שבוע וחצי לתחילת המלחמה: הנפט והזהב מזנקים, הבורסות נופלות

הפלישה הרוסית לאוקראינה הכניסה את אירופה לחרדה, ומדד דאקס הגרמני צלל תוך שבוע ב-10%. הזינוק במחירי הנפט, המתכות והסחורות החקלאיות מחמיר את הלחצים האינפלציוניים, ומסייע למניות האנרגיה והכרייה לטפס. הצבא של רוסיה מתקדם על הקרקע, אבל הסנקציות משתקות לה את הכלכלה, הרובל קורס והמסחר בבורסה של מוסקבה הופסק

מערכת IBI
זמן קריאה
תאריך פרסום 6 מרץ 2022 ב-09:56

שבוע דרמטי ותנודתי במיוחד הסתיים ביום שישי האחרון. הדרמה נובעת כמובן מהפלישה הרוסית לאוקראינה שמניעה מעלה ומטה את כל הנכסים החשובים בעולם.

אם בחודש הראשון של השנה התרכזה הדרמה בעיקר במגזר הטכנולוגיה, ובפרט במניות ההייטק הגדולות,   כעת היא נודדת לנכסים בסיסיים הרבה יותר – סחורות חקלאיות, נפט, זהב, ואג"ח ממשלתיות. בתחילת השנה הנפילות נרשמו בעיקר בשוק האמריקאי, אך כעת הדרמה נודדת ליבשת הישנה, אירופה.

שוקי המניות באירופה רשמו השבוע נפילות חדות. מדד יורוסטוקס 50 נפל במהלך השבוע ב-10.4%, מדד דאקס הגרמני צלל ב-10.1%, ומדד פוטסי 100 הבריטי צנח ב-6.7%. הנפילות מבטאות כמובן חשש כבד מצד המשקיעים שהמלחמה החדשה תתארך, ואולי אף תגרור לקלחת מדינות נוספות.

גם המדדים בארה"ב ירדו בשבוע החולף אבל במידה מתונה יחסית. מדד נאסד"ק איבד 2.8%, ומדד S&P500 נשחק ב-1.3%.

בשוק הישראלי המצב הרבה יותר מעודד: מדד תל אביב 125 הפתיע כאשר רשם השבוע עליה של 1.3%, ומדד תל בונד 20 טיפס ב-2.1%.

הנפילות בשוק המניות, יחד עם תחושת הפחד הטבעית מהשלכות המלחמה – הובילו את משקיעי העולם לשני נכסים שנוטים לעלות בתקופות כאלו: זהב ואג"ח ממשלתיות. מחיר הזהב זינק במהלך השבוע ב-8% והתקרב שוב לגבול של 2,000 דולר לאונקיה. עליה חדה במיוחד של כ-2.7% רשמו האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים. תשואת האג"ח צנחה מרמה של 1.99% בתחילת השבוע ל-1.72% בסופו. ירידת התשואות התרחשה למרות החשש הגובר מפני אינפלציה, שאמור להוביל להעלאות ריבית בהמשך השנה.

בתחילת השבוע החלו להישמע בארה"ב קולות שקראו ליו"ר הפדרל ריזרב להימנע מהעלאה קרובה של הריבית בשל המצב המתוח שנוצר בשווקים. חלק מהפרשנים סברו שה'פד' עשוי להשהות את העלאת ריבית כדי למנוע מהכלכלה לגלוש למיתון אפשרי.

על אף זאת, ביום שלישי האחרון אישר יו"ר ה"פד", ג'רום פאואל, כי הכוונות להעלות ריבית בעוד כשבוע וחצי נותרו במקומן. "ההשלכות של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה על הכלכלה האמריקאית לא ברורות ואנחנו בוחנים את המצב מקרוב", אמר פאואל. "ההשפעה בטווח הקרוב בשל הפלישה הרוסית, המלחמה המתמשכת, הסנקציות והאירועים שיהיו בהמשך במהלך הלחימה – לא ברורה. החלטה על מדיניות מוניטרית מתאימה בתקופה שכזו, דורשת הכרה כי הכלכלה עשויה למשוך לכיוונים בלתי צפויים. עלינו להתנהל במיומנות בתגובה לכל מידע או התפתחות חדשה שתצוץ".

מחירי החיטה והתירס מזנקים

הכיוונים הלא צפויים שאותם הזכיר פאואל מתייחסים כנראה גם לזינוק החד במחיר הנפט, עד לרמה של 115 דולר לחבית. בכך השלים הנפט זינוק שבועי של 25%, ונסיקה של 52% מתחילת השנה. הזינוק במחיר הנפט מאותת כי הלחצים האינפלציוניים החזקים שנרשמו ב-12 החודשים האחרונים הולכים דווקא להתחזק ולא להיחלש.

הקפיצה במחיר הנפט נובעת ישירות מהמלחמה באוקראינה, ועוד יותר מכך מהסנקציות שנקטו מדינות המערב כנגד רוסיה. רוסיה היא מדינה שכלכלתה נסמכת במידה רבה על יצוא נפט, גז, מתכות, וגם סחורות חקלאיות כמו חיטה ותירס. גם אוקראינה נחשבת למפיקת אנרגיה גדולה ולמגדלת חיטה.

מאז תחילת המלחמה לפני כ-10 ימים זינקו מחירי החיטה בבורסות הסחורות בקרוב ל-40%. מחיר התירס שנמצא במגמת עליה כבר תקופה ארוכה זינק בזמן הזה בכמעט 20%. סחורות כמו תירס וחיטה הן חומר גלם בסיסי בשורה ארוכה של מוצרי מזון. העלייה החדה בהם מרמזת שבמהלך החודשים הקרובים נמשיך לראות בסבירות גבוהה עליה במחירי המזון.

עליות חדות יחסית של 10%-20% נרשמו גם במחיריהן של מתכות תעשייתיות כמו פלדיום, נחושת, כסף, וכמובן  זהב. אם המחירים יישארו גבוהים לחצי המחירים עשויים להגיע לשורה של מוצרים תעשייתיים מוגמרים כגון מכוניות, מכונות תעשייתיות ואפילו מוצרי אלקטרוניקה.

הקפיצה החדה במחירי הנפט ושאר הסחורות גורמת בינתיים לגאות בקרב מניותיהן של חברות אנרגיה וחברות שמתמחות בכרייה. כך למשל מחירה של קרן הסל XLE שעוקבת אחר מדד של מניות אנרגיה מובילות זינקה מתחילת הלחימה ב-15%. מתחילת השנה השלימה הקרן עליה של 30%.

בברזיל, כמו ברוסיה, פועלות כמה חברות ענק בתחום האנרגיה והכרייה. זו כנראה הסיבה שמדד בווספה הברזילי, שבשנים האחרונות פיגר במידה ניכרת אחרי שוקי המערב, טיפס השבוע ב-1.2%, והשלים עליה של 9.2% מתחילת השנה.

המשק הרוסי משותק: הרובל קורס, הבורסה סגורה

מהדיווחים שהגיעו בסוף השבוע מסתמן שהניסיונות לפשר בין רוסיה ואוקראינה במטרה להגיע להפסקת אש  אינם עולים יפה. הרמיזות של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על העלאת כוננות באתרי הטילים הגרעיניים, בוודאי לא תורמות להרגעת הרוחות.

רוסיה אולי מתקדמת וכובשת יעדים בתוך אוקראינה, לרבות העיר חרסון לחוף הים השחור. היא אפילו משתלטת על תחנות כוח גרעיניות. אבל הסנקציות החריפות מצד מדינות המערב עושות נזק עצום לכלכלה שלה.

ביומיים הראשונים למלחמה צנחו מניותיהן של חברות רוסיות מובילות בשיעורים שהגיעו עד ל-70%. הניתוק של המערכת הבנקאית הרוסית ממערכות תשלומים בינלאומיות עלול לחנוק חלק מהבנקים הרוסיים ולהוביל אותם אל סף חדלות פרעון. במקביל לכך צנח הרובל עד לרמה של 124 רובל לדולר אמריקאי אחד. ערב הלחימה נסחר הרובל ברמה של 75 רובל לדולר. גם הקפצת הריבית ברוסיה מ-9.5% ל-20% לא סייעה לרובל להתחזק.

בתחילת השבוע האחרון, כחלק מהניסיון למנוע בריחת הון מהמדינה, הורה פוטין לעצור את המסחר בבורסה של מוסקבה. המסחר לא חודש עד יום שישי ולא ברור מתי יחודש. כתוצאה מכך החליטו גם בורסות לונדון וארה"ב, שבהן נסחרות תעודות-מניה (ADR) על מניות רוסיות מובילות, להפסיק את המסחר בהן. עצירת המסחר נעשתה לאחר שחלק מהמניות כבר הספיקו ליפול ביותר מ-90%.

לנפילה החדה תרמה גם הודעתה של חברת המדדים MSCI להוציא את המניות הרוסיות מהמדדים הבינלאומיים שהיא עורכת. ב-MSCI הסבירו את המהלך בכך שהפסקת המסחר במניות הפכה אותן ל"בלתי ניתנות להשקעה". הפסקת המסחר במניות יצרה שיבושים גם בקרנות הסל שעוקבות אחר מניות רוסיות. על אף זאת, חלק מקרנות הסל הללו המשיכו לאפשר את המסחר, והן ריכזו מחזורי מסחר גדולים.

הקרן הגדולה והוותיקה מכולן (פעילה מאז 2007) היא מקבוצת הפיננסים VanEck והיא נסחרת תחת קוד המסחר RSX. הקרן ניהלה עד תחילת המשבר נכסים בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר. ערב הלחימה נסחרו יחידות הקרן סביב מחיר של 25 דולר. בסוף השבוע האחרון ניתן כבר היה לקנות אותן במחיר של 5.5 דולר – צניחה של כ-78% תוך שבועיים בלבד.

המדד / תאריך 01.01.22

 

תחילת השנה

26.2.22

 

שבוע שעבר

5.3.22

 

היום

שינוי שבועי שינוי מתחילת השנה
  נקודות   נקודות    
תל אביב 125 2,056 2,009 2,036 1.3% 1.0%
תל בונד 20 399.1 383.7 391.8 2.1% 1.8% –
נאסד"ק 15,644 13,694 13,313 2.8% 14.9%
S&P500 4,766 4,384 4,328 1.3% 9.2% –
פוטסי 100 (אנגליה) 7,384 7,489 6,987 6.7% 5.4%
דאקס (גרמניה) 15,884 14,567 13,094 10.1% 17.6% –
יורוסטוקס 50 (אירופה) 4,298 3,970 3,556 10.4% 17.3% –
ניקיי 225 (יפן) 28,791 26,476 25,985 1.9% 9.7%
בווספה (ברזיל) 104,822 113,141 114,473 1.2% 9.2%
ביסט-100 (טורקיה) 1,857 1,952 1,990 1.9% 7.2%
שנגחאי (סין) 3,640 3,451 3,447 0.1% – 5.3% –
האנג סנג (הונג קונג) 23,397 22,767 21,905 3.8% – 6.4% –
נכס דולר דולר דולר    
נפט 75.4 91.9 115.0 25.1% 52.5%
זהב 1,830 1,890 1,975 4.5% 7.9%
ביטקוין 46,500 38,900 39,200 0.8% 15.7% –
  תשואה לפדיון תשואה לפדיון תשואה לפדיון    
אג"ח ארה"ב 10 שנים 1.51% 1.99% 1.72%    

 

המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או חוות דעת בקשר עם המוצרים ו/או השירותים המוצעים על ידי קבוצת IBI בית השקעות בע"מ ו/או מוצרים ושירותים אחרים המוזכרים בו. האמור לעיל אינו מהווה עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי, אינו מהווה תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי. אין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה ואין לקבל החלטות השקעה כלשהן בהסתמך עליו בלבד. קבוצת IBI בית השקעות בע"מ לא תהיה אחראית כלפי כל אדם או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. אין באינפורמציה הניתנת לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. IBI אמבן – ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ.

דברו איתנוהשאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או חייגו ל- 6212*