 – רשמו עליות של 2% עד 2.8%. שלושתם מצויים כעת בטריטוריה חיובית מתחילת השנה. העליות נשענו בעיקר על הדחיפה מהשווקים בחו"ל, וגם בשל העובדה שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נמנע בתחילת השבוע מהעלאת ריבית בישראל והותיר אותה על 4.75%.

בבנק ישראל סבורים כי רמת הריבית הנוכחית במשק מייצרת סביבה מוניטרית מרסנת. מה גם שקצב האינפלציה כבר נמצא במגמת האטה. אישוש לכך התקבל ביום ו' עם פרסום מדד המחירים לצרכן שנותר על מקומו ביוני. קצב האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני ירד ל-4.2%, לעומת קצב של  4.6% בסוף מאי.

חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה בתחילת השבוע תחזית מקרו-כלכלית חדשה שלפיה התמ"ג של המשק הישראלי ב-2023 יגדל בקצב של 3%. זאת לעומת תחזית קודמת שדיברה על צמיחה של 2.5%.

בבנק ישראל חוזים כי בעוד שנה – כלומר במחצית השנייה של 2024 – קצב האינפלציה יישאר ברף העליון של טווח היעד, 3% (היעד הוא 1%-3%). ריבית בנק ישראל, לפי הערכות חטיבת המחקר, תישאר ברמה הנוכחית של 4.75% עם סיכוי לעלות גם ל-5%.

בתחילת השבוע התייחס הנגיד לנושא הרפורמה המשפטית שגרמה בשבוע האחרון לעליית הילוך של המחאה נגדה. "אמרתי בעבר מספר פעמים כי בעקבות קידום שינויים אלה חלה עלייה ברמת האי-ודאות בכלכלה הישראלית. זה משתקף, בין היתר, בפיחות של השקל ובביצועי החסר של שוק המניות הישראלי. להמשך האי-ודאות עלולים להיות מחירים כלכליים לא מבוטלים. גם קרן המטבע הבינלאומית הצביעה על הנזק מהמשך האי-ודאות. חשוב להשיב את הוודאות והיציבות ולוודא ששינויי החקיקה יבוצעו בהסכמה רחבה וישמרו על חוזקם ועצמאותם של המוסדות".