אירופה מתאוששת: המדדים המובילים זינקו 8% בנובמבר
גם היורו הצטרף לחגיגה וטיפס תוך חודשיים ב-9% מול הדולר. הבנקים הישראלים שנהנים מהאינפלציה והעלאות הריבית רשמו בשלושת הרבעונים האחרונים רווחים גבוהים במיוחד
בורסות ארה"ב ואירופה השלימו בנובמבר חודש שני ברציפות של עליה נאה. זאת למרות חששות שנבעו מדו"ח תעסוקה חזק שפורסם בארה"ב ביום ו' והצביע על גידול נוסף במשרות זה החודש ה-22 ברציפות. גם השכר לשעה ממשיך לעלות בארה"ב.
נתוני תעסוקה חזקים נחשבים לטובים בימים כתיקונם. אבל לא בתקופה של לחצים אינפלציוניים והעלאות ריבית שמיועדות לדכא את האינפלציה. בתקופה שכזו נתוני תעסוקה חזקים מעודדים את הבנק המרכזי להמשיך בהעלאת הריבית, והשווקים הפיננסיים סולדים מכך.
כך או כך, נובמבר האיר פניו לרוב משקיעי המניות בעולם. מדד נאסד"ק השלים במהלכו עליה של 4.3%, ואילו S&P500 עלה ב-5.2%.
גם בורסות אירופה המשיכו את המגמה החיובית מאוקטובר. מדד יורוסטוקס 50 הפאן-אירופי ומדד דאקס של בורסת גרמניה עלו ב-8.3% כל אחד. מדד פוטסי 100 הבריטי הסתפק בעליה של 5%.
מדינות אירופה נהנו בחודשיים האחרונים גם מהתחזקות של כ-9% ביורו לעומת הדולר. בסוף ספטמבר נסחר היורו סביב רמה של 0.96 דולר ליורו וכעת הוא נסחר סביב 1.05 דולר ליורו. ההתחזקות מסייעת להקל מעט את לחצי האינפלציה בגוש היורו, מאחר ויורו חזק מאפשר לאירופים לשלם פחות על יבוא מוצרים מחו"ל, לרבות מוצרי אנרגיה.
ההתחזקות של היורו – או יותר נכון ההיחלשות של הדולר שנרשמת מול מטבעות נוספים בעולם – נבעה מנתוני אינפלציה מעודדים יחסית שהתפרסמו בארה"ב בתחילת נובמבר. מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בחודש אוקטובר בקצב שנתי של 7.7% – נמוך מספטמבר (8.2%) ונמוך משמעותית מיוני ( 9.1%). המשקיעים בעולם פירשו את הנתון הזה לטובה. הם סבורים שהמלחמה באינפלציה באמצעות העלאת ריבית נושאת תוצאות ולכן ניתן יהיה להפסיק בקרוב את סדרת העלאות הריבית.
תוצאה נילווית להתפתחויות הללו היא ירידה משמעותית שנרשמה בנובמבר בתשואה על אג"ח של ארה"ב ל-10 שנים. האג"ח החלו את החודש ברמה של קרוב ל-4% וסיימו אותו על 3.50%.
בימים הקרובים יתפרסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר והמשקיעים יעקבו אחריו בדריכות. ירידת מדרגה נוספת באינפלציה – אם תתרחש כזו – עשויה להצית גל חדש של עליות בשווקים. מנגד, נתוני אינפלציה גבוהים מדי עלולים לשלוח את שוקי המניות והאג"ח דווקא דרומה.
רוסיה לא נהנית ממחירי הנפט הגבוהים
נתון נוסף שעשוי לעודד את המשקיעים הוא מחיר הנפט שירד החודש עד לרמה של כ-80 דולר לחבית. לא רחוק מהנקודה שבה החל את השנה. בשבוע שעבר הוא אף נגע ברמה של 74 דולר לחבית לפני שחזר והתייצב.
הירידה במחיר הנפט מיוחסת בחודש האחרון בעיקר לסגרי הקורונה בסין שמאטים במידה ניכרת את הפעילות הכלכלית בה. אלו חדשות די רעות לסינים. אבל עבור שאר העולם, לפחות בטווח הקצר, מדובר בהתפתחות מבורכת. הירידה במחיר הנפט והגז הטבעי מפחיתה את לחצי האינפלציה ומקרבת את היום שבו תהליך העלאות הריבית ייפסק. בטווח הבינוני והארוך, אחרי שאיום האינפלציה יוסר, משקיעי העולם ירצו לראות את סין שבה לצמוח ולמשוך יחד איתה את כלכלת שאר העולם.
אגב, לא כל המדינות שמפיקות הנפט בעולם נהנו בשנה האחרונה ממחירי הנפט הגבוהים. הכוונה היא בעיקר לרוסיה שעליה מוטלות סנקציות קשות מאז הפלישה לאוקראינה בפברואר האחרון.
בשבוע שעבר הסכים האיחוד האירופי לקבוע תקרת מחיר עבור נפט המיובא מרוסיה: 60 דולר לחבית. המחיר שעליו הוסכם גבוה יותר מהמחיר שבו רוסיה כבר מוכרת את מרבית הנפט הגולמי שהיא מייצאת ונע סביב 45 דולר לחבית.
הדיפלומטים האירופים ניסו למצוא רמת מחירים שתהיה מפתה מספיק כדי שרוסיה תמשיך למכור נפט. בלא נפט רוסי היה נוצר בעולם מחסור משמעותי – שהיה גורם למחיר הנפט לעלות.
ארה"ב הייתה הראשונה שהעלתה את הרעיון של קביעת מחיר מקסימום, לאחר שהתעורר חשש בוושינגטון כי הסנקציות שהאיחוד האירופי נערך להטיל הן מחמירות עד כדי כך שיעצרו לחלוטין את האספקה מרוסיה ויגררו זינוק חד במחירי הנפט הגלובליים.
מאחר וקבוצת מדינות G7 הפסיקה במידה רבה לייבא נפט מרוסיה, תקרת המחיר מכוונת יותר אל מדינות כמו הודו, סין וטורקיה. מדינות אלו לא הצטרפו לחרם על הנפט הרוסי אולם הדבר לא מונע מהן לקנות מרוסיה נפט במחיר נמוך מהתקרה שנקבעה. בכך הן יוכלו לחמוק מסנקציות של האיחוד האירופי שהיו מופעלות נגדן.
הבנקים מציגים רווחי שיא
העלאות ריבית מצד הבנקים המרכזיים פוגעות בדרך כלל בעסקים. הן מייקרות את ההלוואות שהם נוטלים ופוגעות בביקוש הצרכני. אבל ישנו מגזר שבאופן מסורתי נהנה מתהליך העלאת ריבית: הבנקים.
במהלך חודש נובמבר פירסמו הבנקים הישראליים את תוצאותיהם לרבעון שהסתיים בספטמבר ול-9 החודשים הראשונים של השנה. התוצאות לא מותירות מקום לספק: הבנקים הם המרוויחים העיקריים. הרווח הנקי המצרפי של 5 הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) הסתכם ברבעון השלישי ב-6.1 מיליארד שקל – גידול של 30% לעומת הרבעון המקביל. זהו רווח שמגלם תשואה להון (היחס שבין הרווח הנקי להון העצמי המצרפי של הבנקים) של 17%, לעומת כ-14% ברבעון המקביל. הרווח המצרפי ל-9 חודשים הסתכם ב-17.2 מיליארד שקל – גידול של 20% לעומת התקופה המקבילה. הבנקים הודיעו על חלוקת דיווידנדים לבעלי מניותיהם בגין הרבעון, בשיעורים של 20%–50% מהרווח הנקי ובהיקף כספי מצטבר של 1.66 מיליארד שקל.
העלייה התלולה ברווחי הבנקים הישראליים אינה מובנת מאליה. בשנים האחרונות הבנקים היו בעין הסערה מספר פעמים, ונעשו לא מעט ניסיונות להחליש אותם ולהצר את צעדיהם. בעיקר כדי לעודד תחרות מולם מצד גורמים פיננסיים קיימים וחדשים.
בין הצעדים שננקטו ניתן למנות למשל את חוק מגבלת השכר על המנהלים בבנקים עד לסכום של 3.5 מיליון שקל בשנה. או הוצאת חברות האשראי ישראכרט ומקס מפועלים ולאומי. או הקמת ועדה פרלמנטרית בראשות איתן כבל שניסתה לחשוף את מחדלי הבנקים בהתנהלות מול אנשי העסקים הגדולים. וישנם גם כמה איומים מצד חברות טכנולוגיה חדשות שמנסות לזנב בבנקים במתן אשראי לעסקים ולאנשים פרטיים.
אז מה גרם לרווחיות החריגה של הבנקים במהלך 2022? ראשית, נראה שבחזית הרגולטורית, הרוח נגד הבנקים נחלשת. בנק ישראל ורשות התחרות משתדלים להימנע מעימות עם הבנקים, ואינם מתניעים רפורמות חדשות בענף הפיננסיים.
הגורם השני – והחשוב יותר – הוא העלאת הריבית החדה שביצע בנק ישראל – מ–0.1% בתחילת השנה ל–3.25% כיום. והיא צפויה לעלות עוד. עליית הריבית מאפשרת לבנקים לקבל מבנק ישראל ריבית גבוהה, אשר רובה הגדול אינו מתגלגל חזרה ללקוחות החוסכים בחשבונות העו"ש. העלייה בפערי הריביות – הריבית על העובר ושב שנותרה אפסית לעומת ריבית בנק ישראל – היא מקור לרווחי עתק בבנקים.
העלאת הריבית גרמה ברבעון השלישי לגידול של 39% בהכנסות המצרפיות מריבית (נטו) של חמשת הבנקים הגדולים ל-13 מיליארד שקל.
העלייה באינפלציה מסייעת לבנקים גם במקום אחר – היא מעלה את שווי הנכסים צמודי המדד שלהם – כלומר את ההלוואות הצמודות. בנוסף לכך הבנקים נהנים מהצמיחה במשק שמגבירה ביקוש להלוואות ומקטינה את ההפרשות להפסדי אשראי בגין עסקים שנקלעים לקשיים. זה ההסבר העיקרי מדוע מדד הבנקים רשם בשנה לא פשוטה בבורסה תשואה חיובית קלה מתחילת השנה, בעוד מדדי המניות המובילים ירדו באותו זמן בשיעורים של 5%-11%.
הירידות שנרשמו בחודש האחרון בבורסה בת"א מאותות שהחשש ממיתון הגיע לפתחנו. הבנקים ימשיכו ליהנות מהריבית ככל שזו תישאר ברמה הנוכחית, אבל במידה והצמיחה במשק תיחלש גם זה ישפיע גם על תוצאות הפעילות שלהם. בדומה לשווקים אחרים, גם בישראל מצב הכלכלה איתן – אבל ייתכן שהעלאות הריבית המהירות הגבירו את החששות שהובילו את המגמה בשוק המקומי בחודש האחרון.
| המדד / תאריך | 01.01.22
תחילת השנה |
01.11.22
חודש שעבר |
03.12.22
היום |
שינוי חודשי | שינוי מתחילת השנה |
| נקודות | נקודות | נקודות | אחוזים | אחוזים | |
| תל אביב 125 | 2,056 | 1,958 | 1,912 | -2.3% | -7.0% |
| תל אביב 90 | 2,329 | 2,058 | 2,064 | 0.3% | -11.4% |
| תל אביב 35 | 1,978 | 1,943 | 1,874 | -3.6% | -5.3% |
| תל בונד 20 | 399.1 | 361.1 | 362.3 | 0.3% | -9.2% |
| נאסד"ק | 15,644 | 10,988 | 11,461 | 4.3% | -26.7% |
| S&P500 | 4,766 | 3,871 | 4,071 | 5.2% | -14.6% |
| פוטסי 100 (אנגליה) | 7,384 | 7,194 | 7,556 | 5.0% | 2.3% |
| דאקס (גרמניה) | 15,884 | 13,420 | 14,529 | 8.3% | -8.5% |
| יורוסטוקס 50 (אירופה) | 4,298 | 3,671 | 3,977 | 8.3% | -7.5% |
| ניקיי 225 (יפן) | 28,791 | 27,578 | 27,777 | 0.7% | -3.5% |
| בווספה (ברזיל) | 104,822 | 116,037 | 111,923 | -3.5% | 6.8% |
| ביסט-100 (טורקיה) | 1,857 | 4,070 | 4,962 | 21.9% | 167.2% |
| שנגחאי (סין) | 3,640 | 2,969 | 3,156 | 6.3% | -13.3% |
| האנג סנג (הונג קונג) | 23,397 | 15,455 | 18,675 | 20.8% | -20.2% |
| נכס | דולר | דולר | דולר | ||
| נפט | 75.4 | 87.6 | 80.3 | -8.3% | 6.5% |
| זהב | 1,830 | 1,656 | 1,797 | 8.5% | -1.8% |
| ביטקוין | 46,500 | 20,500 | 17,000 | -17.1% | -63.4% |
| תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | |||
| אג"ח ארה"ב 10 שנים | 1.51% | 3.93% | 3.50% |
המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או חוות דעת בקשר עם המוצרים ו/או השירותים המוצעים על ידי קבוצת IBI בית השקעות בע"מ ו/או מוצרים ושירותים אחרים המוזכרים בו. האמור לעיל אינו מהווה עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי, אינו מהווה תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי. אין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה ואין לקבל החלטות השקעה כלשהן בהסתמך עליו בלבד. קבוצת IBI בית השקעות בע"מ לא תהיה אחראית כלפי כל אדם או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. אין באינפורמציה הניתנת לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. IBI אמבן – ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ.
