נאסד"ק קפץ ב-4.6%, תל אביב קיבלה את יאיר לפיד בעליה
דו"ח תעסוקה חזק שפורסם בארה"ב מלמד שהעלאות הריבית והציפייה להעלאות נוספות עדיין לא פוגעות בכלכלה המקומית. ההשתהות של הבנק האירופי בהעלאת הריבית הביאה כמעט לשוויון ביו היורו לדולר
שבוע המסחר האחרון בבורסות ארה"ב, שהחל את המחצית השנייה של השנה, הסתיים בנימה חיובית. זה היה שבוע מסחר קצר של 4 ימים בלבד עקב יום העצמאות האמריקאי שחל ב-4 ביולי. על אף אירועי הדמים שליוו את יום העצמאות, נראה שהאמריקאים חזרו מהחג אופטימיים ובטוחים בכלכלת ארה"ב – בסיכומו של השבוע רשם מדד נאסד"ק קפיצה נאה של 4.6%. מדד S&P500 הסתפק בעליה שבועית של 1.9%.
ביום שישי פורסם דו"ח התעסוקה לחודש יוני שהצביע על תוספת של 372 משרות למשק האמריקאי, גבוה מהתחזיות המוקדמות. שיעור האבטלה בארה"ב נותר ברמת נמוכה של 3.7% בלבד. בפועל שיעורי אבטלה של 4% ומטה נחשבים לתעסוקה מלאה במשק מאחר וחלק מדורשי דמי האבטלה עושים זאת מרצון תוך כדי מעבר לעבודה חדשה.
כל עוד שיעור האבטלה בארה"ב נותר נמוך מאוד, לבנק הפדרלי אין בעיה להעלות ריבית כדי לקרר מעט את הכלכלה הרותחת ואת לחצי האינפלציה שהיא מייצרת.
מאז חודש מארס העלה ה"פד" את הריבית בארה"ב משפל של 0.25% ל-1.75%. מנתוני פרוטוקול פגישת ראשי ה'פד' ביוני מתברר כי הם מתכננים להעלות את הריבית באגרסיביות בחודשים הבאים, כולל העלאה של 0.75% בפגישתם הקרובה ב-27 ביולי.
פערי הריבית שנפתחים בין ארה"ב לעולם גרמו בחודשים האחרונים להתחזקות מהירה של הדולר מול רוב המטבעות החשובים ומול שלל מטבעות של שווקים מתעוררים. כך למשל התחזק הדולר מתחילת השנה מול הין היפני ב-13%, מול השקל הישראלי ב-10%, מול הליש"ט ב-8.7% ומול הפרנק השווייצי ב-6%.
אבל גולת הכותרת היא התחזקות של כ-7% מתחילת השנה וכ-20% תוך 14 חודשים מול המטבע השני בחשיבותו בעולם – האירו. ההתחזקות מול האירו הביאה בשבוע שעבר את שני המטבעות כמעט לנקודת השוויון שבה 1 דולר שווה ל-1 יורו. ביום שישי ננעל צמד המטבעות הללו ברמה של 1.02 דולר לאירו.
האירו – קווים לדמותו
ה"אירו", הוא מטבע שמשותף ל-19 מתוך עשרים ושבע מדינות החברות באיחוד האירופי. מדינות אלו מכונות גם "גוש האירו" או Eurozone. הוא המטבע השני בסחירותו בשוק מטבע החוץ העולמי אחרי הדולר.
מי שאחראי על הנפקת אירו ושמירת ערכו הוא הבנק המרכזי האירופי (ECB) שנמצא בפרנקפורט, במשותף עם הבנקים המרכזיים של המדינות החברות בגוש האירו. הבנק המרכזי האירופי אחראי בלעדית על המדיניות המוניטרית של האיחוד המוניטרי האירופי. הבנקים המרכזיים הלאומיים כפופים לבנק המרכזי האירופי ואחראיים על הנפקת השטרות והמטבעות והפצתם ברחבי גוש האירו, כמו גם על תפעול מערכות התשלומים של גוש האירו.
על השקת ה"אירו" הוחלט במסגרת אמנת מאסטריכט משנת 1992. באמנה סוכם על איחוד כלכלי ופיננסי שבמסגרתו ייקבע מטבע משותף לחלק ממדינות האיחוד. כדי להצטרף לגוש המטבע המשותף המדינות החברות אמורות היו לעמוד בקריטריונים כלכליים מחמירים. כמו למשל: גירעון תקציבי של פחות מ-3% מהתמ"ג, יחס חוב תוצר של פחות מ-60% מהתמ"ג, אינפלציה נמוכה ושיעורי ריבית שקרובים לממוצע האיחוד האירופי. חשוב לציין שהיחס לכללים אלו התגמש מאוד מאז. רוב מדינות האיחוד אינן עומדות בכללים אלו כיום. במיוחד אמורים הדברים בכל הקשור לרמת החובות שלהן.
האירו הושק ב־1 בינואר 1999 ושימש תחילה רק 11 מדינות. באותו יום נקבע יחס ההמרה בינו ובין המטבעות של אותן מדינות. ביום ההשקה היה שוויו של האירו 1.17 דולר.
במשך 3 שנים האירו שימש את 11 המדינות במקביל למטבעות המקוריים שלהן, אולם יחס ההמרה בין המטבעות נותר קבוע. ב-1 בינואר 2002 הפך האירו למטבע החוקי היחיד באותן מדינות, והופסק השימוש כליל במטבעות כמו הלירה האיטלקית, המארק הגרמני והפרנק הצרפתי.
הקמת גוש האירו נועדה לחזק את מדינות האיחוד האירופי כנגד שותפות הסחר שלהן. המעבר למטבע אחיד איפשר למדינות אירופה לייעל את הכלכלה המשותפת ולהגביר את היקף הסחר ביניהן. השימוש במטבע האחיד הגביר את היעילות במעבר של סחורות ועובדים בין מדינות גוש המטבע האחיד.
מאידך, המדינות שהצטרפו לגוש האירו נאלצו להיפרד מאחד מסמלי העצמאות החשובים ביותר לכל מדינה, כמו גם מכלי פיננסי בעל חשיבות: היכולת לקבוע את שער הריבית באופן עצמאי.
בשנים הראשונות לשימוש בו היה האירו בחזקת "חשוד". משקיעי העולם לא היו בטוחים עד כמה מחויבות מדינות גוש היורו זו לזו, ומה יקרה אם מדינות יירצו לנטוש את הגוש כדי לחזור ולקבל מחדש עצמאות פיננסית. עד סוף שנת 2000 נפל שערו של האירו עד לרמה של 0.84 דולר.
לאחר האימוץ המלא של המטבע ב-2002 חלה תפנית והאירו הלך והתחזק. לשיאו – 1.6 דולר ליורו – הוא הגיע ביולי 2008, ערב המשבר הפיננסי העולמי. משם החלה ירידה בערכו שנבעה ברובה מהחולשה היחסית של כלכלות אירופה המתקשות לצמוח לעומת כלכלת ארה"ב.
במאי 21' עדיין נסחר האירו סביב 1.2 דולר, אולם מאז הוא נמצא במגמת ירידה. הסיבה העיקרית לכך היא ההשתהות המופגנת של הבנק המרכזי האירופי בהעלאת ריבית. הריבית שמונהגת כיום בגוש האירו עומדת על מינוס 0.5%. היא אמנם נמצאת שם כבר 8 שנים אבל כיום, כאשר האינפלציה הממוצעת בגוש היורו כבר גבוהה מ-8%, נראה שהיא שייכת לעידן אחר.
נגידת ה-ECB, כריסטין לגארד, אמרה במהלך יוני שהבנק מתכנן העלאת ריבית של 0.25% בפגישתו הקרובה, והעלאה נוספת בספטמבר. כרגע, נראה שאלו צעדים איטיים ומהוססים מדי.
הבנק האירופי חושש אמנם שהעלאות הריבית עלולות להחריף את הבעיות הכלכליות בחלק ממדינות אירופה שנפגעו כתוצאה מהמלחמה של רוסיה באוקראינה. אבל ההשתהות הזו פוגעת במדינות שנמצאות בקצה הגבוה של הסקאלה וכבר סובלות מאינפלציה של 10% ויותר. על פי ההתנהלות ה"יונית" של ה-ECB מצד אחד וה"ניצית" של ה'פד' מצד שני, לא מן הנמנע שהאירו ייסחר בקרוב בפחות מדולר אחד.
8 מפלגות, 8 שקלים לליטר בנזין
מחיר הנפט שב ושינה בשבוע שעבר כיוון. הנפט שהתחיל את השבוע במחיר של 108 דולר לחבית, צלל במהלך השבוע עד ל-96 דולר לחבית. ההסבר המרכזי לכך הם החששות מפני האטה עולמית קרובה עקב הניסיון לעצור את האינפלציה באמצעות העלאות ריבית. דוח התעסוקה של יום שישי דחף מעט את הנפט שוב למעלה והוא סיים את השבוע ברמה של 105 דולר לחבית.
הבורסה הישראלית קיבלה את ראש הממשלה החדש, יאיר לפיד, בסבר פנים יפות. המדדים העיקריים בבורסה רשמו בשבוע שעבר עליה של כ-2% בממוצע. הנתון הכלכלי החשוב הבא שבו יפגוש לפיד בשבוע הקרוב הינו מדד המחירים לצרכן לחודש יוני. זהו מדד שיושפע ממחירי הדלק הגבוהים ומחירי הדירות הגואים ועלול להראות על עוד עליה באינפלציה.
בימים האחרונים דיווחו כלי התקשורת בישראל שמפלגות האופוזיציה מתכננות לתקוף את לפיד ושותפיו לממשלה באחת הסוגיות החשובות של מערכת הבחירות הנוכחית: יוקר המחייה. נציגי האופוזיציה יתעלמו מהעובדה שמדובר בתהליך עליית מחירים כלל עולמי שקשור הן לבעיות בשרשרת האספקה והן לסנקציות נגד רוסיה, וינסו להדביק את העלייה במחיר הדלק לרמה של יותר מ-8 שקלים לליטר ל-8 המפלגות שמרכיבות כיום את הממשלה. מפלגות הקואליציה ינסו מן הסתם להסיט את האש ויטענו שיוקר המחייה הנוכחי נובע מאוזלת ידן של הממשלות שהונהגו במשך 13 שנים על ידי יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו.
| המדד / תאריך | 01.01.22
תחילת השנה |
2.7.22
שבוע שעבר |
9.7.22
היום |
שינוי חודשי | שינוי מתחילת השנה |
| נקודות | נקודות | נקודות | אחוזים | אחוזים | |
| תל אביב 125 | 2,056 | 1,883 | 1,914 | 1.6% | -6.9% |
| תל אביב 90 | 2,329 | 2,104 | 2,165 | 2.9% | -7.0% |
| תל אביב 35 | 1,978 | 1,828 | 1,851 | 1.3% | -6.4% |
| תל בונד 20 | 399.1 | 372.7 | 369.4 | -0.9% | -7.4% |
| נאסד"ק | 15,644 | 11,127 | 11,635 | 4.6% | -25.6% |
| S&P500 | 4,766 | 3,825 | 3,899 | 1.9% | -18.2% |
| פוטסי 100 (אנגליה) | 7,384 | 7,168 | 7,196 | 0.4% | -2.5% |
| דאקס (גרמניה) | 15,884 | 12,813 | 13,015 | 1.6% | -18.1% |
| יורוסטוקס 50 (אירופה) | 4,298 | 3,448 | 3,506 | 1.7% | -18.4% |
| ניקיי 225 (יפן) | 28,791 | 25,935 | 26,517 | 2.2% | -7.9% |
| בווספה (ברזיל) | 104,822 | 98,953 | 100,288 | 1.3% | -4.3% |
| ביסט-100 (טורקיה) | 1,857 | 2,443 | 2,434 | -0.4% | 31.1% |
| שנגחאי (סין) | 3,640 | 3,387 | 3,356 | -0.9% | -7.8% |
| האנג סנג (הונג קונג) | 23,397 | 21,859 | 21,725 | -0.6% | -7.1% |
| נכס | דולר | דולר | דולר | ||
| נפט | 75.4 | 108.5 | 104.8 | -3.4% | 39.0% |
| זהב | 1,830 | 1,812 | 1,741 | -3.9% | -4.9% |
| ביטקוין | 46,500 | 19,200 | 21,400 | 11.5% | -54.0% |
| תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | |||
| אג"ח ארה"ב 10 שנים | 1.51% | 2.89% | 3.10% |
המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או חוות דעת בקשר עם המוצרים ו/או השירותים המוצעים על ידי קבוצת IBI בית השקעות בע"מ ו/או מוצרים ושירותים אחרים המוזכרים בו. האמור לעיל אינו מהווה עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי, אינו מהווה תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי. אין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה ואין לקבל החלטות השקעה כלשהן בהסתמך עליו בלבד. קבוצת IBI בית השקעות בע"מ לא תהיה אחראית כלפי כל אדם או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. אין באינפורמציה הניתנת לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. IBI אמבן – ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ.
