השקל התחזק, בורסת טוקיו ממשיכה לעלות

מזה חודשים ארוכים מצפים רבים מהכלכלנים בארה"ב להאטה שתגיע בעקבות העלאות הריבית החדות. האטה שאמורה בדרך כלל להשפיע לרעה גם על שוק המניות. האטה בצמיחה או עליה בשיעור האבטלה הן חדשות טובות לשוק ההון כי הן מאותתות על עצירה בהעלאות הריבית.

גם האינדיקציות מצד שוק המניות הן מורכבות. מדד S&P500 אמנם השלים עליה של 20% מאז השפל שרשם באוקטובר אשתקד, מהלך שמבחינה טכנית מקובל לראות בו סממן לשוק פרי חדש אבל מרבית התשואה הן בS&P- והן ב-NASDAQ נבעו מפעילות במספר ספור של מניות. במרבית המניות, כולל המניות של חברות גדולות ומובילות וחברות טכנולוגיה מחיר המניה עדיין משקף חשש מהאטה.

ביום שישי המשיכו המדדים בארה"ב לנוע צפונה ומדד S&P500 סיים עם עליה שבועית של 0.4%. מתחילת השנה השלים המדד הבכיר של השוק האמריקאי עליה של 12%.

אסטרטג השווקים האמריקאי, ריאן דטריק, מחברת קרסון גרופ, בדק 13 מקרים שבהם S&P500 רשם עליה של 20% מנקודת התחתית. הוא גילה שאחרי תקופה כזו המדד עולה בממוצע 10% ב-6 החודשים הבאים ו-17.7% ב-12 החודשים הבאים. נתונים מהסוג הזה מפיחים בדרך כלל אופטימיות נוספת בשווקים.

סממן נוסף לאופטימיות של המשקיעים בארה"ב הינה הירידה של מדד ה"פחד'" Vix לרמה של 13.8 נקודות בלבד. זוהי הרמה הנמוכה ביותר של מדד הפחד מאז דצמבר 2019, חודשים ספורים ערב מגפת הקורונה שבשיאה קפץ המדד ל-53 נקודות.

ואולם, על אף שיש סיבות לשמחה בשוק האמריקאי, יש עדיין גם כמה סיבות לדאגה. אחת מהן היא שלא בטוח שתהליך העלאת הריבית הסתיים.

בשוק התעסוקה, מספר המובטלים החדשים זינק בשבוע שעבר ל-261 אלף – הרמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2021. הזינוק בתביעות האבטלה עשוי לגרום ל'פד' להימנע מהעלאת הריבית בפגישתו הקרובה ב-14 ביוני.

ביום ג' בשבוע הקרוב, לפני מועד החלטת הריבית אמור להתפרסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב. כרגע הכלכלנים בארה"ב מצפים בממוצע לקצב אינפלציה של 4.1% במאי. חריגה כלפי מעלה עלולה לגרום ל'פד' להעלות שוב את הריבית. גם בגוש היורו אמורה להתקבל בשבוע הקרוב החלטת ריבית.

טורקיה: המניות מזנקות, המטבע צולל

שוקי המניות של אירופה התממשו מעט בשבוע האחרון. מדד יורוסטוקס 50 ירד ב-0.8%, ובשיעור דומה ירד מדד CAC של בורסת פאריס. המדדים המובילים של פרנקפורט ולונדון איבדו בשבוע החולף 0.6% מערכם.

עליה מפתיעה של 10% רשם בשבוע החולף מדד Bist-100 של בורסת איסטנבול. בכך עבר המדד הטורקי לטריטוריה חיובית מתחילת השנה – 2.1%. העליה הזו מתרחשת על אף בחירתו החוזרת של הנשיא רג'פ טייפ ארדואן שנחשבה – לפחות על ידי מומחים מערביים – ככזו שתמשיך להסב נזקים לכלכלת טורקיה.

אזרחי טורקיה כנראה חושבים אחרת מהמומחים הזרים. הם מוכנים לשוב ולהשקיע בחברות טורקיות למרות הפגמים הקשים בכלכלה הטורקית שמתבטאים בין השאר באינפלציה גבוהה ובריחת משקיעים זרים. אבל מניות הן לא חזות הכל.

הלירה הטורקית, בניגוד לבורסה, צללה מאז נצחונו של ארדואן לפני שבועיים בכמעט 20%. הלירה נסחרה בשבוע שעבר סביב מחיר של 23.5 לירות לדולר. באמצע מאי נסחרה הלירה סביב 19.5 לירות לדולר. צלילת הלירה אירעה לאחר שארדואן הודיע על מינוי חפיזה גאיה ארקאן, לשעבר מנכ"לית משותפת בבנק פירסט ריפבליק, לנגידת הבנק המרכזי של טורקיה. לתחלופת הנגידים המהירה שמבצע ארדואן בבנק המרכזי הטורקי יש חלק מרכזי בחוסר האמון שחשים משקיעים זרים כלפי טורקיה וכלפי השליט הכל יכול שלה.

בורסה מפתיעה אחרת השנה היא זו של טוקיו. מדד ניקיי 225 המשיך את מסעו כלפי מעלה והשבוע טיפס 2.4% נוספים. המדד היפני השלים מתחילת  השנה עליה נאה של 23.6%. הוא מצוי כעת ברמות בהן שהה בפעם האחרונה ביולי 1990.

משקיעים מנוסים הפנו באחרונה תשומת לב לשוק היפני. המשקיע המוערך, וורן באפט, חשף לפני כחודשיים שחברת ההשקעות שלו, ברקשייר האת'אוויי, הגדילה משמעותית את השקעותיה ביפן, ואלו נמצאות אצלה במקום השני אחרי השקעותיה בארה"ב. באפט ידוע כמי שמבצע מחקר מעמיק לפני שהוא נכנס להשקעות גדולות, והוא סבור כנראה שההתאוששות הכלכלית של יפן תימשך בשנים הקרובות. באפט השקיע בין השאר בקונצרנים היפניים מיצובישי, סומיטומו ומיטסוי.

הכלכלה היפנית עדיין צומחת לאט, אבל שיעור הצמיחה שנמדד בה במאי – 1.6% – היה כפול מתחזיות הכלכלנים. עוד דבר שחשוב לזכור הוא שהין היפני נחלש מאוד מול הדולר בשנה וחצי האחרונות. בינואר 22' עוד נסחר הין סביב 115 ין לדולר. כיום הוא נסחר סביב 140 ין לדולר. הנפילה הזו גורעת בפועל חלק ניכר מהרווחים שרואים משקיעים זרים בשוק המניות היפני. יפן ממשיכה להיות בין הכלכלות הבודדות בהן מדיניות הבנק המרכזי היא מדיניות מרחיבה שכוללת בין היתר גם פעילות של רכישת נכסים בהיקף רחב.

בישראל נרשמו בשבוע החולף עליות חדות, ומדד תל אביב 125 טיפס במהלכו ב-4.2%. הקפיצה הזו קירבה את  המדד לרמה של פחות מ-1% מרמתו בתחילת השנה. במקביל לכך השקל הישראלי התחזק תוך שבוע מול הדולר בכ-4.5%, ושערו ירד מ-3.75 שקל לדולר ל-3.59 שקל לדולר.

פעילי השוק בתל אביב הסבירו את העליות הללו בהערכות לפיהן מהלכי החקיקה המשפטית שהציתו גל מחאה חסר תקדים, לא יקודמו בקרוב על ידי הממשלה. זאת, ככל הנראה, בגלל החששות של ראש הממשלה מפני ההשלכות הכלכליות השליליות שגרמה הרפורמה הזו עד כה, והאזהרות שהשמיעו כנגדה חברות הדירוג הבינלאומיות. עם זאת, נתניהו עדיין לא הודיע רשמית על השעיית החקיקה המשפטית. גם הפגישות של נציגי הקואליציה והאופוזיציה בבית הנשיא עודן נמשכות, הגם שאיש כמעט לא מאמין שתצא מהן בשורה כלשהי.