מדד S&P500 ננעל בשיא חדש

שווקי המניות בארה"ב המשיכו לעלות ולקבוע שיאים גם בשבוע המסחר המלא הראשון של אוקטובר. מדד S&P500  שרשם עליה שבועית של 1.1% ננעל ביום שישי בשיא חדש נוסף, בפעם ה-45 מתחילת השנה. גם דאו ג'ונס שטיפס ב-1.2% ננעל על שיא חדש. מדד נאסד"ק שעלה השבוע ב-1.1% רחוק פחות מ-2% משיא כל הזמנים שקבע בתחילת יולי.

העליות של השבוע האחרון התרחשו למרות אכזבה קלה מנתוני מדד המחירים לצרכן של ספטמבר. המדד הצביע על עליה של 2.4% לעומת ספטמבר 23'. מדד הליבה, שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה הנחשבים לתנודתיים עלה ב-3.3% לעומת ספטמבר 23'. זוהי האצה קלה לעומת קצב אינפלציה של 3.2% שנרשם בסוף אוגוסט.

למרות האכזבה מכך שהאינפלציה לא ירדה עוד מדרגה, ההערכות בשוק עדיין מדברות על הפחתת ריבית אחת נוספת של 0.25% בפגישת ראשי ה'פד' בנובמבר. זאת לאחר הפחתה בת חצי אחוז שבוצעה בספטמבר ובה ירדה הריבית בארה"ב ל-5.0%.

עם זאת, החשש מפני ירידה איטית מדי של האינפלציה, שעלולה לעכב את הפחתות הריבית הבאות, ניכרה בעיקר בשוק האג"ח. תשואת האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה השבוע מעל לרמה של 4% ונעצרה ביום ו' על 4.07%. במחצית ספטמבר נסחרו האג"ח הללו בתשואה של 3.61%. העליה המהירה בתשואת האג"ח מלמדת שהחשש מפני אי התכנסות של האינפלציה לכיוון היעד עדיין קיים.

מקום אחר שבו רואים מעט עצבנות בשוק הינו "מדד הפחד" (VIX) שעלה השבוע מעל לרמה של 20 נקודות. בעתות של רגיעה בשוק מדד הפחד מצוי לרוב מתחת ל-20 נקודות.

במהלך השבוע שעבר החלו חלק מהבנקים הגדולים לפרסם דוחות כספיים לרבעון שהסתיים בספטמבר. התוצאות היו בדרך כלל מעודדות. בכך נפתחה רשמית עונת הדו"חות לרבעון השלישי בארה"ב, שעשויה להשפיע על תנועת המניות בשבועות הקרובים.

בשבוע שעבר הודיע משרד האוצר האמריקאי על הטלת סנקציות חדשות על תעשיית הנפט של איראן בתגובה למתקפת הטילים הבליסטיים שזו ביצעה נגד ישראל לפני ראש השנה. הסנקציות נועדו למנוע מאיראן להשתמש בהכנסות שלה מנפט למימון תוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים, וכן לתמוך בכוחות הפרוקסי שלה במזרח התיכון ובעולם. "ארה"ב לא תהסס לנקוט בצעדים נוספים כדי לוודא שאיראן תישא באחריות", אמרה שרת האוצר, ג'נט ילן.

הסנקציות של ארה"ב, יחד עם החשש מפני הסלמה בתגובות של ישראל ואיראן זו מול זו גרמו בשבוע שעבר למחירי הנפט לקפוץ עד לרמה של 78 דולר לחבית. בסופו של דבר הנפט סגר את השבוע עם עליה קלה בלבד של כ-1.5% וברמה של 75.5 דולר לחבית.

כלכלת בריטניה בצמיחה

בורסות מערב אירופה התאפיינו בדרך כלל בעליות בשבוע שעבר. מדד דאקס של בורסת פרנקפורט רשם עליה שבועית של 1.3% ומדד בורסת מילאנו טיפס 2.1%. מדד פוטסי הבריטי נסוג ב-0.3%.

מנתונים ראשוניים שפרסם המשרד הלאומי הבריטי לסטטיסטיקה עולה כי כלכלת בריטניה צמחה באוגוסט ב-0.2% לעומת יולי. הגידול בתמ"ג בשלושת החודשים עד אוגוסט גם הוא עמד על 0.2%. כלכלת בריטניה צומחת לאט עדיין, ונראה שהיא מתאוששת מההתכווצות שחלה אצלה במחצית השניה של 2023. העובדה שהאינפלציה ירדה מרמה דו ספרתית לקצב של 2.2% בלבד, ושהריבית במדינה החלה לרדת, מהווה מקור לאופטמיות  למשקיעים בבריטניה.

בבורסות אסיה בלטו בשבוע האחרון בעיקר הירידות החדות יחסית בסין והונג קונג. מדד האנג סנג צנח בשבוע החולף ב-6.5%. הירידה נבעה כנראה מהתפכחות מסוימת אחרי גל העליות החריג של השבועיים הקודמים. העליות אירעו בעקבות תוכנית התמריצים שמתכנן הממשל הסיני להעניק לבנקים בניסיון לעצור את משבר הנדל"ן החריף. ואולם עד שהתמריצים הללו ישפיעו ייקח עוד זמן רב. ובינתיים עוד ועוד חברות נדל"ן נקלעות למצוקת נזילות ומתקשות לשרת את חובותיהן.

הבנק המרכזי של דרום קוריאה הצטרף השבוע למגמה שמסתמנת בעולם והוריד את הריבית במדינה ב-0.25% ל-3.25%. האינפלציה בדרום קוריאה ירדה לאחרונה לקצב של 1.6%, נמוך מיעד ה-2% של הבנק המרכזי.

המשקיעים בישראל דרוכים

בתל אביב נרשמו ירידות קלות בשבוע החולף, ומדד תל אביב 120 איבד 0.3% מערכו. השקל התחזק בכ-5 אגורות מול הדולר ונעצר ברמה של 3.76 שקל לדולר. המסחר בישראל נערך בצל תחילת המבצע הקרקעי בלבנון, שגורר גם הרחבה של טווח הירי מצד חיזבאללה עד לגבול חיפה והקריות. עיני המשקיעים נשואות גם לתגובה הצבאית שאמורה ישראל להנחית על איראן בעקבות ירי הטילים לפני ראש השנה, ואשר עלולה להצית אחריה תגובת נגד איראנית נוספת.

בחזית הכלכלית ניתן לציין בעיקר את החלטת נגיד בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5%. הריבית בישראל נמצאת ברמה זו מאז ינואר.

במקביל להחלטת הריבית פרסם בנק ישראל שורה של תחזיות כלכליות חדשות. הבנק הוריד בחדות את תחזית הצמיחה של המשק ב-2024 ל-0.5% בלבד – לעומת 1.5% בתחזית הקודמת מיולי. מאז פרסום התחזית הקודמת חלה עלייה בהסתברות שמייחסים בבנק "לתרחישים ביטחוניים חמורים יותר".

בנק ישראל גם צופה הרעה בצמיחה ב-2025  שתגיע להערכתו ל-3.8%. התחזית מיולי דיברה על צמיחה של 4.2% ב-2025. בבנק גם מעלים את תחזית הגירעון של 2024 ל-7.2%. זאת לעומת יעד גירעון של 6.6% שבו עדיין דבקים במשרד האוצר. כלכלני בנק ישראל חוזים גירעון של 4.9% ב-2025.

בבנק ישראל הותירו את תחזית האינפלציה לשנה קדימה ומעריכים כי היא תגיע ל-3.2% בסוף הרבעון השלישי של 2025. עם זאת, בבנק מעריכים כעת כי גם הריבית תישאר על כנה בעוד שנה ברמה של 4.5%. וזאת בניגוד למגמה הברורה של הפחתות ריבית בארה"ב אירופה ורוב המדינות המפותחות.

מדד המניות של איסטנבול מתחיל לחוש את כובד הריבית

כלכלת טורקיה נמצאת במשבר כבר זמן רב. הבעיה העיקרית שלה היא היפר אינפלציה שהגיעה בשנתיים האחרונות לרמות של 40%-80% בשנה וגרמה לעליה ניכרת ביוקר המחיה במדינה.

בשנה האחרונה גם השתנתה  המדיניות המוניטרית בטורקיה ב-180 מעלות. הריבית שהייתה נמוכה מדי, רק 8.5%, במאי 23', הוקפצה במהירות וכעת היא עומדת על 50%.

למרות הקפיצה החדה בריבית, במחצית הראשונה של 24' מדד המניות המוביל של איסטנבול, ביסט-100, רשם ביצועים מפתיעים לטובה. מתחילת השנה ועד 22 ביולי זינק המדד הטורקי ב-46%.

אלא שמאז המדד נצא בנסיגה. בתוך שלושה חודשים נפל מדד ביסט-100 בכ-21%, ונכנס בכך, לפחות טכנית, לטריטורייה "דובית". חלק מהסיבות לכך נובעות כנראה מהעובדה שהריבית הגבוהה בטורקיה משפיעה לרעה על קצבי הצמיחה של הכלכלה. אם ברבעון הראשון של השנה עוד עמד קצב צמיחת התמ"ג הטורקי על 5.3% בשנה, ורבעון קודם לכן על 4.6%, ברבעון השני של 24' צנח קצב הצמיחה ל-2.5% בלבד.

וזו לא רק הריבית. כלכלת טורקיה מושפעת לרעה גם מהסכסוכים הצבאיים במזרח התיכון. לטורקיה יש קשרים כלכליים ענפים עם המדינות הסמוכות אליה, בהן סוריה ולבנון. העובדה שלבנון נתונה כעת במלחמה ורבים מאזרחיה ברחו מבתיהם, מקשה על טורקיה לקיים איתה קשרי מסחר תקינים. טורקיה היא גם יבואנית גדולה של אנרגיה, והעליה במחירי הנפט מקשה עליה את המלחמה באינפלציה.

גם ענף התיירות הטורקי נפגע. תיירות הפנים נפגעה בגלל האינפלציה הגבוהה והמשבר הכלכלי שמקשים על הטורקים לצאת לחופשה. גם תיירי החוץ נפגעו מהעלאות המחירים התכופות, ורבים מהם מצאו מחדש את יוון הסמוכה כפתרון חלופי. וכמובן, גם היעדרם עשרות אלפי ישראלים שגדשו בעבר את חופי טורקיה לא ממש מסייע לענף התיירות הטורקי להתאושש.

מקורות לסקירה:

https://www.themarker.com/wallstreet/2024-10-11/ty-article-live/00000192-6536-de36-adfe-effe253b0000

https://tradingeconomics.com/turkey/gdp-growth-annual

https://english.news.cn/20241011/42099456c4704fcd9fe064bd08d266ec/c.html

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hyo8zxnjyl