רבעון שמח במיוחד לארה"ב ואירופה

הרבעון הראשון של 2023 בשוקי ההון היה מעניין. הוא החל עם חששות להאטה משמעותית של כלכלות ארה"ב ואירופה עקב העלאות הריבית התכופות; המשיך עם שינוי אווירה ותחושה שהכלכלות יצליחו לחמוק ממיתון ויבצעו "נחיתה רכה" ונעימה לתקופה של אינפלציה מרוסנת וצמיחה סולידית; עבר לחרדה ממשבר בנקאי עקב נפילתם של כמה בנקים בגודל בינוני; והסתיים בתחושת אופטימיות והקלה בעקבות מהלכים נמרצים ונחושים של הבנקים המרכזיים לבלימת המשבר בסקטור הפיננסי.

חודש מארס שהתחיל עם חששות רבים באוויר, הסתיים לבסוף בנימה חיובית, בדומה לשני החודשים הראשונים, והשלים, בסך הכל, רבעון שמח ואופטימי בשוקי המניות.

את תנופת העליות של חודש מארס הכתיבו בעיקר השוק האמריקאי ומניות הטכנולוגיה. מדד נאסד"ק השלים במארס עליה נאה של 6.7%, בדרך לעליה רבעונית מרשימה של 16.8%. המדד נשען בין השאר על התאוששות של חלק ממניות הטכנולוגיה הגדולות ששנת 2022 לא היטיבה עימן.

מדד S&P500  השלים במארס עליה של 3.2%, וברבעון כולו טיפס 7%. הרחק מאחור נמצא מדד דאו ג'ונס שהשלים מתחילת השנה עליה מזערית של 0.4%. הפיגור של הדאו שכולל חברות מתעשיות וענפים מסורתיים נובע מחשיפה גבוהה יותר לסקטור הפיננסי שספג ברבעון הראשון מכה לא פשוטה. המכה ניחתה בעקבות קריסתם של בנקים כמו סיליקון וואלי בנק וקרדיט סוויס השווייצי עקב התערערות מאזניהם בעקבות הפסדי הון גבוהים בתיקי האג"ח שלהם.

מצבו של המגזר הבנקאי בוול סטריט משתקף היטב בקרן הסל XLF אשר עוקבת אחר מדד מניות הפיננסים של קבוצת S&P. המדד כולל מניות של חברות פיננסים גדולות ומוכרות כמו בנק אוף אמריקה, מורגן סטנלי, אמריקן אקספרס וג'יי.פי מורגן.

בתחילת מארס נסחרו יחידות הקרן סביב מחיר של 36 דולר. שבועיים לאחר מכן צנח מחירן בכ-17% עד ל-30 דולר. בשבוע האחרון של מארס חלה התאוששות מה, ויחידות הקרן סיימו את החודש והרבעון סביב 32 דולר. בסיכום הרבעון הראשון איבדו יחידות קרן XLF כ-7% מערכן.

התנופה שרשמו מדדי המניות האמריקאים במהלך הרבעון הראשון נבעה מתחושה שהכלכלה הגדולה בעולם תצליח לחמוק ממיתון על אף העלאות הריבית. תרמה לכך מאוד העובדה ששיעור האינפלציה בארה"ב הולך ומתמתן, הן בזכות העלאות הריבית, והן בשל תהליכים כלל עולמיים שגרמו לפתיחת צווארי הבקבוק בשרשרת האספקה העולמית. הירידה הנמשכת במחיר הנפט תרמה כמובן גם היא להקלה בלחצי המחירים.

קצב האינפלציה השנתי בארה"ב הגיע לשיא בחודש יוני 22' – 9.1%. משם החלה ירידה מתונה אך רצופה שנמשכת כבר 8 חודשים. בחודש פברואר כבר ירד קצב האינפלציה ל-6% בלבד.

מנתונים שפורסמנו בשבוע האחרון נראה שהמגמה הזו תימשך. מדד המחירים לצרכן המבוסס רק על הצריכה הפרטית בארה"ב (PCE) רשם בשנה שהסתיימה בפברואר עליה של 5% בלבד. זאת לעומת עלייה של 5.3% בשנה שהסתיימה בינואר. מדד הליבה של PCE, שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, עלה בשנה החולפת ב-4.6%.

נתוני מדד המחירים לצרכן של חודש מארס ידריכו כנראה את בכירי ה'פד' לקראת החלטת הריבית הבאה בתחילת מאי. נכון לעכשיו רוב הכלכלנים מצפים להעלאה נוספת של רבע אחוז בריבית. העלאה כזו תעמיד את הריבית  בארה"ב על 5.25%, רמה שלא נראתה מאז 2007.

האופטימיות של המשקיעים בארה"ב נשענת במידה רבה על שוק העבודה החזק ושיעורי האבטלה הנמוכים. למעט מספר חברות הייטק שהתנפחו קצת יותר מדי וכעת מפטרות, המשק האמריקאי עדיין מייצר מקומות עבודה בקצב מהיר. שיעור האבטלה אמנם עלה מעט מ-3.4% בינואר ל-3.6% בפברואר, אבל עדיין מדובר על שיעורים נמוכים מאוד ורמת שפל היסטורית.

בריטניה מצטרפת להסכם הסחר הטראנס-פאסיפי

גם באירופה נראה שהאינפלציה מתחילה להתמתן תודות לצניחה של מחירי הגז הטבעי והנפט בחודשים האחרונים. מנתונים ראשוניים שפורסמו בסוף השבוע על ידי סוכנות יורוסטאט עולה כי מדד המחירים לצרכן בגוש היורו עלה ב-6.9% ב-12 החודשים שהסתיימו במארס. זאת לעומת עלייה של 8.5% בשנה שהסתיימה בפברואר. זוהי התמתנות משמעותית, וירידה חדה משיא האינפלציה בגוש שנרשם באוקטובר האחרון – 10.6%.

הירידה בקצב האינפלציה, לצד ההתאוששות של חלק מכלכלות אירופה ממגפת הקורונה והירידה בשיעורי האבטלה ביבשת, הובילו לעליות נאות במדדי המניות המובילים.

מדד יורוסטוקס 50 הפאן אירופי סיים את מארס עם עליה של 1.5% בדרך לרבעון מצוין שבו השלים עליה של 13.8%. מדד קאק של בורסת פאריס עלה ברבעון ב-13.1%, ומדד דאקס של בורסת פרנקפורט טיפס במהלך הרבעון ב-12.2%.

בעוד בארה"ב מסתפק באחרונה ה"פד" בהעלאות ריבית מתונות, באירופה העלאות הריבית עדיין נעשות בקפיצות של 0.5%. באמצע מארס העלה הבנק האירופי המרכזי (ECB) את הריבית בגוש היורו לרמה של 3.5% בניסיון להאץ את המלחמה באינפלציה. נגידת הבנק, כריסטין לגארד, ציינה במועד העלאת הריבית כי הבנקים האירופיים יציבים, מאזניהם חזקים והם יוכלו להתמודד עם העלאות ריבית נוספות אם אלו יידרשו.

מדד פוטסי 100 הבריטי שרשם במהלך הרבעון שיא הסטורי וטיפס מעבר ל-8,000 נקודות נסוג במארס ב-3.4% והסתפק בעליה רבעונית של 2.4%. הפיגור  של המדד הבריטי בחודש מארס קשור בעיקר לחשיפה הגבוהה יחסית שיש לו למניות המגזר הפיננסי, וכן לחברות אנרגיה שמושפעות ממחירי הנפט והגז.

במהלך סוף השבוע התפרסם כי בריטניה תצטרף בקרוב להסכם סחר חופשי טרנס-פאסיפי הכולל 11 מדינות בהן אוסטרליה, יפן וקנדה. חברות אחרות בהסכם הן ברוניי, צ'ילה, מלזיה, מקסיקו, ניו זילנד, פרו, ויאטנאם וסינגפור. ב-12 המדינות החברות בהסכם הסחר מתגוררים 500 מיליון בני אדם המייצרים כ-15% מהתמ"ג העולמי. המהלך נועד לחזק את קשריה הכלכליים של בריטניה לאחר ה"ברקזיט" – פרישתה הרועמת מהאיחוד האירופי.

ראש הממשלה של אנגליה, רישי סונאק, רואה בהצטרפות להסכם צעד שיגביר את הצמיחה הכלכלית וישפר את יחסיה הגאו-פוליטיים של הממלכה המאוחדת. בריטניה צופה כי ההסכם יוסיף לתוצר שלה סכום של כ-1.8 מיליארד ליש"ט מדי שנה בטווח הארוך. בריטניה הדגישה כי לא התפשרה על תקנים סביבתיים או תקנים בתחום המזון כתנאי להצטרפות לגוש הסחר.

ישראל: רבעון הפכפך הסתיים בשבוע דרמטי

החגיגה שנרשמה ברבעון הראשון בשוקי המניות העולמיים פסחה לחלוטין על השוק הישראלי. הרבעון הראשון של 2023 ייזכר בישראל בעיקר כתקופה שבה מאות אלפי אנשים יצאו לרחובות כדי להפגין ולעצור את הניסיון של הממשלה לשלוט באופן מלא במערכת המשפט ובשלב הראשון בתהליך מינוי השופטים לבית המשפט העליון.

חודש מארס היה קצת פחות גרוע למשקיעים הישראליים לעומת שני החודשים הראשונים של השנה. בסיומו של החודש רשם מדד תל אביב 125 עליה קלה של 0.8%. ואולם בסיכום רבעוני ירד המדד המוביל בבורסה ב-4.9%. מדד תל אביב 90 שנחשב למייצג נאמן יותר של הכלכלה המקומית, המשיך לרדת גם במארס ואיבד 1.7% מערכו בדרך לנפילה רבעונית של 9%. נפילה כזו מציבה את המדדים המובילים של ישראל בפיגור של 15%-25% לעומת המדדים המובילים בארה"ב ובאירופה. וזאת בשעה שכלכלת ישראל דווקא הראתה ביצועים מצוינים ב-2022 עם צמיחה של 6.5% בתמ"ג, ואינפלציה מרוסנת יחסית לעומת מדינות מפותחות אחרות.