מלחמת הסחר בפתח, המשקיעים האמריקאים במתח?

השווקים באירופה וישראל הפגינו עוצמה בשבועות האחרונים, בעוד השוק האמריקאי נסוג לאחור. תנודה חריפה נרשמה בוול סטריט ביום ה' האחרון. זאת בעקבות הצהרתו של הנשיא, דונלד טראמפ, כי המכסים על קנדה ומקסיקו בשיעור של 25% שהושעו בתחילת פברואר ל-30 יום ייכנסו לתוקף ב-4 במרץ. מדדי המניות של וול סטריט נפלו ביום ה' אך תיקנו חלק מהנפילה ביום ו'. מדד נאסד"ק סיים עם ירידה שבועית של חריפה יחסית של 3.5%. את חודש פברואר כולו סיים מדד מניות הטכנולוגיה עם ירידה של 4%. המדד נמוך כעת ב-2.4% מרמתו בתחילת השנה.

מדד S&P500 סיים את פברואר עם ירידה של 1.4% אך הוא עדיין גבוה ב-1.2% לעומת תחילת ינואר. דאו ג'ונס שירד בפברואר ב-1.6% עדיין גבוה ב-3% לעומת רמתו לפני חודשיים.

סיפור המכסים של טראמפ ממשיך להעסיק את הפעילים בשווקים הפיננסיים. רבים קיוו כי בעקבות השעיית המכסים לפני כחודש טראמפ ימתן את המכסים, אולי יפחית את שיעורם, ואולי יצמצם את מספר הענפים שיכללו בהם. הצהרתו המחודשת על הטלת המכסים – בדיוק באותה מתכונת מלפני חודש – תפסה רבים מהמשקיעים בהפתעה.

בקרב רוב הכלכלנים קיימת הסכמה כי הטלת המכסים תלבה את לחצי האינפלציה ואולי גם תמנע הפחתת ריבית בהמשך השנה. למרות זאת, תשואת האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים דווקא ירדה בחודש פברואר מרמה של 4.57% ל-4.23% בסיומו. ייתכן שהסיבה לכך הם נתונים כלכליים פושרים יחסית בארה"ב שעשויים ללמד על האטה בקצב הצמיחה.

הסבר חלופי אפשרי הוא שירידת התשואות נובעת מתופעה שנהוג לקרוא לה "בריחה לאיכות" (Fly to Quality). כלומר משקיעים חוששים מהצפוי בעתיד הקרוב בשוק המניות שהפך לתנודתי ורמת הסיכון בו עלתה, והם מעדיפים להשקיע בנכסים בטוחים יחסית כמו אג"ח ממשלתיות.

מדד הפחד מטפס

עדות נוספת לעצבנות של משקיעי המניות ניתן למצוא ב"מדד הפחד" (Vix) שקפץ ביום שישי לרמה של 22 נקודות לפני שנסגר לבסוף על 19.6 נקודות. ערכי מדד מעל 20 נקודות מבטאים בדרך כלל עליה ברמת העצבנות של המשקיעים. עליה לרמות כאלו מתרחשת בדרך כלל בשוק תנודתי מאוד עם נטייה כללית לירידות.

ביום ו' האחרון נפגש טראמפ עם נשיא אוקראינה, ולודימיר זלנסקי. השניים היו אמורים לדון באפשרויות לסיום המלחמה עם רוסיה ולחתום על הסכם לכרייה משותפת של מינרלים בשטחה של אוקראינה. בתום הפגישה השתלח טראמפ בזלנסקי לעיני המצלמות בבית הלבן, במה שנראה כמו נסיגה של ארה"ב מתמיכתה הבלתי מסוייגת באוקראינה. זלנסקי הנבוך עזב את הבית הלבן מבלי לחתום על ההסכם.

מדד המחירים לצרכן בארה"ב המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE) טיפס ב-2.5% ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר. בנוסף לכך התפרסם כי הצריכה הפרטית בארה"ב ירדה במפתיע בינואר ב-0.2%. נתונים אלו מחזקים אצל חלק מהמשקיעים את ההערכה שה'פד' יפחית את הריבית בהמשך השנה פעם אחת או פעמיים. הם גם מספקים הסבר חלקי לכך שתשואות האג"ח של ארה"ב ירדו בחודש האחרון.

קנצלר חדש בגרמניה: פרידריך מרץ

שוקי המניות של אירופה הפגינו עוצמה יוצאת דופן בחודש האחרון ולמעשה גם מתחילת השנה. בלט במיוחד מדד דאקס של בורסת פרנקפורט שקפץ בפברואר ב-3.8% והשלים זינוק של 13.3% מתחילת השנה. גם מדד בורסת מילאנו תפס תאוצה עם קפיצה של 6% בפברואר ו-13.1% מתחילת השנה. המדדים של לונדון ופאריס לא נמצאים הרחק מאחוריהם.

לעליה של מדד דאקס תרמו הבחירות שנערכו בשבוע שעבר בגרמניה ושמהן עלה כי המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU/CSU) שנתפסת כשמרנית ניצחה עם כ-30% מהקולות. מנהיג המפלגה ששימש עד כה מנהיג האופוזיציה, פרידריך מרץ, צפוי לכהן כקאנצלר. "אנסה לכונן קואליציה שתייצג את כל המדינה", אמר מרץ. הוא הדגיש כי לא ישתף פעולה עם מפלגת הימין הקיצוני, "אלטרנטיבה לגרמניה" (AFD) שזכתה בכ-20% מהקולות והכפילה את כוחה בפרלמנט.

הקנצלר המכהן אולף שולץ, מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), ספג מכה קשה והגיע למקום השלישי עם כ-16.2% מהקולות. מפלגת הירוקים קיבלה כ-13% ומפלגת השמאל "די לינקה" קצרה הישג עם כ-9% מהקולות (לעומת כ-5% בבחירות 2021).

ביום רביעי הבא יפרסם הבנק המרכזי של אירופה (ECB) את החלטת הריבית שלו. כלכלנים מעריכים כי הריבית בגוש היורו תרד ברבע אחוז לרמה של 2.5%.

הוצאות הביטחון הגדלות באירופה יעמיסו על תקציבי הממשלות?

שוקי המניות של אירופה משדרים אמנם אופטימיות, אבל מנהיגי מערב אירופה נמצאים באחרונה במצוקה. ההתקרבות בין טראמפ לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, והחשש שארה"ב תזנח את אוקראינה לנפשה מעלים בקרב מנהיגי אירופה דאגות לא מעטות. טראמפ גם מעוניין להטיל על מדינות אירופה לספק מימון גבוה יותר לברית נאט"ו, דבר שיאלץ אותן להגדיל במידה ניכרת את הוצאות הביטחון. הטלטלה הזו מתרחשת בשעה שהמלחמה באוקראינה נכנסת לשנתה הרביעית. הגדלת הוצאות הבטחון באירופה תכביד על תקציבי המדינות שגם כך מתוחים עד לקצה.

בשוקי המניות של אסיה בלט מדד האנג סנג של הונג קונג שזינק במהלך פברואר בכ-13%. מנגד, מדד ניקיי היפני נסוג לאחור ואיבד 6% מערכו. ירידה בשיעור של 5.8% נרשמה גם במדד ניפטי של בורסת בומביי.

מחיר הנפט ננעל בסוף השבוע ברמה של כ-70 דולר לחבית והשלים ירידה חודשית של כ-5%. הזהב שמפגין עוצמה כבר תקופה ארוכה רשם ירידה שבועית ראשונה (של 3.5%) לאחר 8 שבועות רצופים של עליה. חלק מהירידה נובע מהתחזקות שרשם הדולר בימים האחרונים בעקבות החשש מהתגברות מלחמת הסחר העולמית.

השוק הישראלי נהנה בפברואר מעליות נאות. ת"א 125 טיפס ב-1.7% ות"א 90 קפץ ב-3.7%. לעליות בתל אביב תרמה מאוד הפסקת האש בעזה שלוותה בהשבתם של חטופים וחטופות שהוחזקו בעזה במשך יותר מ-15 חודשים.

בסוף השבוע האחרון הושלמה הפעימה האחרונה בשלב א' של הסכם הפסקת האש. בשלב זה לא ברור אם הצדדים יתקדמו גם לשלב ב' בעסקה. המשקיעים יעקבו בימים הקרובים בדריכות אחר המו"מ על השלב השני, מתוך תקווה שהרגיעה תימשך ואיתה גם האופטימיות שמלווה את המסחר בתל אביב בחודשים האחרונים.

האם אפקט טראמפ בשווקים מתפוגג?

בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא בתחילת נובמבר האחרון הציתה אש של עליות בשווקים הפיננסים. במיוחד בלטו מניות הטכנולוגיה הגדולות הקרויות "7 המופלאות", והמטבע הקריפטוגראפי המוביל, ביטקוין. הסיבה: טראמפ נתפס כמי שירופף את הרגולציה על חברות הטכנולוגיה ויאפשר להן להתנהל ביתר חופשיות.

טראמפ נחשב גם לתומך נלהב של תעשיית הקריפטו והכריז לא מכבר שהוא רוצה להפוך את ארה"ב ל"בירת הקריפטו של העולם". הוא כבר ביצע כמה שינויים ששימחו את משקיעי הקריפטו כמו מינויים של אנשים מהתעשייה וסביבתה לתפקידי מפתח. רשות ני"ע (SEC), שפעלה נגד תעשיית הקריפטו תחת היו"ר הקודם, גארי גנסלר, סגרה בשבועות האחרונים חקירות נגד כמה בורסות קריפטו.

בסוף השבוע האחרון הודיע הבית הלבן כי טראמפ יארח ביום שישי הקרוב את ועידת מטבעות הקריפטו הראשונה אי־פעם של הבית הלבן. טראמפ ינאם בכנס, שיכלול מייסדים, מנכ"לים ומשקיעים גדולים בתעשיית הקריפטו, וכן חברים בצוות העבודה שלו לענייני נכסים דיגיטליים. את הוועידה ינהל מי שמונה ל"צאר" הקריפטו, דיוויד סאקס.

בשבועות הראשונים לאחר בחירת טראמפ זינק ביטקוין וחצה לראשונה את רף 100 אלף הדולר. לשיא הוא הגיע ב-20 בינואר כשנסחר סביב 109 אלף דולר.

אלא שבשבועות האחרונים ביטקוין נמצא בנסיגה. בפברואר הוא איבד 16% מערכו, ובמהלך השבוע שעבר הוא חזר להיסחר סביב רמה של כ-80 אלף דולר. מאז השיא איבד ביטקויון כ-20% מערכו. חלק מהירידה מוסברת באי וודאות שגורמת מלחמת הסחר, שגם היא יוזמה של הנשיא האמריקאי החדש.

טראמפ מצידו מצדד דווקא בתעשיית המכוניות המסורתית, כמו גם בתעשיית הנפט והגז של ארה"ב. הוא מתכנן בין השאר לבטל סובסידיות קיימות שניתנו על רכישת מכוניות חשמליות.