ענקיות הטכנולוגיה מטלטלות את המדדים

ביום חמישי נפל מדד נאסד"ק ב-3.7% בעקבות התרסקות ב- 26% במניה אחת. למחרת מניה אחרת הוסיפה 200 מיליארד דולר לשוויה וסייעה לשוק להתאושש. מחיר הנפט חזר 8 שנים לאחור וחצה את גבול 90 הדולר לחבית

מערכת IBI
זמן קריאה
תאריך פרסום 6 פברואר 2022 ב-09:43

נתחיל מהסוף: שבוע המסחר בבורסות ארה"ב הסתיים בנימה חיובית. מדד נאסד"ק טיפס ביום שישי האחרון ב-1.6% והשלים בכך עליה שבועית של 2.4%. מדד S&P500 סיים את השבוע בעליה של 1.5%.

התנודות של המניות הגדולות ובעקבותיהן של השוק בימים חמישי ושישי היו חסרות תקדים. אכזבה מהדוחות ביום ה' הובילה לירידת ערך של מאות מיליארדי דולרים במניה אחת שמשכה את כל השוק לירידה של כמעט 4%. התרגשות ממניות חברה אחרת הובילה לעליה החד יומית הגדולה ביותר בשווי הדולרי של חברה אחת ובעקבותיה עלה השוק ב- 1.6%.

נראה שהתחלופה המהירה בין ירידות חדות לעליות חדות, בעיקר במניות הטכנולוגיה, מתחילה להפוך לשגרה. אם נסתכל על בורסת נאסד"ק ב-3 השבועות האחרונים שכללו 14 ימי מסחר (ראו טבלה מצורפת) נגלה שב-10 מתוכם המדד עלה או ירד ביותר מ-1%. ב-6 מהימים הללו נרשמה תנודה של יותר מ-2%. ב-3 מהימים נרשמה תנודה של יותר מ-3%.

תנודות חדות למעלה או למטה אופייניות בדרך לשוק שמגיע לנקודות קיצון – למעלה או למטה. במקרה הנוכחי, אנחנו עדיין קרובים לנקודת השיא שנרשמה במדדי המניות בארה"ב בנובמבר ודצמבר. השוק אמנם כבר התממש מעט מרמות השיא שלו ומדד נאסד"ק כבר  נמוך בכ-10% מרמתו בתחילת 2022. אבל התנודות החדות מעידות שהמשקיעים עדיין לא גיבשו את דעתם לגבי הכיוון שייקח שוק המניות בהמשך השנה.

דו"ח תעסוקה חזק מאותת על צמיחת המשק אבל גם על אינפלציה

חוסר ההחלטיות של המשקיעים קשור כמובן גם למצב הכלכלי בארה"ב ובשאר העולם. מצד אחד, הנתונים הכלכליים ממשיכים להראות שיפור מתמיד, כתוצאה מהירידה בהשפעתה של מגפת הקורונה. זו הבשורה הטובה. צמיחה כלכלית גורמת בדרך כלל לעליה ברוחי החברות.

הבשורה הפחות טובה היא שהכלכלה מתחממת לפעמים בקצב מהיר מדי, דבר שמגביר את הסיכון לאינפלציה ואת האפשרות להעלאות ריבית מהירות יחסית במטרה לעצור אותה.

ביום שישי נוסף למשוואה נתון נוסף שהצביע על עצמת הכלכלה, החזרה לשגרה אבל גם הגדיל את החששות מאינפלציה. זינוק של 467 אלף משרות שנוספו למשק בחודש ינואר. התחזית הממוצעת של הכלכלנים בוול סטריט היתה לתוספת של 150 אלף משרות.

נתוני שוק העבודה העדכניים תוקנו גם לחודשיים הקודמים. כעת מתברר שבחודש דצמבר נרשם זינוק של 510 אלף משרות לעומת גידול של 199 אלף משרות בדו"ח המקדים. בנובמבר נוצרו 647 אלף משרות חדשות לעומת גידול של 249 אלף משרות שעליו דווח במקור.

מספר המשרות בארה"ב עדיין נמוך ב-2.9 מיליון מרמתו בפברואר 2020, לפני פרוץ המגפה, אבל שיעור האבטלה נחשב נמוך מאוד ועומד על 4% בלבד. בפברואר 2020 הוא עמד על 3.5%.

דו"ח התעסוקה הטרי הראה גם שהשכר לשעה קפץ בינואר ב-0.7% לעומת דצמבר וב-5.7% לעומת ינואר 21'. מדובר בעליה חדה שכמוה לא נראתה בארה"ב כבר 40 שנה. היא מתיישבת עם הדיווחים על מחסור בעובדים בענפים רבים מאז שהחלה מגפת הקורונה, וביתר שאת מאז שבוטלו הסגרים וההגבלות ששלחו עובדים רבים לחל"ת. אנשים פשוט לא ממהרים לחזור לעבודה, ומקומות עבודה רבים נאלצים להעלות את השכר כדי למשוך עובדים חדשים.

עליה בשכר נחשבת בדרך כלל לגורם מרכזי שמחולל אינפלציה לאורך זמן. עד כה האינפלציה של השנה האחרונה הוסברה בעיקר בחוסר איזון בין ביקוש להיצע בגלל בעיות בייצור ובשרשרת האספקה העולמית.  עליית השכר, עשויה לאותת על אופי מתמשך יותר של האינפלציה.

המקום שבו ההשפעה האינפלציונית ניכרת יותר מכל הן אגרות החוב לטווח הארוך. אלו ספגו בסוף השבוע האחרון ירידה חדה יחסית. תשואות האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים טיפסו ביום ו' מרמה של 1.78% ל-1.93% ועצרו ברמה הגבוהה ביותר זה שנתיים וחצי (מאז יולי 2019). הקפיצה מרמזת על ציפיה גוברת לסדרת העלאות ריבית שתתרחש בחודשים הקרובים. החוזים על הריבית הפדרלית מעניקים כעת הסתברות של כמעט 40% לכך שהבנק המרכזי יעלה את הריבית בחודש הבא ב-0.5%.

הבנק המרכזי של אירופה הותיר ביום ד' את הריבית בגוש היורו ללא שינוי. במסיבת עיתונאים שהתקיימה לאחר פרסום ההחלטה אמרה נשיאת הבנק האירופי, כריסטין לגארד, כי הבנק "הרבה יותר קרוב" ליעד האינפלציה שלו. היא לא פסלה אפשרות של צמצום המדיניות המוניטרית כבר השנה.

כאב ראש מדיני וכאב ראש כלכלי

מחיר הנפט המשיך בשבוע שעבר לטפס וחצה לראשונה את גבול ה-90 דולר לחבית. רמת מחירים כזו לא נראתה בשוק מאז ספטמבר 2014. באותה שנה החל הנפט בנפילה מתמשכת שהביאה אותו להיסחר ב-6 השנים הבאות ברמות של 50-70 דולר. הצניחה של הנפט ב-2014 גרמה בעקיפין למשבר כלכלי ממושך ברוסיה, שהיא אחת ממפיקות הנפט והגז הגדולות בעולם.

ההסבר העיקרי לצניחת מחיר הנפט באמצע העשור שעבר היה צמיחה מהירה בתעשיית הפראקינג בארה"ב. תעשיה זו החלה לייצר נפט בכמויות גדולות מפצלים באמצעות טכנולוגיה חדשה שנקראת "סדיקה הידראולית". תעשיית הפראקינג נשענה באותה עת על גיוסי חוב גדולים ומינוף גבוה. הנפילה במחיר הנפט גרמה עם השנים לקריסה של חלק מיוזמות הפראקינג בארה"ב. למרות זאת, הממשל האמריקאי המשיך לעודד תעשייה זו כי ראה במחיר הנפט הנמוך מנוף ללחץ מדיני על רוסיה.

המתיחות בין ארה"ב ורוסיה באותה תקופה עלתה מדרגה בשל עוד סיבה – מהלך כוחני של רוסיה שסיפחה אליה את חצי האי קרים שהיה בשליטת אוקראינה. הסיפוח גרר בעקבותיו סנקציות כלכליות נגד רוסיה מצד מדינות המערב והעמיק אצלה את המשבר הכלכלי.

הסכסוך בין רוסיה ואוקראינה נמשך עד היום ובאחרונה הוא אף התגבר עקב הצבתם של כוחות רוסים רבים בגבול עם אוקראינה. ממשלת אוקראינה חוששת שפניה של רוסיה להסלמה והיא ביקשה את מדינות המערב להתערב לטובתה. הסכסוך המעמיק בין שתי השכנות במזרח אירופה מספק דחיפה נוספת למחירי הנפט הגואים, מעשיר את קופת רוסיה ולצד זאת מספק לממשל האמריקאי כאב ראש משני סוגים:

הראשון הוא כאב ראש גיאו-פוליטי: חשש כבד שהתוקפנות הרוסית תתרחב גם למדינות נוספות במזרח אירופה. השני הוא כאב ראש כלכלי: מחירי הנפט המאמירים גורמים לגידול בעלויות הייצור ועליה ביוקר המחיה בארה"ב ומובילים להחרפה בלחצים האינפלציוניים.

תנודות יומיות במדד נאסד"ק ב-14 ימי המסחר האחרונים

תאריך מדד נאסד"ק בסגירה (נקודות) שינוי יומי
4.2 14,098 1.6%
3.2 13,878 3.7%
2.2 14,417 0.5%
1.2 14,346 0.8%
31.1 14,239 3.4%
28.1 13,770 3.1%
27.1 13,352 1.4%
26.1 13,542 0.0%
25.1 13,539 2.3%
24.1 13,855 0.6%
21.1 13,768 2.7%
20.1 14,154 1.3%
19.1 14,340 1.1%
18.1 14,506 2.6%
14.1 14,893  
המדד / תאריך 01.01.22

 

תחילת השנה

29.1.22

 

שבוע שעבר

5.2.22

 

היום

שינוי שבועי שינוי מתחילת השנה
  נקודות נקודות נקודות    
תל אביב 125 2,056 2,020 2,042 1.1% 0.7%
תל בונד 20 399.1 392.1 388.0 -1.0% 2.8% –
נאסד"ק 15,644 13,770 14,098 2.4% 9.9%
S&P500 4,766 4,432 4,500 1.5% 5.6% –
פוטסי 100 (אנגליה) 7,384 7,466 7,516 0.7% 1.8%
דאקס (גרמניה) 15,884 15,319 15,100 1.4% 4.9% –
יורוסטוקס 50 (אירופה) 4,298 4,137 4,086 1.2% 4.9% –
ניקיי 225 (יפן) 28,791 26,717 27,440 2.7% 4.7%
בווספה (ברזיל) 104,822 111,910 112,245 0.3% 7.1%
ביסט-100 (טורקיה) 1,857 1,983 1,944 2.0% 4.7%
שנגחאי (סין) 3,640 3,361 3,361 0.0% 7.7% –
האנג סנג (הונג קונג) 23,397 23,550 24,573 4.3% 5.0%
נכס דולר דולר      
נפט 75.4 87.3 91.9 5.3% 21.9%
זהב 1,830 1,790 1,807 0.9% 1.3% –
ביטקוין 46,500 38,600 41,600 7.8% 10.5% –
  תשואה לפדיון תשואה לפדיון תשואה לפדיון    
אג"ח ארה"ב 10 שנים 1.51% 1.78% 1.93%    

המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או חוות דעת בקשר עם המוצרים ו/או השירותים המוצעים על ידי קבוצת IBI בית השקעות בע"מ ו/או מוצרים ושירותים אחרים המוזכרים בו. האמור לעיל אינו מהווה עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי, אינו מהווה תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי. אין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה ואין לקבל החלטות השקעה כלשהן בהסתמך עליו בלבד. קבוצת IBI בית השקעות בע"מ לא תהיה אחראית כלפי כל אדם או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. אין באינפורמציה הניתנת לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. IBI אמבן- ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ.

דברו איתנוהשאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או חייגו ל- 6212*