שבוע מסחר שלילי בנאסד"ק הסתיים בקפיצה של 6.3% תוך יומיים

מדד נאסד"ק קפץ ביום ו' ב-3.8%, והתרחק מעט מהשפל שאליו נפל יום קודם לכן. גם כך הוא סיים את השבוע כולו עם ירידה של 2.8%. המדד רחוק כעת 24.5% מהמקום בו החל את השנה. S&P500 איבד בשבוע שעבר 2.4% והוא נמוך ב-15.6% מרמתו בתחילת ינואר.

בתחילת המסחר ביום ה' צנח מדד נאסד"ק עד ל-11,108 נקודות – רמה אותה לא ראה מאז נובמבר 20'. נקודת השפל הזו נמוכה בכ-32% מהשיא שרשם נאסד"ק בנובמבר 21'. בשלב הזה החלו הקונים לאזור מעט אומץ מול גל הירידות המתמשך והחלו למשוך את מדד הטכנולוגיה כלפי מעלה. המדד ננעל לבסוף ביום ה' על 11,370 נקודות, וביום ו' טיפס עד 11,805 נקודות. בין נקודת השפל של יום ה' לנקודת הסגירה של יום ו' השלים נאסד"ק זינוק של 6.3%.

מדד S&P500  נסוג ביום ד' לראשונה זה 14 חודשים אל מתחת ל-4,000 נקודות. בסוף השבוע הוא ננעל על 4,023 נקודות.

גל הירידות הנוכחי בבורסות של ארה"ב נמשך כבר כ-6 שבועות. זהו גל ירידה תלול שבמהלכו ירד מדד נאסד"ק ב-20% ו-S&P500  איבד 13.5%. שיעור ירידה כה חריף בתקופה כה קצרה, שמתווסף למגמה השלילית שהחלה למעשה בנובמבר האחרון, לא נרשם בבורסות של ארה"ב מאז המשבר הפיננסי של 2008.

הפחד בשווקים מתבטא לא רק במחירי המניות. הוא ניכר דרך התנודתיות החריפה עם ירידות או עליות חד יומיות של 3% ויותר. התנודתיות הרבה מעלה בחדות את שווי האופציות על מדד S&P500. אופציות הן מכשיר שנועד להגן מפני תנודתיות במחירים, וכשהתנודתיות עולה מחירן מטפס. שווי האופציות מתורגם למדד הקרוי Vix ומכונה גם "מדד הפחד". ככל שערך המדד עולה זה סימן שהתנודתיות בשוק המניות גבוהה. תחושת תאוות הבצע שלהם הולכת ומתחלפת בפחד מפני המשך גל הירידות, ומכאן שמו של המדד.

בסוף אפריל זינק "מדד הפחד" לרמת שיא שנתית של כ-34 נקודות, רחוק מרמת ה"עסקים כרגיל" שלו סביב 20 נקודות. בשבוע החולף נע המדד בין 31 ל-34 נקודות, אולם ביום שישי ירד עד ל-29 נקודות.

באירופה נרשמה בשבוע שעבר מגמה חיובית יחסית עם עליה של 2.6% במדד דאקס הגרמני, וטיפוס של 2% במדד יורוסטוקס. בישראל לעומת זאת המגמה השלילית נמשכה, עם ירידה שבועית של 3% עד 6% במדדים המובילים.

בשוקי הסחורות ניכרת באחרונה מגמה מעורבת, כאשר כל נכס נע בהתאם למאפיינים הייחודיים לו. מחיר הזהב שכבר נגע בתחילת מרץ ב-2,040 דולר לאונקיה התמתן מאז משמעותית עד ל-1,820 דולר לאונקיה – ירידה של 11%. ייתכן שהירידה במחיר הזהב נובעת מהציפייה להעלאות ריבית חריפות כדי למתן את האינפלציה בארה"ב. זהב נחשב לנכס שמגן מפני אינפלציה, וכאשר היא נמוכה או בדרך לרדת, הוא נוטה לאבד מערכו.

בניגוד לזהב, הנפט דווקא חזר להתחזק. בתחילת השבוע ירד מחיר הנפט אל מתחת ל-100 דולר לחבית, אולם עד לסוף השבוע הוא חזר לרמה של 110 דולר לחבית.

הסיבה העיקרית לכך היא חשש הולך וגובר מפני התרחבות המלחמה באוקראינה לחלקים נוספים באירופה. ביום ה' האחרון הפתיעה ראשת ממשלת פינלנד ונשיא המדינה כאשר הודיעו כי פינלנד מעוניינת להצטרף לברית נאט"ו ללא דיחוי. זאת על אף איומי הקרמלין מפני ההשלכות של המהלך. בחודש שעבר אמר בעל בריתו של הנשיא ולדימיר פוטין, דמיטרי מדבדב, כי הצטרפות של פינלנד ושוודיה לברית הצפון אטלנטית עלולה להוביל להסלמה גרעינית באזור.

מדובר בשינוי מדיניות אסטרטגי משמעותי של פינלנד לעומת העבר. פינלנד חולקת עם רוסיה גבול שארכו כ-1,300 קילומטר. עד כה היא שמרה על ניטרליות כדי לא להרגיז את השכנה החזקה והעצבנית מדרום-מזרח. כעת, כאשר הפינים רואים מה קורה לשכניה של רוסיה שאינם מוגנים בברית צבאית כלשהי, הם חוששים מפני העתיד לבוא. להצהרה הפינית עשויה להצטרף גם שוודיה, מדינה נורדית נוספת שרואה ברוסיה איום.

ברוסיה מיהרו להגיב בחומרה בטענה שהמהלך הפיני – שעשוי לכלול הצבת טילים בליסטיים בשטחה – מהווה איום בטחוני עבורה. "הצטרפות של פינלנד לנאט"ו היא שינוי רדיקלי במדיניות החוץ שלה", אמר משרד החוץ במוסקבה. "הלסינקי חייבת להבין את האחריות ואת ההשלכות של מהלך שכזה".

סמואל רמאני, חוקר יחסים בינלאומיים באוניברסיטת אוקספורד העריך שרוסיה עשויה לשגר כוחות לגבול פינלנד, לבצע תרגילים ימיים במפרץ פינלנד או לאגור יותר נשק גרעיני בקלינינגרד, המובלעת הרוסית שעל גבול פולין.

דעת הקהל בפינלנד כלפי הצטרפות לנאט"ו השתנתה בצורה חדה מאז הפלישה לאוקראינה. לפני שישה חודשים רק כ-20% מהתושבים בפינלנד תמכו בהצטרפות לנאט"ו. כיום תומכים בכך כ-80% מהציבור. בשבוע הבא ידון הפרלמנט הפיני באפשרות הזו.

פוטין הזהיר כי הצטרפותן של שוודיה ופינלנד לנאט"ו לא תיוותר ללא תגובה רוסית. זה המקום להזכיר כי  השאיפה של אוקראינה להצטרף לברית הצפון אטלנטית הייתה בין האמתלות העיקריות של פוטין לפתיחה במלחמה, לצד הרצון לספח לרוסיה את חבל דונבאס במזרח אוקראינה.

לצד המלחמה באירופה, הגורם המדאיג השני את המשקיעים היא האינפלציה הגואה בארה"ב. בשבוע שעבר פרסם משרד העבודה האמריקאי את מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש אפריל. המדד קפץ באפריל ב-8.3% במונחים שנתיים. זוהי ירידה קלה בלבד לעומת זינוק שך 8.5% שנרשם במארס. לעומת החודש הקודם, טיפס המדד ב-0.3%.

מחירי האנרגיה שירדו מעט לעומת מארס האטו את קצב ההתייקרויות, אבל נוכח העלייה האחרונה במחירי הנפט, התגבר שוב החשש מפני האצה נוספת באינפלציה. המצב החדש עלול לאלץ את הבנק הפדרלי להאיץ את קצב הריסון המוניטרי, וייתכן אף שיבצע העלאת ריבית של 0.75% בפגישתו הבאה בחודש יוני.

אבל זו לא רק האנרגיה. גם מחירי הדיור בארה"ב, שגם כך נחשבים לגבוהים, מעלים הילוך. מדד מחירי המגורים, שמשקלו כשליש ממדד המחירים לצרכן, עלה באפריל ב-0.5% לעומת מארס, בהמשך לעליות בשיעור דומה בחודשיים הקודמים. מדד הדיור קפץ ב-5.1% ב-12 החודשים האחרונים.

גורם נוסף שעלול להחריף את האינפלציה הם מחירי המזון. מדד מחירי המזון טיפס באפריל ב-0.9% לעומת מארס, וקפץ ב-9.4% לעומת אפריל 2021. בטווח הקצר ייתכן שהעלייה במחירי המזון תחריף, עקב כוונתה של הודו לאסור על יצוא של חיטה ממנה.

הודו סובלת באחרונה מגל חום חמור שפוגע בתפוקה החקלאית. היא נחשבת למגדלת החיטה השנייה בגודלה בעולם. מוקדם יותר השנה טיפס מחיר החיטה בעקבות אובדן יבולים באוקראינה ורוסיה.

התגברות האינפלציה בארה"ב מטרידה מאוד את הציבור האמריקאי, ומהווה את אחת הסוגיות הפוליטיות הבוערות לקראת בחירות אמצע הקדנציה שיתקיימו בארה"ב בנובמבר השנה. סקר שערכה רשת החדשות CBS מצא כי 90% מהאמריקאים מעידים כי יוקר המחיה מכביד עליהם כלכלית. בסקר אחר של CNN מלפני כחודש הביעו רוב הנשאלים חוסר שביעות רצון מתפקודו הכלכלי של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. 80% מהם אמרו כי הוא אינו עושה מספיק על מנת לבלום את האינפלציה.

בנאום שנשא ביידן בשבוע שעבר הוא הדגיש שהמאבק באינפלציה הוא בעדיפות עליונה אצלו. ביידן תלה את האשמה באינפלציה בקורונה ("מגפה של פעם במאה שנה") ובמלחמה המתמשכת באוקראינה שמקפיצה את מחירי הנפט.