נובמבר הטוב: המדדים בארה"ב וגרמניה קרובים לשיא היסטורי

לפני 23 חודשים, ב-3 בינואר 2022, ננעל מדד S&P500 בשיא היסטורי – 4,796 נקודות. יום למחרת הגיע גם מדד דאו ג'ונס 30 הוותיק לשיא הסטורי – 36,799 נקודות.

זה היה אקורד סיום לשנה נהדרת בשוקי המניות שבמהלכה זינק מדד S&P500  ב-29%. ההמשך של שנת 2022 היה הרבה פחות מוצלח. בתוך 9 חודשים הספיק S&P500  לצנוח ב-25% עד לשפל של 3,585 נקודות. הנפילות נבעו בעיקר מהציפיות להאטה כלכלית משמעותית בארה"ב בעקבות העלאות הריבית התכופות.

העלאות הריבית נמשכו גם אחרי ספטמבר 22' ועמוק לתוך 2023. אבל המדדים שינו כיוון. מגמת העליות של תחילת השנה הנוכחית אמנם פינתה מקום בסוף יולי להפוגה בת שלושה חודשים – שכללה גם נפילות משמעותיות בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה במזרח התיכון. אבל מאז תחילת נובמבר נראה שהמדדים שינו כיוון באופן נחוש. החודש האחרון התאפיין בעליות חדות בשוקי המניות הגדולים של העולם, והמשקיעים נכנסים כעת לחודש החגים עם אווירה אופטימית במיוחד. אפילו בשוק הישראלי נרשמו עליות נאות שקיזזו חלק ניכר מהנפילות של שלושה השבועות הראשונים למלחמה.

בסוף השבוע האחרון ננעל מדד S&P500 ברמה של 4,594 נקודות, כשהוא רחוק רק 0.2% מהשיא השנתי שקבע בסוף יולי ורק כ-4.3% מהשיא ההיסטורי של ינואר 22'. מדד דאו ג'ונס שזינק ב-6.4% תוך 4 שבועות טיפס שוב מעל לרמת 36 אלף הנקודות. הדאו רחוק כעת רק 1.5% מהשיא ההיסטורי של ינואר 2022.

גם השבוע האחרון של נובמבר התאפיין במסכים ירוקים. דאו ג'ונס טיפס בשבוע החולף ב-2.4%, ומדד נאסד"ק הוסיף לערכו 0.4%. העליות של השבוע האחרון נבעו בעיקר מהתחזקות ההערכה שהריביות לא יעלו יותר, ובמהלך השנה באה ייתכן שאף ניתן יהיה להפחית את הריבית. הערכות אלו חלחלו גם לשוק אגרות החוב, ותשואת האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה בחודש האחרון בכ-0.3% ועצרה על 4.22%.

העליות של נובמבר כללו גם את שוקי המניות של אירופה. מדד יורוסטוקס 50 זינק בחודש החולף בכ-5.8%, ומדד דאקס של בורסת פרנקפורט המריא ב-8%. הדאקס עצר ביום ו' ברמה של 16,397 נקודות – כשהוא רחוק פחות מ-1% מהשיא שקבע ב-23 ביולי השנה (16,540 נקודות).

פאואל מצנן מעט את ההתלהבות?

יו"ר הבנק הפדרלי, ג'רום פאואל, ניסה ביום שישי להנמיך מעט את ציפיות המשקיעים. הוא הבהיר כי קברניטי ה'פד' יתקדמו בזהירות בכל הנוגע לריבית אך יהיו מוכנים להמשיך בצמצום המוניטרי במקרה הצורך. "יהיה מוקדם מדי לקבוע בביטחון כי הגענו לעמדת מדיניות מצמצמת מספיק, או לעסוק בספקולציות לגבי מתי צפויה הרחבה של המדיניות המוניטרית", אמר פאואל בדברים שנשא במכללת ספלמן באטלנטה. "אנחנו מוכנים להמשיך במדיניות המצמצמת אם יהיה מקום לעשות זאת".

פאואל אותת עם זאת כי בכירי הפד עשויים להותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי בפגישתם הבאה ב-13-12 בדצמבר. בכך יאפשרו לעצמם שהות נוספת לבחון את ההשפעה של רמת הריבית הנוכחית – 5.5% – על הכלכלה.

ההאטה שנרשמת בענפים שונים בארה"ב, עם דגש על שוק הנדל"ן, יחד עם צניחת האינפלציה לרמה של 3.2% באוקטובר, הגבירה את ההערכות בקרב המשקעים כי הריבית תתחיל לרדת כבר בחודשים הראשונים של 2024. פאואל רמז שההערכות הללו אופטימיות מדי. "לאחר שהעלנו את הריבית לרמה גבוהה ובמהירות כזו, אנו נוטים כעת לנוע קדימה בזהירות".

הערכות באשר לריבית בארה"ב משפיעות על שורה ארוכה של נכסים פיננסיים. ראשית, הן משפיעות על הדולר האמריקאי שנחלש בשנה האחרונה באופן ניכר. מאז תחילת אוקטובר כבר נחלש הדולר בכ-4% מול היורו, מרמה של 1.05 דולר ליורו ל-1.09 דולר ליורו.

השוק הבא שמגיב הוא שוק הסחורות. היחלשות הדולר גורמת בדרך כלל לעלייה במחירי הסחורות שנקובות בדולרים. במצב דברים רגיל מחיר הנפט היה אמור לעלות עקב חולשת הדולר, אבל שוק הנפט מושפע כיום הרבה יותר מאירועים אחרים, עם דגש על המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון. במהלך השבוע שעבר נראה היה שאיומי ארגון אופ"ק לקצץ במכסות נפט אינם מתממשים בינתיים, והנפט המשיך להיסחר סביב רמה של 74-76 דולר לחבית.

נכס אחר שדווקא כן הגיב להתפתחויות האחרונות הוא הזהב. מחירה של המתכת הצהובה זינק בחודש החולף בכ-4%, ועצר ברמת שיא של 2,091 דולר לאונקיה. אנליסטים בשוק ההון ייחסו את הזינוק של הזהב בשבוע החולף גם להתחדשות הלחימה של ישראל עם חמאס בעזה – התפתחות שמסכנת את יציבות האזור.

מכשיר פיננסי אחר שמגלה עוצמה בחודשים האחרונים הוא המטבע הדיגיטלי ביטקוין. במהלך נובמבר זינק ביטקוין ב-12% ל-38,800 דולר – שיא של 19 חודשים. מאז תחילת השנה עלה מחירו של הביטקוין ב-135%.

ישראל: התקציב המתוקן גרר ביקורת

גם מדדי המניות בישראל ביצעו תיקון חד לנפילות של אוקטובר. במהלך החודש האחרון קפץ מדד תל אביב 125 ב-5.8%, והוא נמוך כעת רק בכ-1.2% מרמתו בתחילת השנה. גם השקל הישראלי התחזק בחודש האחרון מרמה של כ-4 שקל לדולר בתחילת נובמבר ל-3.72 שקל לדולר בסופו.

בחודש האחרון פורסמו דוחותיהן הכספיים של החברות הבורסאיות לרבעון השלישי, ותמונת המצב הלא פשוטה במשק הישראלי מתחילה להתבהר. במיוחד כאשר בוחנים את דוחותיהם ותוכניותיהם של הבנקים הגדולים.

מתוצאות הבנקים עולה בין השאר שכחלק מהשלכות המלחמה הם ביצעו הפרשות מיוחדות של כ-1.9 מיליארד שקל להפסדי אשראי. זאת מתוך סך הפרשות להפסדי אשראי של כ-3.1 מיליארד שקל. חמשת הבנקים הגדולים – פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי – אמנם רשמו רווח מצרפי של 5.8 מיליארד שקל שהיה דומה מאוד לרווח שלהם ברבעון המקביל, אבל התחזית שלהם קדימה מעורפלת מאוד.

אירוע כלכלי חשוב החודש היה אישור התקציב המתוקן ל-2023, שכלל כ-4.8 מיליארד שקל לכספים המוגדרים 'קואליציוניים'. התקציב עבר אמנם אבל תוך התנגדות של שרי מפלגת המחנה הממלכתי של בני גנץ. התקציב שהגיש שר האוצר זכה לקיתונות של ביקורת בערוצי התקשורת השונים, בעיקר בטענה שאין בו פתרונות מתאימים לתושבי הצפון והדרום ואין בו את רכיבי ההשקעה הנדרשים לניהול המשך המלחמה ולשיקום המשק.