למרות הטלטלות הפוליטיות: עליות נאות בבורסות אירופה

הדרמות הפוליטיות וגיאופוליטיות שמתרחשות בעולם ב-2024 לא פוסקות לרגע. לפני כשבועיים הושגה אמנם הפסקת אש בין ישראל וארגון חיזבאללה בלבנון – מהלך שרבים קיוו שינמיך את להבות המלחמה במזרח התיכון. אבל לא חלפו מאז רק כמה ימים וכבר התלקחה אש חדשה בסוריה. קואליציה של ארגוני מורדים כבשה שטחים ניכרים בצפון סוריה לרבות הערים חלב, חמה וחומס. המורדים מתקדמים דרומה וקיים חשש כבד כי שלטונו של הנשיא בשאר אסד יקרוס. במהלך השבוע החולף חלו עוד שני שינויים שעלולים להתברר כמשמעותיים: נפילת הממשלה בצרפת וניסיון הפיכה צבאית שנכשל בדרום קוריאה.

למרות זאת, שוקי ההון של העולם ממשיכים להפגין עוצמה, ומדדי המניות המובילים בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה נמצאים בשיא הסטורי או קרוב אליו.

בארה"ב בלט בימים האחרונים מדד נאסד"ק, שרשם זינוק שבועי של 3.3% ועצר ברמת שיא חדשה. המדד רחוק בפחות מ-1% מרף עגול חדש – 20 אלף נקודות. מדד S&P500 טיפס השבוע ב-1% ועצר גם הוא בשיא חדש, 6,090 נקודות. דאו ג'ונס דווקא התממש מעט וירד השבוע ב-0.6%.

התנופה במדדים שאבה כוחות מנתוני שוק התעסוקה האמריקאי שלימדו כי בנובמבר גדל מספר המשרות במשק ב-227 אלף. זאת לעומת עליה של 36 אלף משרות בלבד באוקטובר. הנתון של חודש אוקטובר היה נמוך יחסית בשל השפעות ההוריקן מילטון והשביתה בבואינג. שיעור האבטלה בארה"ב עלה קלות בנובמבר ל-4.2%. נתוני התעסוקה והאבטלה לא ימנעו כנראה הפחתת ריבית נוספת של רבע אחוז בארה"ב שצפויה להתרחש ב-18 בדצמבר.

למרות נפילת הממשלה בצרפת (ראו תיבה מצורפת) בורסות אירופה נהנו משבוע חזק במיוחד. מדד דאקס של בורסת פרנקפורט זינק ב-3.9%, חצה לראשונה את רף 20 אלף הנקודות והתייצב על שיא חדש – 20,384 נקודות. מדד קאק 40 של בורסת פאריס רשם קפיצה שבועית של 2.6%, ומדד בורסת מילאנו זינק ב-4%.

מדד פוטסי 100 של בורסת לונדון הסתפק בעליה שבועית של 0.3%, והוא רחוק כעת רק 1.5% מהשיא ההיסטורי  שנקבע באמצע מאי השנה.

אל מול האופטימיות בבורסות, נתוני המקרו של אירופה עדיין נראים מעט יגעים. הפריון של גוש היורו המשיך להיות חלש ברבעון השלישי. מנתונים שמסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של האיחוד האירופי עולה כי  הפריון לנפש בגוש נותר ללא שינוי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. מספר שעות העבודה צמח ב-0.5%, כמחצית מקצב צמיחת התמ"ג בגוש שעמדה על קצב שנתי של 0.9% ברבעון השלישי. צמיחת הפריון באירופה נותרה איטית מאז מגפת הקורונה, במיוחד בהשוואה לארה"ב.

טלטלה בדרום קוריאה

שוקי המניות המרכזיים של אסיה נהנו גם הם מעליות נאות. מדדי המניות המובילים בסין, הונג קונג יפן והודו עלו כל אחד ב-2.3% במהלך השבוע האחרון. כמה בנקי השקעות בוול סטריט פרסמו הערכות לפיהן סין תבצע הפחתות ריבית משמעותיות בשנת הכספים הקרובה על מנת לתמרץ עוד את הכלכלה.

אבל האירוע המרכזי באסיה השבוע היה המשבר הפוליטי-חוקתי שנוצר בסיאול, בירת דרום קוריאה. ביום ג' האחרון הפתיע נשיא דרום קוריאה, יון סוק יאול, כשהכריז על משטר צבאי ברחבי המדינה. יון אמר כי הצעד הכרחי כדי להגן על דרום קוריאה ולשמור על ביטחונה. הוא טען שמפלגות האופוזיציה חותרות תחת המדינה ומנסות לפגוע בדמוקרטיה.

מעט אחרי ההכרזה של הנשיא יון הגיעו כוחות הצבא לפרלמנט במטרה להרחיק את המחוקקים מהבניין. אותם מחוקקים הצביעו פה אחד נגד החלטת הנשיא, וטענו כי הכרזתו מנוגדת לחוקה. לאחר ההצבעה נגד המשטר הצבאי החלו החיילים לעזוב את המקום. החוק בדרום קוריאה מחייב את הנשיא לכבד את תוצאות ההצבעות בפרלמנט. עם זאת, יון טרם הכריז על ביטול המשטר הצבאי, וסיאול מחכה לתגובתו. פרשנים העריכו שכעת יופעל עליו לחץ כבד להתפטר.

רוב המושבים בפרלמנט הקוריאני מצויים כיום בידי מפלגות האופוזיציה ובמדינה מכהנת ממשלת מיעוט. הנשיא יון טען כי האופוזיציה תומכת במשטר הקומוניסטי של צפון קוריאה ומשתקת את הממשלה. הוא לא הצביע עם זאת על איום ממשי מצד השכנה מצפון.

יון תקף את "המפלגה הדמוקרטית" מהאופוזיציה – שהיא הגדולה בפרלמנט – ואשר העלתה השבוע הצעה להדיח חלק מהתובעים הראשיים במדינה, וכן התנגדה לתקציב שהגישה הקואליציה.

מדד המניות המוביל של קוריאה, Kospi, הגיע לשיא שנתי בתחילת יולי, אולם מאז איבד קרוב ל-16% מערכו. הנפילה הזו כואבת במיוחד משום שהיא מתרחשת בזמן שרוב בורסות העולם נהנות מתנופת עליות.

השקל מתחת ל-3.60 שקל לדולר

בשוק הסחורות שרגיש בדרך כלל למשברים גיאופוליטיים נרשמה רגיעה יחסית. מחירי הנפט והזהב ירדו במהלך השבוע בכ-1%.

מי שממשיך לרכז עניין וכותרות הוא ביטקוין, מטבע הקריפטו, שחצה במהלך השבוע לראשונה את רף המחיר העגול של 100 אלף דולר. מהלך העלייה החד האחרון של ביטקוין החל עם היבחרו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. בחודש וקצת שעברו מאז יום הבחירות  בארה"ב הספיק ביטקוין לזנק ב-45%, והשלים בכך זינוק של כ-135% מחילת השנה.

טראמפ הודיע באחרונה על רצונו למנות את פול אטקינס, לוביסט שעובד עם תעשיית הקריפטו, ליו"ר הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC). היו"ר הנוכחי של ה-SEC, גארי גנסלר, נחשב למבקר חריף של תעשיית הקריפטו, וסבור שהיא זקוקה לפיקוח הדוק מצד הרשויות. הצפייה להגמשת הפיקוח על ביטקוין ומטבעות דיגיטליים גרמה באחרונה לגידול בביקוש אליהם.

שוק המניות של תל אביב המשיך גם הוא במגמת עליה, שחלקה נובע כנראה מכך שהפסקת האש בצפון עדיין נשמרת. ת"א 125 קבע שיא חדש במהלך השבוע וסיים בעליה שבועית של 3%. תל אביב 90 רשם קפיצה שבועית של 3.8% והשלים בכך זינוק של 29% מתחילת השנה. גם השקל הישראלי התחזק השבוע מול הדולר האמריקאי ושערו ירד אל מתחת ל-3.60 שקל לדולר – לראשונה מאז חודש מרץ.

האם מקרון יהיה הבא בתור?

המשבר הפוליטי שהחל  בצרפת בקיץ וגרר שני סיבובי בחירות לפרלמנט מסרב להסתיים. ביום ה' האחרון התפטר ראש ממשלת צרפת, מישל ברנייה, מתפקידו לאחר שממשלתו נפלה ביום ד' בהצבעת אי אמון היסטורית באסיפה הלאומית. ההצבעה התרחשה לאחר דיונים סוערים על התקציב ל-2025. נשיא צרפת, עמנואל מקרון,  הציע לברנייה להישאר בתפקיד עד למינוי ראש ממשלה חדש.

מקרון נשא ביום ה' נאום לאומה ובו שלל את האפשרות שיתפטר. הוא הצהיר כי יישאר בתפקידו עד תום כהונתו ב-2027. "נתתם לי מנדט דמוקרטי של חמש שנים, ואני אשלים אותו במלואו", הכריז.

מקרון מתח ביקורת על הפוליטיקאים מהאופוזיציה שהפילו את הממשלה. "לא אקבל על עצמי את חוסר האחריות של אחרים", אמר. מקרון יפעל בימים הקרובים למינוי ראש ממשלה חדש ואמר שהבחירה שלו תהיה כזו שתבטא את כלל הכוחות הפוליטיים שיכולים לקחת חלק במהלך כזה.

הצעת אי האמון נגד ממשלת צרפת עברה ברוב של 331 קולות מתוך 574 חברים באספה הלאומית. הצלחתה נבעה משיתוף פעולה בין מפלגת הימין הקיצוני של מארין לה פן למפלגות השמאל. ברנייה כיהן בתפקיד שלושה חודשים בלבד – הכהונה הקצרה ביותר של ראש ממשלה בהיסטוריה המודרנית של צרפת.

תהליך בחירת ראש ממשלה חדש עשוי להתגלות כמאתגר במיוחד עקב הקיטוב הפוליטי החריף ברפובליקה הצרפתית. למקרון לקח יותר מחודשיים למנות את ברנייה לאחר תבוסת מפלגתו בבחירות לפרלמנט ביוני.

חלק ממנהיגי האופוזיציה בצרפת קראו במפורש להתפטרותו של מקרון. "אני מאמין שהיציבות מחייבת את עזיבתו של נשיא הרפובליקה", אמר מנואל בומפאר, מנהיג מפלגת השמאל הרדיקלי "צרפת הלא-כנועה".

לה פן, מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני "האיחוד הלאומי" מחזיקה במספר המושבים הרב ביותר באספה הלאומית. היא לא קראה במפורש להתפטרות מקרון אך הזהירה שהלחץ על הנשיא יילך ויגבר.

מקרון כאמור שולל את הרעיון להתפטר. לפי החוקה הצרפתית, בעקבות בחירות הבזק שהתקיימו בחודש יולי במדינה, אין אפשרות לקיים בחירות נוספות עד יולי 2025. זה מצב שמזמין משבר פוליטי מתמשך.

אי היציבות הפוליטית בצרפת הגבירה את החששות לגבי כלכלת המדינה, כולל פריצת מסגרות תקציביות. פרשנים טוענים שנפילת ממשלתו של ברנייה עלולה לגרום לעליה נוספת בתשואת האג"ח של ממשלת צרפת ל-10 שנים. זו עומדת כיום על 2.9%, בעוד תשואת האג"ח המקבילות של ממשלת גרמניה ניצבת על 2.10%. הפער ביניהן מייצג את הסיכון העודף שמייחסים המשקיעים לכושר הפרעון של ממשלת צרפת.

סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הזהירה כי נפילת הממשלה מפחיתה את הסבירות לייצוב המדיניות הפיסקלית הציבורית ומחריפה את המבוי הפוליטי הסתום במדינה.

שוק המניות הפריסאי נמצא גם הוא בפיגור משמעותי מול אחיו בלונדון, פרנקפורט וניו יורק. מדד קאק 40 של בורסת פאריס, למרות העלייה בשבוע שעבר, ירד מתחילת השנה בכ-2%. זאת בשעה שמדד S&P500  זינק מתחילת השנה בכ-28%, ומדד דאקס – רשם טיפוס נאה של כ-22%. העליה של מדד דאקס מתרחשת למרות שגם בגרמניה מתחוללות תמורות פוליטיות לא מעטות, שכללו בין השאר את פיטורי שר האוצר והתפוררות "קואליציית הרמזור" של הקנצלר, אולף שולץ.