הנפט לא עוצר: זינק ב-60% מתחילת השנה

השבוע המקוצר בוול סטריט (ביום שני לא התקיים מסחר בשל ציון יום הזיכרון בארה"ב) הסתיים בירידה מינורית של 1% במדד נאסד"ק ו-1.2% במדד S&P500. אבל אקורד הסיום היה מעט צורם – ביום שישי לבדו נפל מדד נאסד"ק ב-2.5% ו-S&P500 איבד 1.05%.

המסחר של יום שישי נערך בצל דו"ח התעסוקה שהנתונים ממנו דווקא נראים לא רעים מנקודת מבט מקרו כלכלית. מספר המשרות שייצר המשק האמריקאי עמד על 390 אלף. זהו מספר גבוה בהשוואה  לעבר, אבל נמוך מעט בהשוואה לחודשים קודמים. חלק מהפרשנים ראו בכך עדות לכך שהעלאות הריבית עדיין לא השפיעו על המגמה במשק ושוק העבודה עדיין חזק ותורם להמשך הלחצים האינפלציוניים. שיעור האבטלה עדיין נמוך מאוד במונחים היסטוריים ועומד על 3.6% בלבד.

ענן האינפלציה עדיין מעיב מאוד על השוק האמריקאי, ובמהלך השבוע נרשמה גם ירידה של כ-2% באגרות החוב הארוכות. תשואת האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים עלתה בשבוע החולף ב-22 נקודות בסיס ועצרה על 2.94%.

החשש מפני המשך הלחצים האינפלציוניים מגיע גם מכיוון מחיר הנפט שסגר את השבוע על 120 דולר לחבית אחרי עליה שבועית של 4.5%. הנפט כבר השלים עליה של כ-60% מתחילת השנה, מה שהופך אותו לאחד מנכסי ההשקעה הטובים במחצית הראשונה של 2022.

גם המשקיעים בחברות אנרגיה חווים תקופה נעימה. קרן הסל XLE, העוקבת אחר מדד של מניות אנרגיה מובילות טיפסה מתחילת השנה ב-56%. יחידות הקרן נסגרו בסוף השבוע על מחיר של 89 דולר, קרוב מאוד לשיא ההסטורי שלהן, 96 דולר, שנרשם ביולי 2014.

במחצית השנייה של 2014 התחיל מחיר הנפט לצלול בחדות. אז זה קרה בין השאר בגלל סנקציות שננקטו נגד רוסיה בעקבות הפלישה שלה לחצי האי קרים. גם שוק הנפט של 2022 מושפע כמובן מהפלישה של רוסיה לאוקראינה, אבל הפעם בכיוון ההפוך. זה קורה בין השאר משום שהפעם הסנקציות מחריפות את המחסור בנפט שנוצר עוד קודם לכן בשל הבעיות בשרשרת האספקה הגלובלית.

יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), פאתיח בירול, אמר השבוע בראיון לשבועון הגרמני "שפיגל" כי לדעתו משבר הנפט הנוכחי חמור מזה שהיה בשנות ה-70 של המאה הקודמת. "כאשר תתחיל עונת החגים העיקרית באירופה ובארה"ב, הביקוש לדלק יגדל. אז ייתכן שנהיה עדים למחסור במוצרים כמו דיזל, בנזין או קרוסין", אמר בירול. להערכתו אירופה תיפגע אף יותר מאשר ארה"ב. "בשנות ה-70' המשבר סבב רק סביב נפט", הוסיף. "עכשיו יש לנו משבר נפט, משבר דלק ומשבר חשמל בעת ובעונה אחת". המשבר הנוכחי מאופיין בין היתר בפיתוח שדות חדשים והגדלת התפוקה בעולם, לצד השקעה במשאבים רבים ובפיתוח מקורות אנרגיה אלטרנטיביים בעלי כדאיות כלכלית. כתוצאה מכך עשויה להתחדש קנייה של גז ונפט מרוסיה במסגרת הסכם עתידי, מה שנתפס כרגע סיכון גדול מבעבר ולכן קורה במינונים קטנים בלבד.

מנהיגי האיחוד האירופי הסכימו השבוע להטיל אמברגו על יבוא רוב הנפט מרוסיה. לדברי נשיא המועצה האירופית, שארל מישל, האמברגו מכסה כעת יותר משני שלישים מיבוא הנפט מרוסיה. אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, אמרה כי האמברגו יחתוך 90% מיבוא הנפט של רוסיה לאיחוד האירופי עד סוף השנה. כמה ימים קודם לכן הטילו גם ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וקנדה אמברגו על יבוא נפט רוסי.

המלכה חוגגת 70, פוטסי 100 עדיין ירוק מתחילת השנה

בשבוע האחרון ציינו תושבי בריטניה וחבר העמים הבריטי 70 שנות מלוכה למלכה אליזבת'. מדד FTSE100  הבריטי לא הצטרף לחגיגות וירד במהלך השבוע ב-0.7%. על אף זאת, מתחילת השנה המדד מצוי עדיין בתחום הירוק עם עליה של 2%. פוטסי 100 הבריטי הוא היחיד מבין מדדי המניות המרכזיים של אירופה שלא ירד מתחילת השנה.

בקרב הכלכלות המתעוררות בולטת מאוד הבורסה של טורקיה שרשמה מתחילת השנה עליה נחשונית של 40%. בשבוע האחרון לבדו זינקה הבורסה של איסטנבול בכמעט 7%.

העליות של איסטנבול נראות אולי מרשימות מרחוק אבל הן הרבה פחות מרשימות את תושבי טורקיה. במיוחד כשהשבוע התברר שהאינפלציה בטורקיה זינקה  לקצב שנתי של 73%. למעשה, כאשר משקללים את האינפלציה לתוך מדד המניות הטורקי המוביל – מתברר שהמדד בעצם ירד באופן ריאלי בכ-20%. במילים אחרות – מחירי המניות לא מצליחים להשיג את האינפלציה.

אינפלציה בשיעור של 73% היא הרסנית לכלכלה. היא מקשה מאוד על התושבים שהמוצרים והשירותים סביבם מתייקרים מדי יום ומדי שבוע. היא גם גורמת לתסיסה עזה בקרב תושבי טורקיה, שחלקה מופנית כלפי הנשיא, רג'פ טיים ארדואן.

ארדואן פיטר לפני כשנה את נגיד הבנק המרכזי של טורקיה משום שהלה ניסה להילחם באינפלציה באמצעי העיקרי שיש בידו – העלאת ריבית. במהלך 2021 הועלתה הריבית בטורקיה מכ-7% עד ל-19%, בניסיון לבלום את האינפלציה. במחצית השניה של 2021, לאחר פיטוריו של הנגיד, החלה טורקיה דווקא להוריד ריבית, בניסיון לתמוך בכלכלה ובעסקים. הריבית הופחתה עד ל-14% ושם נעצרה.

הפחתת הריבית – צעד מאוד לא שגרתי למלחמה באינפלציה – נעשתה לדברי ארדואן בהתאם למודל כלכלי חדש שלפיו החליט לפעול. לפי המודל שלו, הפחתת הריבית תגרום לצמיחה ביצוא הטורקי, מה שיגרום לזרימת מטבע זר למדינה, לחיזוק המטבע ובהמשך גם לירידה באינפלציה.

כלכלנים בעולם הביעו חשש הניסוי של ארדואן עלול הסתיים בכי רע ורק יזיק לטורקיה. הוא בחר כמובן להתעלם מהם.

הבעיה היא שהכלכלה לא צייתה למודל של ארדואן. כפי שרבים ציפו האינפלציה זינקה למחוזות מפחידים, כשבמקביל לכך הלירה הטורקית צללה בכמעט 50%. אם ביוני 21' נסחרה הלירה סביב 8.5 לירות לדולר, כיום היא נסחרת סביב 16.5 לירות לדולר. זה אומר שהיבוא הטורקי התייקר מאוד, וגורם לסחרור אינפלציוני.

גם הפלישה הרוסית לאוקראינה מסבה לטורקיה צרות. ראשית בגלל שמחירי האנרגיה המאמירים בעולם מלבים עוד יותר את האינפלציה בטורקיה. שנית, הסחר הטורקי עם רוסיה הפך בעייתי בגלל הסנקציות של מדינות המערב. ושלישית, טורקיה היא  יעד תיירות מרכזי לעשירי רוסיה בחודשי הקיץ. השנה נראה שההכנסות של טורקיה מאפיק זה יצטמצמו בעשרות אחוזים. אולי זו הסיבה שארדואן התחיל לחזר בשנה האחרונה אחרי ישראל, ונתן הרבה כבוד לנשיא ישראל, יצחק הרצוג, בביקורו של האחרון.

בעלי המלונות בטורקיה היו שמחים מאוד לראות את התיירים הישראלים חוזרים לבקר ולהוציא כסף בחופשות בטורקיה. וארדואן מצידו ישמח מאוד לקבל מישראל גז טבעי ולהפחית בעזרתו את התלות הטורקית באספקת גז מרוסיה.