גל העליות נמשך: נאסד"ק זינק 8.3% במאי

ביום שישי האחרון נרשמו בשוקי המניות בעולם עליות חדות. הסיבה: שני איתותים חיוביים במיוחד מכיוונה של ארה"ב. האיתות הראשון היה הגעה להסכם על העלאת תקרת החוב בארה"ב, לאחר ויכוח פוליטי פנימי שהעיב על השווקים לאורך החודש האחרון. האיתות השני היה דו"ח תעסוקה חזק במיוחד שהראה כי למשק האמריקאי נוספו במאי 339 אלף משרות חדשות. תחזיות הכלכלנים דיברו בממוצע על תוספת של 190 אלף משרות בלבד. שיעור האבטלה אמנם עלה במאי ל-3.7%, לעומת 3.4% באפריל, אבל עדיין מדובר בשיעור נמוך.

בעקבות האירועים הללו, והמשך הגאות במניות הקשורות לתחום הבינה המלאכותית, טיפס מדד נאסד"ק ביום שישי ב-1.1%. בכך השלים המדד עליה של 26.5% מתחילת השנה. מדד דאו ג'ונס זינק ביום ו' ב-2.1% וכעת הוא גבוה ב-1.9% מרמתו בתחילת השנה. מדד S&P500 גבוה כעת ב-11.5% מרמתו בתחילת ינואר.

ההסכם על תקרת החוב אושר על ידי הסנאט בארה"ב בליל יום שישי. בכך נמנע אירוע מביך שהיה עלול לדרדר את ארה"ב לחדלות פרעון טכנית. השעיית מגבלת תקרת החוב נעשתה בתמורה לקיצוץ בתקציב הממשל הפדרלי. להסכם עדיין נחוצה חתימתו של הנשיא, ג'ו ביידן.

הצעת החוק אושרה ברוב קולות בבית העליון של הקונגרס, אחרי שמוקדם יותר קיבלה את אישור בית הנבחרים. תקרת החוב היא הסכום המרבי שמותר לממשל הפדרלי ללוות כדי לממן את פעילותו. התקרה עומדת כעת על 31.4 טריליון דולר. ההסכם קובע שהתקרה הנוכחית תושעה עד 1 בינואר 2025, כך שלא תהיה הגבלה על כמות ההלוואות שיוכל הממשל לקחת.

המשמעות של נתוני התעסוקה החזקים אומרת כנראה שהריבית בארה"ב תועלה פעם נוספת בפגישה הבאה של בכירי ה'פד' ב-14 ביוני. זאת על אף שהאינפלציה בארה"ב ירדה באחרונה לקצב שנמוך מ-5%. החוזים העתידיים על הריבית נותנים כעת הסתברות של 63% להעלאה של 0.25% נוספים בריבית.

ההסכם על תקרת החוב הסיר עננה שהכבידה באחרונה גם על השווקים באירופה ואסיה. סיום המשבר הוביל ביום ו' לעליות חדות בבורסות העולם. מדד יורוסטוקס הכלל אירופי קפץ ביום ו' ב-1.5%, והוא גבוה כעת ב-14% מרמתו בתחילת השנה. מדד דאקס של בורסת פרנקפורט טיפס 1.2%, וחצה את רף 16,000 הנקודות. המדד הגרמני השלים עליה של 15.3% ב-5 חודשים.

העליות בבורסות אירופה נשענו גם על היחלשות הלחצים האינפלציוניים ביבשת. מדד המחירים לצרכן בגוש היורו עלה במאי ב-6.1% לעומת מאי 22'. זאת לאחר קצב עליה של 7% שנרשם באפריל. נשיאת הבנק המרכזי של אירופה, כריסטין לגארד, הזהירה כי גם אינפלציה של 6.1% היא עדיין גבוהה מדי. לדעתה מחזור העלאות הריבית חייב להימשך עד שיהיה ברור שהאינפלציה מתקרבת ליעד של 2%. ההאטה באינפלציה בגוש היורו נבעה בעיקר מהתמתנות עליות המחירים בשתי הכלכלות הגדולות של הגוש – גרמניה וצרפת.

יפן מתאוששת מדפלציה של 3 עשורים

את פרס "הבורסה המצטיינת לחודש מאי" קטפה במאי בורסת טוקיו. מדד המניות המוביל של טוקיו, ניקיי 225, זינק במאי ב-9.2%, והוא גבוה כעת ב-20.8% מרמתו בתחילת ינואר. מדד פופולארי אחר בבורסת טוקיו שקרוי "טופיקס" וכולל כ-1,600 מניות, טיפס לרמתו הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 1990 – שיא של כ-33 שנה.

כלכלת יפן סובלת כבר קרוב ל-3 עשורים מדפלציה חריפה ושיעורי צמיחה אפסיים. ערב מגפת הקורונה החלו לבצבץ סימני הבראה בכלכלה השנייה בגדלה באסיה. אבל המגפה והסגרים החמורים חנקו את ניצני ההתאוששות. כעת, לאחר שהמגפה חלפה, סימני הצמיחה של יפן מתחזקים. שלא כמו בשאר העולם, המשקיעים בשוק היפני עדיין נהנים מריבית נמוכה במיוחד של הבנק המרכזי – מינוס 0.1%.

בבנקי ההשקעות של וול סטריט סבורים שהעליות בשוק המניות היפני עשויות להימשך בזכות רפורמות שונות בממשל התאגידי של החברות היפניות ובגלל המדיניות המוניטרית המרחיבה. סיבה נוספת שדוחפת את המניות ביפן היא רכישה חוזרת של מניות שמבצעות חברות יפניות רבות. מדובר בפרקטיקה מקובלת מאוד בארה"ב שמסייעת לחברות להחזיר כסף לבעלי המניות מבלי לחלק להם דיווידנד בפועל.

ההתאוששות של יפן בולטת במיוחד בהשוואה לסין שאינה מיטיבה באחרונה עם המשקיעים בה. מדד בורסת שנגחאי איבד במאי 2.8%, ומדד הנג סנג בבורסת הונג קונג נפל ב-4.8%. הירידות בסין קשורות בעיקר לחשש מפני ענף הנדל"ן במדינה שחווה האטה.

הנגיד: "חלה ירידה בוודאות הכלכלית של ישראל כפי שזו נתפסת על ידי השווקים"

כאשר מדד נאסד"ק עולה בשיעור משמעותי, לרוב זה משפיע לחיוב גם על הבורסה של תל אביב. אבל כנראה שלא השנה. מדד תל אביב 125 רשם במאי ירידה של 0.4%, והפער בינו לבין מדדי כמה מהבורסות המובילות בעולם המשיך להתרחב. עם זאת, מדד תל אביב 90 דווקא עלה בחודש החולף ב-2%. גם מדד האג"ח תל בונד 20 עלה במאי ב-2%.

במהלך כנס על שם אלי הורביץ שנערך ב-30 במאי הזהיר נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, מפני ההשלכות הכלכליות השליליות שנגרמו – ועלולות להיגרם – בעקבות מהלכי הרפורמה המשפטית. לטענתו צעדי הממשלה בתחום המשפט גרמו לפיחות בשקל בשיעור של 10%, דבר שתרם לבדו לגידול של 1% באינפלציה. לדבריו, בשל חוסר הוודאות שיצרה הרפורמה, ישראל חווה פגיעה בגיוסי ההון לחברות הייטק.

"חלקה של ישראל מתוך כלל גיוסי ההון לסקטור ההייטק בעולם חווה ירידה משמעותית בחודשים האחרונים. הירידה בהיקף גיוסי ההון של ישראל חדה יותר מאשר בשאר העולם", אמר ירון. הוא הציג כיצד מדדי הטכנולוגיה בישראל התנתקו מהמגמה של בורסת נאסד"ק ותלה זאת בעיקר בצעדי הממשלה בנוגע לרפורמה המשטרית.

"אין ספק כי הכלכלה הישראליות חווה זעזוע מקומי משמעותי בחודשים האחרונים", אמר ירון. "הדבר אינו מפתיע: כלכלה אוהבת וודאות ויציבות. בחודשים האחרונים, בעקבות השינויים שהוצעו בנוגע למערכת המשפט והאירועים שנלוו אליהם, חלה פגיעה בוודאות הכלכלית של ישראל כפי שזו נתפסת על ידי השווקים. ברגע שהוודאות במשק מתערערת, גם וודאות עשיית העסקים מתערערת. זה לא אומר שביום אחד העולם יפסיק לסחור עם ישראל. זה כן אומר שלהמשך אי הוודאות ישנם מחירים כלכליים לא מבוטלים".

לפני כשבועיים הועלתה הריבית בישראל ל-4.75%. ירון רמז כי אם השקל ימשיך להידרדר הוא ייאלץ להמשיך להעלות את הריבית. הוא ביקש להבהיר כי השפעת הריבית על האינפלציה עשויה להימשך זמן רב והוסיף כי הסיבות לירידה החדה באינפלציה בחלק מהמדינות נבעה בעיקר מירידה במחירי האנרגיה. "מחירי השירותים עדיין גבוהים בארה"ב, בישראל ובאירופה", אמר.

באותו כנס נאם גם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שהתבטא כנגד הבנקים בטון חריף. "אי אפשר שלא לדבר, במסגרת המאבק בריכוזיות וביוקר המחיה, על רווחי העתק של הבנקים כתוצאה מעליית הריבית. רווחים שהם זוכים בהם מן ההפקר עקב פערי ריבית גדולים בין אשראי לפיקדונות. אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר הללו בשיעור גבוה. זאת במטרה לגרום לבנקים לגלגל את הרווחים הללו בחזרה אל הציבור".

ההצעה של סמוטריץ' שהחלה להתגלגל בדיונים בוועדת הכלכלה, הובילה בשבוע האחרון של חודש מאי את מניות הבנקים לירידות חדות של עד 2%. זאת לאחר שחמשת הבנקים הגדולים – הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי – דיווחו ברבעון הראשון על רווח מצרפי של כ-6.2 מיליארד שקל. הרווחיות הגבוהה נזקפת בעיקר לעליית הריבית, תהליך שמיטיב מסורתית עם הבנקים שלא ממהרים להציע ריביות גבוהות ללקוחות.

המודל העסקי של הבנקים נשען על מה שקרוי "מרווח אשראי" – הריבית שהם משלמים על פקדונות לעומת הריבית שהם גובים על הלוואות שהם מעניקים. כאשר הריבית נמצאת בעליה מרווח האשראי נוטה לגדול.

כך למשל מרווח האשראי של בנק הפועלים עמד בסוף מארס 2022 על 1.9%. כיום שיעורו 2.8%. בדיסקונט גדל המרווח תוך שנה מ-2.4% ל-3.2%. בבנק לאומי גדל המרווח מ-1.8% ל-2.3%. גידול של חצי אחוז במרווח האשראי מספק לבנקים רווח לפני מס של 500 מיליון שקל על כל 100 מיליארד שקל שנמצאים בתיק האשראי.

חשוב לציין עם זאת שעלייה במרווח יכולה להגיע גם מפעולות אחרות של הבנק כמו התייעלות, או טיוב של תיק האשראי, ולא רק מעליית ריבית.

ההצעה של סמוטריץ עלולה להיתקל בבעיות משום שקשה מאד להגדיר מהו "רווח עודף". בנוסף, מיסוי נוסף על הבנקים עלול להפחית מהאטרקטיביות בהשקעה בבנקים, מה שיפריע גם להתפתחות של בנקים חדשים שאמורים לעודד את התחרות בענף.